בדיוק כמו כוסברה, גם ערק הוא טעם נרכש. יש מי שאוהב, ויש מי שלא מסוגל להריח. עד גיל 40 גם אני הייתי במחנה ה"תעיפו ממני את האניס הזה כי הוא עושה לי בחילה". כנצר למשפחה שחצי ממנה הוא בעל שורשים ספרדיים אסליים, ים תיכוניים, להגיד איכס על ערק זה להיות מנושלת אוטומטית מהירושה. אבל סבא שלי היה שותה ומריח מערק ואני אפילו סוכריות אניס כאלה שהיו עטופות בבד טול עם שקד בפנים שחילקו בחתונות באולמי דליה ברחוב המסגר, לא הייתי מצליחה ללקק.

ערק יודה  (צילום: סנהדרינק)ערק יודה (צילום: סנהדרינק)
איזון הורמונאלי 
אלא שאז התחולל מפנה. רותם, אחת מיקירות המדור, הכינה ערק אשכוליות בבקבוק פלסטיק של מים מינרליים. הסיבה – הלכנו לחוף שאסור להכניס אליו זכוכית וזו הייתה פשרה נגישה וזולה. אלא שאני שתיתי ופשוט לא יכולתי להפסיק. כן, אחרי גיל מסוים אומרים שכל המערכת ההורמונלית משתנה ואיתה גם הטעמים (חוץ מבגברים, אבל זה כבר נושא לטקסט אחר).  

הכי ישראלי שיש 
אתן מכירות אותי ויודעות שאני אוהבת חיים קלים ודברים מוכנים, כמו למשל פחיות קפה קר או אפילו ג'ין אנד טוניק בילד אין שאפשר פשוט לזרוק למקפיא ואז לתיק ולצאת הימה. כשאני משקיעה יותר אני מפעילה את הנינג'ה ועושה שייקים וקוקטיילים ומפנקת את השכנים, אבל אני באמת צריכה מוד לכך. משום מה ערק לימונים מוכן לא מצאתי, עד שבפסח האחרון גיליתי את סדרת "מחייה 13" שנכנסה לי ללב.
 
למה? קודם כל בשל המיתוג המשובח שלה. אני מתה על בקבוקים מעוצבים, ובטח כשיש מחשבה מאחוריהם. אם יש משהו הכי ישראלי שיש בז'אנר האלכוהול זה בעיני ערק, ומשהו בלוגו, בצורת הבקבוק, בשם ("מחייה" זה כינוי לערק) ובכלל בכל הפרסום שנע סביב המותג הזה היה כל כך מדויק, כל כך ישראלי וגם טעים.

אל תשכחו קרח
מחייה 13 הוא שילוב של מיצים מפירות טריים עם אניס ואלכוהול, מה שבעצם קורה כשעושים ערק אשכוליות או ערק לימונים במטבח. יש לו טעם קליל ונעים, אלכוהולי כמו יין 13% אלכוהול, כך שלא דופקים את הראש איתו ואפשר לשתות אותו בכייף. אני הייתי ממליצה לקחת אתכם שקית של מיסטר אייס (ראו מדור קודם), וגם קצת נענע ופרוסות לימון ולשלב את זה במזיגה. הוא מגיע בטעמי אשכולית אדומה, לימונים והטעם החביב עליי: רוזטה שקדים. אין, סבא שלי היה גאה! המחיר: 60 שקלים

מחייה 13 (צילום: איל קרן)מחייה 13 (צילום: איל קרן)