אין איש יודע בדיוק מתי וכיצד החל המנהג של לגימת שמפניה ויינות מבעבעים בערב השנה האזרחית החדשה. ההנחה היא שזה קשור קשר הדוק לרצון להיות חגיגיים כמו בטקסי הכתרת מלכי צרפת שהוכתרו, עד לפני כמאתיים שנה, בקתדרלת נוטרדאם שבריימס, כשהיין האזורי המבעבע הוא מרכיב חיוני בהילולה. קצת כמו סמלים צרפתיים אחרים, אפשר שגם ההמצאה הנהדרת הזאת לא הייתה שורדת - וודאי שלא הופכת לטרנד עולמי של יוקרה - אלמלא האנגלים, שפיתחו זכוכית עבה וחזקה שיכלה לשמור על הנוזל המבעבע שבתוכה. בזכות "הזכוכית האנגלית" כפי שהיא מכונה עד היום, ניתן היה להתסיס את היין בבקבוקים, ולא פחות חשוב - לשנע אותו מצרפת והלאה.
 
למרות הייחוס הצרפתי, שכמעט לכל מדינה באירופה יש יין מבעבע משלה. לאיטלקים יש פרוסקו נהדר ולמברוסקו פירותי (יש עוד יינות מבעבעים מאיטליה, לא נלאה אתכם כרגע), הקאווה הקטאלונית (נסו להגיד ליצרנים שמדובר במשקה ספרדי ותיווכחו שגם בקבוק עבה יכול להישבר) ועוד דוגמאות של יינות מבעבעים מרחבי אירופה. יש ביניהם, כלומר בין הקאווה והפרוסקו, גם כמה בקבוקים לא רעים בכלל, לפעמים כאלה שעולים אף על המקור המיוחס. 

מבעבעים לכולם 
עד לשנת 2013 נחשבו יינות מבעבעים ליקרים מאוד, ומחירי השמפניה בישראל התחילו מ-300 שקלים ומעלה. הרפורמה במס על ייבוא משקאות אלכוהולים – שנהגתה בימי שר האוצר יובל שטייניץ ונחתמה בכהונתו של יאיר לפיד, הביאה לשינוי דרמטי במחירים. כיום ניתן להשיג שמפניות במחירים של פחות מ-150 שקלים (אם כי הטובות והנחשבות כמובן יעלו יותר) וכן פרוסקו וקאווה במחירים שמתחרים (ולפעמים אף מנצחים) ביינות ישראלים פשוטים. יחד עם זאת כדאי לזכור שהמגוון הוא גדול. תמורת 30 שקלים למשל אפשר למצוא קאווה שתהיה כיפית בכל מסיבה או השקה, אבל לצדה מותגים אחרים שמוטב להימנע מהם. סקירה זו אינה מתיימרת להקיף את כל התחום המבעבע והמרתק הזה, אלא רק להציע כמה טעימות ממנו, בהם ניסינו לגוון - מבקבוקים בעלות של כמה עשרות שקלים לכאלה שדורשים השקעה של כמה מאות, והעיקר כמובן שתהיה לנו שנה אזרחית טובה, או אם לדייק: שתהיה לפחות טובה יותר מזו היוצאת.
 
יקב רמת הגולן, ירדן, ברוט רוזה 2014
נפתח במה שהוא גאווה ישראלית, היישר מרמת הגולן. אודה מיד שאני מעדיף על הבקבוק הזה את ה"בלאן דה בלאן" מסדרת ירדן של היקב, שקצת קשה למצוא ממנו בחנויות היין ואפילו את הגמלא ברוט הלבן, שלטעמי הוא היין הישראלי האולטימטיבי בגזרת העלות-תועלת לאורך כל 150 שנות ייצור יין בעת החדשה בארץ ישראל.
 
