עד לפני כמה שנים לא יצא לנו להיתקל יותר מדי בצירוף האותיות IPA. עם פריחתן של בירות הקראפט, הוא הפך להיות הרבה יותר שגור. כשטעמנו אותן, נתקלנו ברוב המקרים בבירה חזקה, מרירה ומבושמת בריחות עשב (כן, בדיוק העשב שאתם חושבים עליו) והדרים, הרבה יותר מכל בירה אחרת. מה הסיפור של סגנון הבירה הזה? מה הקשר שלו להודו? בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.
 
שאלה של סגנון
IPA או בשמה המלא india pale ale היא בירה קצת יותר אלכוהולית מהממוצע, אבל מה שמבדל אותה בעיקר הוא הסגנון עתיר הכשות, הארומטי והמריר שלה. איך הסגנון הזה נולד? קיימות כמה תשובות אקזוטיות לשאלה הזו ואת כולן אני אוהב כמו שאני אוהב לאגר.

גרסה ראשונה: שמח בנמל
על פי אחת הגרסאות, הסגנון נולד בלונדון, בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה. בתקופה הזו לונדון שתתה בירות אייל מקומיות משעורה שנקלתה קלות והייתה ממש חיוורת ותיבלו אותה בכמויות קטנות של כשות. כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, הבירות הללו היו דלוחות, עשירות בטעמי לתת וסובלות מחולשה באגף המרירות והרעננות. כשהחליטו סוחרי הבירה של לונדון שיהיה משתלם לשלוח את הבירה שלהם לנמלים ברחבי האימפריה, אפילו להודו, הם הוסיפו לה כמויות גדולות של כשות, שמעבר לטעמים ולארומות שלו משמש גם כגורם משמר, כדי שהבירה תגיע ליעדה טרייה ולא מעופשת, גם אם בילתה חודשים ארוכים בדרך.

מגדל השעון ביג בן בלונדון (צילום: רויטרס)מגדל השעון ביג בן בלונדון (צילום: רויטרס)


גרסה שנייה: הסכמי סחר 
בגרסה הקרובה יותר למציאות ככל הנראה, מככב מבשל בירה בשם בשם ג'ורג' הודג'סון ממבשלת בו במחוז אסקס, שבישל בירת אייל חורפית בעלת שמונה אחוזי אלכוהול, והוסיף לה כמות לא מבוטלת של כשות. רצה הגורל ובסמוך למבשלה נמצאו הרציפים של ה- east india company, חברת הסחר הבינלאומית של האימפריה הבריטית. אנשי החברה, חיבבו מאוד את הבירה, לא פחות מזה את את יכולת ההתיישנות שלה ויותר מכל את מדיניות האשראי של ג'ורג', ולכן התחילו להפיץ אותה בכמויות ברחבי האימפריה. כך נולד האייל החיוור ההודי, שאנחנו מכירים כיום כ- IPA, ושממנו התפתחו מספר סגנונות.  

IPA אנגלי
בירה מרירה, חדה וכשותית, שמדגישה את טעמי הלתת והשמרים. IPA אנגלית תהיה בדרך כלל יותר יבשה ומרירה מאשר פרחונית או פירותית, והיא תכיל כשבעה אחוזי אלכוהול ומעלה.

IPA אמריקאי
באמריקה הלכו על העניין בהכי גדול והמבשלות האמריקאיות מייצרות אין סוף וריאציות על הנושא. באופן גורף אפשר לומר שגרסאות העולם החדש יהיו פרחוניות וארומטיות יותר מהמקור הבריטי, בין השאר הודות לשימוש בזני כשות מקומיים Cascade, Centennial, Citra, Columbus, Chinook, Simcoe, Amarillo, Tomahawk, Warrior, and Nugge ועוד, ולשילובים ביניהם.


וזה ממש לא הכל 
קיימים עוד לא מעט תתי סוגים כמו: דאבל IPA עם עוד יותר אלכוהול ויותר כשות, IPA חיטה, ניו אינגלנד IPA – עכור, מעונן וכמעט "מיצי" במרקם,, בלק, רד ועוד. למי שבאמת חובב בירה ולא מכיר את הסגנון שווה לעשות טעימה קטנה של כמה סגנונות, מהבריטי הקלאסי דרך הבריטי המודרני ואז מחוף אל חוף בארה"ב בסוף נמצא את זאת שאנחנו אוהבים. 

לגוניטס IPA 
אחת מראשונות מבשלות הקראפט בקליפורניה ומותג ה-IPA הגדול בעולם. מייסד המבשלה, טוני מגי, החל לבשל בירות כבר בתחילת שנות התשעים והתמקם באזור מיוער ליד עיירה בשם לגוניטס, הוא פשוט חשב שהשם הזה קול. ה- IPA של המבשלה נחשבת גם היא לחלוצה בתחומה  שלימדה חובבי בירה אמריקאים לשתות IPA מרירה, פרחונית ומאוד מאוזנת. 6.2% אלכוהול.

בירה לגוניטס IPA (צילום: יח''צ חו''ל)בירה לגוניטס IPA (צילום: יח''צ חו''ל)

רובינסון בירדו IPA  
מבשלה משפחתית ותיקה שנוסדה באנגליה בשנת 1838 ועדיין מנוהלת על ידי הדור השישי של המשפחה. הBeardo היא IPA מודרנית ומאוד מאוזנת עם שילוב נהדר בין מרירות מצוינת וניחוחות הדרים רעננים. 6% אלכוהול.

בירה רובינסון בירדו IPA  (צילום: יח''צ)בירה רובינסון בירדו IPA (צילום: יח''צ)

ג'מס IPA 
IPA קלילה ממבשלת הבוטיק הפתח תקוואית. בשביל מי שרוצה להבין על מה מדובר אך חושש מהמרירות,  הצליחו בג'מס לייצר שילוב בין 5 סוגי כשות, לכדי בירה מתקתקה, מרירה ומאוד ארומאטית. 6% אלכוהול.

בירה ג'מס IPA  (צילום: יח''צ)בירה ג'מס IPA (צילום: יח''צ)

מלכה הינדי 
עוד IPA ישראלית מצוינת ומאוזנת עם מרירות גבוהה וטובה ודגש יפה על פירותיות נעימה ומעט קרמל. 6.2% אלכוהול.

בירה מלכה הינדי IPA (צילום: יח''צ)בירה מלכה הינדי IPA (צילום: יח''צ)