לפני קצת יותר משבועיים השתתפתי בטעימת היינות החדשים של איתי להט בבית "איש הענבים" ביפו. עזבו, שזה היה הדבר הכי מרענן ושפוי לעשות באותו יום בשעה 11 בבוקר, עזבו את העובדה שאפילו לא רציתי להשתמש במרקקה שנועדה לטעימות מהסוג הזה, בשעה הזו, כי היה טעים ומיוחד, ושכרון חושים של אלכוהול, בשבוע בו נדמה שהעולם התערער לחלוטין - היה לחלוטין הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי.

טעימת יינות להט - מרכז איש הענבים  (צילום: סנהדרינק)טעימת יינות להט - מרכז איש הענבים (צילום: סנהדרינק)

הרשיתי לעצמי לשחרר 
אולי בגלל שנכחו בטעימה יותר נשים מהרגיל, הרשיתי לעצמי לוותר על הטרמינולוגיה ה"מקצועית" ועל מונחי ה"העפיצות", ו"הסיומת" ברשימות שלי, או שאולי זה קרה בגלל שהתחלתי להרגיש בנוח עם הטרמינולוגיה האישית שלי, זו שמחברת ביני לבין בקבוק, זו שמתאהבת סדרתית, בין אם בבחורים ובין אם ביין. כך או אחרת, הרשיתי לעצמי לכתוב את ההתרשמות שלי בשפת הרגש להלן: "טעים לי מאוד", "טעים מאוד מאוד, מאוד", "מושלם".
טעימת יינות להט - מרכז איש הענבים  (צילום: אסנת גואטה)טעימת יינות להט - מרכז איש הענבים (צילום: אסנת גואטה)

החבר הטוב והאתר המעולה 
בפעם הראשונה לא היה אכפת לי אם החבר הטוב שישב משמאלי (הי זיו!) יציץ לי בטעות בדף ויראה את סימני הקריאה ליד ה"מושלם!!!!" האמת היא שבשבועות האחרונים החלטתי לנצל את תקופת הקורונה ולקחת קורסים מקצועיים און ליין, על יין. מצאתי אתר מעולה בשם דקאנטר שכל מי שמעוניינת להעביר את זמנה בבידוד, ולהעמיק את הידע שלה, יכולה להיכנס אליו ולבחור קורסים בחינם או בתשלום סמלי. 

לאוורר את העפיצות 
הבנתי שבסופו של דבר מה שמצליח להנגיש את היין ואת תרבות השתייה לכמה שיותר א.נשים היא טרמינולוגיה פשוטה ובסיסית של טעם אנושי שמתחברת לרגש. "זה טעים, זה מתאים לים". "זה מצוין ומתאים לערב רומנטי של ארוחה וסרט", "זה יין שהייתי פותחת באירוע משמח" ועוד. אז אני בעד למידה ואבל גם בעד לאוורר קצת את העפיצות מפעם לפעם.
להט, לייכטר 2019 (צילום: יח''צ)להט, לייכטר 2019 (צילום: יח''צ)

מצאתי אהבה
בתקופה האחרונה אני מחפשת אהבה חדשה. לא משנה מה יבוא קודם, אבל אם בבקבוקי יין עסקינן, אחרי שהרי יהודה של צרעה – התיישב לי עמוק בלב, החלטתי שאני בשלה לפתוח את מערכת היחסים לריגוש חדש. אז לשמחתי מצאתי שניים כאלה, שהתיישבו לי עמוק: להט לייכטר 2018 של איתי להט, לצערי הרב יש רק 600 בקבוקים, אבל זה יין שהייתי אומרת לו איי – דו בלי למצמץ (ואני נגד חתונות).

ועוד אחת 
היין השני שתפס אותי השבוע סתם כך על הדרך ובמקרה, הוא השרדונה של יקב ספרה. יקב קטן ומיוחד שמתמחה ביינות לבנים, את השרדונה שלהם הזמין לי חבר באיזה ערב כשישבנו במסעדה, ונתפסתי. אם בא לכן להרשים או הוזמנתן לאירוע ומתחשק לכם להביא מתנה ממש יפה: זה הכיוון.