אבל כיוון שהשנה בחר היקב להשיק את ירדן ברוט רוזה מבציר 2014, הרי שייאמר מיד שעם כל הכבוד להעדפה האישית שלי, מדובר ביופי של יין. ירדן ברוט רוזה מופק מענבי שרדונה (63%) וענבי פינו נואר ( 37%) מצפון רמת הגולן. הוא מיוצר בשיטה המסורתית של מחוז שמפיין שבצרפת הכוללות בציר ידני, סחיטת אשכולות שלמים ותסיסה שנייה בבקבוק. כל אלה משלימים יין מורכב וחגיגי בעל צבע ורדרד וחמיצות מרעננת. אפשר להכניס למקרר וללגום בלי לחשוב פעמים, אבל אם תחליטו לשמור בקבוק ממנו, הרי שהוא צפוי להיות טוב לשתייה לאורך כל העשור הקרוב. המחיר: 135 שקל

יקב רמת הגולן, ירדן, ברוט רוזה 2014 (צילום: חגית גורן)יקב רמת הגולן, ירדן, ברוט רוזה 2014 (צילום: חגית גורן)

למברוסקו EMILIANO
המותג האיטלקי הבסיסי  הזה מציג סדרת יינות מבעבעים: אדום, לבן ורוזה. מדובר ביין מבעבע חצי יבש איכותי, בעל שיעור מתון של כוהל בנפח, עדין, פירותי ובעל מתיקות עדינה. הענבים ליין מגיעים מאזור אמיליה- רומנה בצפון איטליה, שם ייצור הלמברוסקו הוא מסורת של מאות שנים והגם שלא מדובר ביין מובחר, הרי שתמורת מחירו הוא בהחלט ראוי. בעיקר אם מדובר בלוגמים מתחילים שמה שחשוב עבורם הוא להרים כוסית באווירה מבעבעת. המחיר: 30 שקל
 
קאווה IBERICA
מאיטליה לספרד, או בעצם לאזור פנדס שבקטלוניה. שם מיוצר המותג הזה בידי בית הקאווה האיכותי "מסאקס", מראשוני יצרני הקאווה. הקאווה מיוצרת על פי המסורת של תסיסה שנייה (כמו במחוז שמפיין הצרפתי) והתיישנות של בין שנה וחצי לשנתיים, ונעשית מזני ענבים כמו מקבאו, פרלדה וענבי שרל-לו, הזנים המאפיינים את הקאוות הספרדיות. IBERICA CAVA מוצעת בשתי גרסאות לבחירה:

BRUT.  יין יבש שעשוי מהזנים: מקבאו 30%, קסרלו 30% ופרלדה 40%. צבעו נקי, צהבהב עם גווני זהב, הארומה  פירותית ואלגנטית והטעם מאוזן בין חומציות למתיקות.  המחיר: 30 שקל

SEMI SECO. חצי יבש מהזנים: מקבאו, פרלדה וקסרלו (33% כל אחד). צבעו צהבהב עם נגיעה ירקרקה, הארומה מעודנת ופירותית והטעמים מדגישים את המתוק. אם אינכם חובבי יין מושבעים, זהו בקבוק אידיאלי למי שזקוק לנגיעה מתוקה ביין שלו. המחיר: 30 שקל

קאווה וילרנאו
אם תרצו עסקינן בשמפניה של הקאווה. יקב וילרנאו הוקם בשנת 1949 בסנט סדורני דה אנויה, האזור היוקרתי והאיכותי ביותר לייצור קאווה בלב ליבה של קטלוניה. היקב משלב שיטות מודרניות ומסורתיות בהליך הייצור. התסיסה מתבצעת במכלי נירוסטה עבור כל זן בנפרד, לאחר מכן מאחדים את הזנים לתסיסה שנייה המתבצעת בבקבוק. קאווה וילרנאו הינה קאווה יוקרתית עם מבנה ייחודי ויוצא דופן שמיוצרת בסטנדרטים הגבוהים ביותר ובכמויות קטנות.

וילרנאו D.O. CAVA Extra Dry  מיוצרת מבלנד של מקבאו (30%) פרלאדה (20%) וסובירט פרנה (50%) הגדלים בכרמים במרכז פנדס, בעיירה  La Granda. צבעו של היין הוא כעין קש בהיר והוא ניחן בארומות פירותיות של תפוחים ירוקים וטעמים רכים עם חמיצות מאוזנת היטב. היצרן מעיד עליו כי הוא גם אורני וגם טבעוני. המחיר: 55 שקל אך ניתן למצוא במבצעים של שני בקבוקים ב-99 שקלים, שהופכים אותו לתמורה נהדרת למחיר, שכן בעיני הוא טוב מלא מעט שמפניות מקוריות.

