כמו כל ישראלי חובב תרבות ואוכל , תמיד הייתה לי פנטזיה לטוס ליפן ולשוטט בין עצי הסאקורה, לזלול סושי ודגים טריים ולשתות סאקה עד שכרות טוטאלית ובעיקר לספוג את התרבות הכל כך לא שגרתית של היפנים. ברור לי שחלק מזה הוא קלישאתי אבל עדיין ככה דמיינתי את יפן. עדיין לא נסעתי לשם אבל הספקתי למצוא לי בנזוג שגר ביפן עשור ובישל שם ללא הרף ולפנטזיה היפנית שלי נוסף גם הרצון העז לשוטט באיזיאקיות היפניות, בברי האוכל הקטנים, סטייל החמארות שלנו, שם יושבים ושותים לאורך הלילה וזוללים שפע של מנות קטנות וטעימות.
למה אני פה חופרת לכם על יפן? כי ממש השבוע פגשתי בחורה ישראלית מתוקה ומוכשרת ממש בשם אלכס אברמוב שחיה ביפן כ-6 שנים, בישלה שם בכל מיני מטבחים ואפילו פתחה מסעדה יפנית בהונג קונג והתמחתה בבשר הוואגיו היפני הידוע כבשר הטוב ביותר. עכשיו כשהיא חזרה אלינו היא החליטה לפתוח את UMAI -איזאקיה קטנה בבית המהמם שלה ביפו, שניה מהים, בחלל יפייפה ומעוצב מינימליסטי, שם היא תגיש , שלושה ימים בשבוע תפריט של מנות קטנות ומיוחדות שמשלבות את המטבח היפני באסתטיקה ובטעמים שלו לצד שילובים מהמטבח המקומי, בעיקר בדגים וכל זה בשילוב בשר הוואגיו המפורסם.
אסתטיקה וטעמים אחרים בצלחת
קודם כל תבואו פתוחים לטעמים אחרים, בעיקר לטעמים מאד נקיים, לא חריפים מידי, מלוחים מידי ובכללי לא חזקים מידי כמו שהחך שלנו רגיל אלא למשהו יותר עמוק, מורכב ועדין. כל מנה מקבלת כל כך הרבה טיפול שהיא נראית אולי "רגילה" אבל כל ביס שלה מגלה מורכבות מסקרנת. חלק מהמנות שטעמנו : , טרטר של שרימפס קריסטל מהים התיכון, על קן של איטריות סובה עם קליפות יוזו מיובשות ופרח דבש- ביס מושלם עם המון מרקמים וטעמים נפלאים של השרימפס שכמעט ולא תובל לצד מתיקות מעודנת וקראנץ של האטריות / רוסטביף וואגיו במרינדת דבש ומיסו לבן /כדורי וואגיו בטמפורה שחורה לצד איולי אביבי / טאטאקי פלמידה מעושנת על בצלים פרוסים ברוטב טמאנגי- גם פה יש המון משחקי מרקם אבל גם משחקי ריחות של הבצל והדג המעושן / פארידה נימונו, פארידה מבושלת בסו ויד במרינדה של סויה כהה, מירין, סאקה וסוכר, על קציפת דאשי ותרד ניו זילנדי/ באנים מאודים עם שריר וואגיו בבישול ארוך, טוקואן, קצואובושי איולי וצ'יפס ארינגי. ועוד מנות שמשתנות כל הזמן בהתאם למצב רוחה של אלכס.
אחד הדברים המיוחדים בעיני בכל המנות של אלכס הוא הטיפול המטורף שהיא נותנת לדג ולבשר, ממש עבודת אומנות של דיוק ועיצוב לצד רטבים מיוחדים וכל כך טעימים שאני אישית ממש ביקשתי אקסטרא מכל רוטב, הפה כל הזמן מלא באומאמי וחשקים של עוד אבל אין עומס על החושים כמו שיש סחרור של החושים מבחינת מרקמים, טעמים וניראות. לקינוח טעמנו גלידת מאצ'ה נהדרת ופחזניה ממולאת בסוג של פודינג יפני מתקתק.
הארוחה היא באמת שואו, כל מנה הייתה יפייפיה ודרשה מלא צילומים וכל מנה גם הוכיחה את עצמה בטעמים המיוחדים שלה, זו ארוחה מאד לא שגרתית שחובה לכל חובב וחובבת אוכל באשר הם.
טווח מחירים: 48 -72 שקלים למנה
כמו כן יהיו ארוחות קאייסקי שיעלו 400 שקלים לאדם ללא אלכוהול ויכללו מגוון של מנות יפניות מסורתיות שיוכנו במיוחד לארוחה. וכמובן אירועים פרטיים
ולנסיה 17 0525977897
