הקורונה יצרה חשיבה חדשה ולא קלה להרבה מסעדות. ההבנה שתפעול המסעדה משנה את עיקרו ויש לחזק את המשלוחים עצרה לא מעט מסעדות שלא היו מוכנות לכך. יחד עם זאת היו מסעדות שידעו לקחת את המצב להתפתח לכיוון המשלוחים וליעל אותן- כזו הייתה מינה טומי, שתחום המשלוחים שלה היה מעט בעייתי וחטף לא מעט תלונות על מנות או השליח עצמו. 
דווקא בקורונה , ידעה מינה לקחת את המצב ולייעל את מערך המשלוחים שלה בצורה כזו שמינפה את התפריט והביאה את המשלוח בצורה הטובה ביותר. 
פעמיים הזמנתי ממינה ופעמיים הכל הגיע מדוייק, חם וטעים. 
אחד השינויים הבולטים הוא תפריט המשלוחים שצומצם והודק לכדי מנות שעוברות משלוח בלבד. כמו כן הוספו קוקטילים מבוקבקים וכל התפריט שונה מתפריט של 5 מדינות לתפריט אחד שכולל את כל המנות שניתן לשלוח. פשוט ולעניין.

מה אוכלים? מה שותים?
יש לא מעט מנות חדשות בתפריט של מינה, אנחנו הזמנו מסניף תל אביב, הוא מעט שונה משאר הסניפים ובאנו במוד קלאסי, אז התחלנו כמובן עם סום טאם, כי לעשות הזמנה ממסעדה אסייאתית בלי סלט פאפאיה זו הפרת חוק בוטה. לצד הסום טאם הזמנו נאמס - אותם רולים ויאטנמים שמגיעים במקרה הזה מטוגנים, מנה מאד מוכרת של מינה ובצדק, המשכנו לפתאי עם שרימפס, צ'יקן טיקה ורול מפנק של שיטאקי טונה. 
בקטגוריית הדרינקים אפשר להזמין בירות או קוקטיילים, הלכנו על 2 הקוקטיילים שיש וחיכינו בסבלנות מהולה ברעב קשה. בכלל זה מדהים שאני תמיד מזמינה כשאני עוד לא רעבה וכבר בזמן ההזמנה אני הופכת להיות מפלצת מורעבת חסרת סבלנות...

מינה טומי קוקטיילים (צילום: טל קריבושה)מינה טומי קוקטיילים (צילום: טל קריבושה)

השליח פה!
אני אוהבת את טקס פתיחת הקופסאות שיש בהזמנת טיקי אווי. תקראו לי בזבזנית אבל זה תמיד מרגיש לי כמו פתיחת מתנות יומולדת טעימות. כל קופסא מגיעה צבעונית וגדושה בהפתעות לוהטות וההתרגשות ההתחלתית פשוט הכי כיפית.
הקוקטיילים - ד"ר מיאגי וקווארנטיני, הגיעו בבקבוקונים של 100 מ"ל שמייד נמזגו לכוסות מלאות בקרח ונלגמו בהנאה. שניהם חמצמצים, אחד על בסיס טקילה והשני על וודקה. ושניהם התאימו בדיוק לאוכל אסייאתי שזה דבר לא קל , כי אוכל אסייאתי בבסיסו הוא מתובל ומורכב ולכן דורש אלכוהול שיידע לא להשתלט.
חצי כוס אחרי והיינו עמוק כבר בתוך הסום טאם, שולחים צ'ופסטיקים מורעבים אל ערימת רצועות פאפאיה חמצמצות-חריפות, בעוד הגברבר מחסל את שאריות הסלט פאפאיה המעולה אני כבר התחלתי דליתי מתוך הקופסא, נאמס לוהט, עוטפת אותו בעלה כרוב קריספי, מוסיפה לי בכיף מלא בזיליקום, נענע וכוסברה, חתיכות של צ'ילי ואת כל הדבר המופלא הזה, טובלת ברוטב המתוק פיקנטי ולועסת בתאווה לא מוסתרת, מה שכמובן עורר את הגברבר להפסיק לחסל את שאריות הסלט ולהבין שאם הוא לא מזיז את עצמו לכיוון הנאמס, לא יישאר לו הרבה.

רעבים טיפה פחות, הסתערנו על העיקריות הוא הלך לכיוון ההודי ולמנת הצ'יקן טיקה והעמיס על הנאן החמים, נתחי פרגית עטופים ברוטב יוגורט-עגבניות קטיפתי ועמוס בריחות מסאלה, אני דווקא העמסתי את הבשר העסיסי על האורז הלבן שהגיע עם המנה. לא ממש החלטנו מה יותר טעים.
בזמן שהגברבר עסוק בשלו , פתחתי את אחת המנות האהובות עלי- פתאי שרימפס ועוף, (כבר הזהרתי שאני במוד קלאסי),  זילפתי מעל ליים טרי, שפכתי את חתיכות הצ'ילי שהגיעו אקסטרא לבקשתי, שלפתי את הצ'ופסטיקס והעמסתי ערימה של אטריות אורז, ירקות, שרימפס ואפילו עוף שהצלחתי לתפוס בביס הראשון- מה עוד בחורה רעבה צריכה תגידו לי?
גם בתאילנד, פתאי ועוף מטוגן היו שתי המנות הכי אהובות עלי, משהו בטעמים החריפים, רעננים של המנה כבש אותי ותמיד הרגיע אותי. זו מנה שאם עושים אותה נכון היא פשוט מושלמת, פיקנטית אבל לא יותר מידי, חמצמצה ורעננה לצד מתיקות עדינה. יש לא מעט מקומות שהמנה מתוקה מאד ולכן נהיית כבדה ובכך וזה די מעצבן שהמנה הזו קיבלה סטיגמה של מנה לאלו שלא מבינים באוכל, מנה מתוקה, עייפה ובנאלית. 
מינה מצליחים לייצר אותה אותנטית, מאוזנת ומאד נדיבה בכמות.

מינה טומי סושי (צילום: אנטולי מיכאלו)מינה טומי סושי (צילום: אנטולי מיכאלו)

שבעים ומאושרים גילינו ששכחנו מהסושי. בהינו ברול טונה היפה שהביט בנו בחזרה קצת נעלב והבטחנו לו שעד סוף הערב נחזור אליו. תאמינו לי ש-2 פרקים של קומיוניטי ועוד כמה שלוקים מהדרינקים וחזרנו לרול טונה עם פטריות השיטאקה וסלסת המלפפונים המפתיעה ואפילו לא רצינו קינוח מרוב שרצינו לשמור את הטעם המושלם בפה.

כיף לפרגן למקום שיודע לקחת את החולשות שלו ולהשתפר.
זה מה שמינה טומי עשתה ואני יכולה רק לקוות שמגמת העליה רק תמשיך.

המחירים נשארו סבירים ביותר וזה בהחלט אחד המשלוחים היותר כיפיים שיש.

 כמה עולה:
סום טאם- 39 שקלים
נאמס- 44 שקלים
פתאי 69 שקלים
ציקן טיקה - 77 שקלים
שיטאקי טונה - 52 שקלים
סהכ: 281 שקלים לזוג לא כולל טיפ