קאווה וילרנאו  (צילום: יח''צ)קאווה וילרנאו (צילום: יח''צ)

MIONETTO פרוסקו
יקב מיונטו השוכן בישוב וולדוביאדנה  נוסד ב 1887  ומאז הוא יצרן הפרוסקו המשמעותי ביותר באיטליה. מיונטו פרוסקו מיוצר מענבי גלרה (לשעבר פרוסקו), המגיעים מאזור ונטו. התהליך המוקפד שהיין עובר שומר על הניחוח האלגנטי וטעמי הפירות הרעננים. המחיר:55 שקלים. גם את הפרוסקו הנהדר הזה ניתן למצוא במחיר של שני בקבוקים ב-99 שקלים.

שמפניה ריינאר
בית השמפניה הראשון בהיסטוריה אשר לאורך כמעט 300 שנה חתום על פורטפוליו מפואר של שמפניות אלגנטיות. בית השמפניה נוסד בשנת 1729 בידי הנזיר הבנדיקטיני דום טיירי ריינאר אשר כבר כשהיה בן 23 נחשב לתיאולוג והיסטוריון בעל שם. במהלך לימודיו באזור שמפיין נחשף לסגנון היין המבעבע שכבר אז צבר מוניטין בקרב האריסטוקרטיה. עבור רוינאר השרדונה הוא הזן המשמעותי ביותר בתפיסת העולם, הוא גדל על אדמת הגיר העשירה של האזור, ונחשב לבעל התכונות האידיאליות בשל המורכבות, הרעננות והאלגנטיות שהוא מעניק ליין. הבקבוק האייקוני והשמנמן הוא מחווה לעיצוב בו השתמשו במאה ה- 18.  

 Ruinart Brut NV
 מורכב מבלנד של -40% שרדונה, 57% פינו נואר ו -3% פינו מיונייר. כ- 20-25% מהיין מקורם ביינות שמורים משנים קודמות. צבעו צהוב עם דגשים מוזהבים, באף נחוש בפירות טריים, במיוחד אגס, תפוח ומשמש, בליווי תווי אגוזי לוז ושקדים טריים. הטעם מאוזן וחלק, עגול ובשרני, רענן ואלגנטי, עם סיומת ארוכה ונעימה. המחיר: 229 שקל

 Ruinart ROSÉ Brut NV
 
מורכב מבלנד של ענבי שרדונה ופינו נואר, המסווגים בעיקר ככרמי פרמייר קרו. צבע היין ורוד רימוני עם השתקפויות של גווני כתום עדין. באף נחוש בפירות טרופים ופירות יער (פטל, תותי יער ודובדבנים) והטעם מאוזן, רענן, פירותי וקטיפתי. המחיר: 369 שקל

Ruinart  BLANC DE BLANCS NV
היין הנפלא הזה הוא אחד הנדירים בעיני. הוא מורכב מ-100% ענבי שרדונה המסווגים בעיקר ככרמי פרמייר קרו. צבעו צהוב חיוור זהוב יפה עם השתקפויות ירוקות עדינות, צבע זוהר ומבריק. הארומות פרחוניות ומעודנות המלוות  בתווים של פרחים ופירות לבנים (אפרסקים לבנים, אננס). והטעם משקף איזון הרמוני בחיך עם רמז לנקטרינה ופרי הדר, עם סיומת ארוכה ורעננה. המחיר: 349 שקל.

שמפניה רינאר  (צילום: יח''צ)שמפניה רינאר (צילום: יח''צ)

Moët Impérial -Tie your wish
בית השמפניה המפורסם Moët & Chandon (מואט שנדו) מציג מהדורת מוגבלת וחגיגית לבקבוק השמפניה הקלאסי – ברוט אימפריאל. השמפניה מיוצרת מיותר מ- 100 יינות שנבחרו בקפידה מלב שמפיין היוצרים מורכבות ויציבות ליין, תחת הכותרת “Tie your wish” כמחווה לאופי התוסס של השמפניה. העיצוב של “Tie your wish”, כך על פי היצרן: "מפרש מחדש את הקודים הייחודיים הקלאסיים של בית השמפניה בעזרת טוויסט עכשווי המעטר את הבקבוק ויוצר מראה אלגנטי ומפואר". המהדורה המהודרת מוגבלת ל-1,000 יחידות. המחיר: 200 שקל.

שמפניה מואט-שנדו ברוט אימפריאל  (צילום: יח''צ חו''ל)שמפניה מואט-שנדו ברוט אימפריאל (צילום: יח''צ חו''ל)
MUMM מום קורדון רוז'
מום קורדון רוז' היא שמפנייה רוזה מבית מום, יצרנית שמפניות שנוסדה בשנת 1827. השמפניה מעוטרת בסרט האדום האייקוני כבר משנת 1876, השנה בה בחר ג'ורג' מום בסרט המשי האדום שהיה חלק מסימני האצולה וממסדרים מכובדים דאז, כמחווה לאות היוקרתי של הצבא הצרפתי "legion of Honor" ,עד היום נמכרת השמפניה תחת השם קורדון רוז'. מום קורדון רוז' ניחנה בצבע צהוב-זהוב ובאף נבחין בניחוחות של פירות בשלים וטריים: משמש ,אפרסקים ופירות טרופים המתפתחים לארומה מתוקה של וניל, קרמל ובריוש, בסיומת של פירות מיובשים ודבש. בפה ניתן לחוש בטעמים של פירות טריים וקרמל. המחיר: 225 שקל.
שמפניה מום קורדון רוז'  (צילום: יח''צ חו''ל)שמפניה מום קורדון רוז' (צילום: יח''צ חו''ל)

בקסברג ברוט
הנה יין מבעבע מארץ שיינותיה, חלקם מצוינים, פחות מוכרים בישראל. בקסברג ברוט מדרום אפריקה. היין עשוי מ 53% שרדונה ו 47% פינו נואר בשיטה המסורתית של תסיסה שנייה בבקבוק. צבעו קש עדין, הארומה והטעמים מסגירים תיבול נעים והסיומת ארוכה ונעימה. יופי של יין מבעבע לפתוח אתו שנה חדשה – ובניגוד לרוב המבעבעים שמיובאים ארצה, הוא אפילו כשר. המחיר: 99 שקלים. בלעדי לרשת 'בנא משקאות'.
 
גאנצ'יה ד'אסטי
עוד בכשרים: מי שרוצה ללכת על בטוח, עם פרוסקו נהדר מצפון איטליה, כשר ובמחיר מעולה, יכול לנסות גם את הגאנצ'יה ד'אסטי, שעלותו כמחצית המחיר. מי שירצה לשדרג, מוזמן לחפש מבעבעים נהדרים ומיושנים יותר של אותו היקב, כמו למשל אלטה-לנגה שמיושן במשך 36 חודשים ועולה כפליים. ההנאה מובטחת. המחיר: כ-50 קלים.
 
לואי דה סאסי
יקב לואי דה סאסי הינו יקב משפחתי שנוסד בשנת 1633 ועובר בירושה מדור לדור עד עצם היום הזה. בית השמפניה אף הוגדר על ידי מועצת היין הצרפתית כאחד מיצרני השמפניה המובילים בתחום. שמפניה איכותית זו זכתה במדליות רבות בתחרויות טעימה שונות ו- 55% מסך כל הייצור מיועד ליצוא ויתרה מכך, אם לחלקכם השם הזה נשמע מוכר מהימים הרחוקים במחלקת העסקים, זה רק מפני ש"לואי דה סאסי" נבחרה על ידי חברת התעופה הגרמנית "לופטהנזה" להיות השמפניה המוגשת במחלקות היוקרה של החברה. בשל הדרישה לשמפניה איכותית כשרה, נוצרה השמפניה הזאת, המהווה כ-5% מסך הייצור של היקב, בהשגחת הרב הראשי של  פריז ובאשור הרבנות הראשית לישראל. המותג משווק בישראל שני סוגים: ברוט ורוזה. המחיר: 230 שקל.

שמפניה לואי דה סאסי  (צילום: יח''צ חו''ל)שמפניה לואי דה סאסי (צילום: יח''צ חו''ל)