כנגד כל הסיכויים: סיפורה המרגש של שרון קינן

"כנגד כל הסיכויים" - כך מגדירים את סיפורה מעורר ההשראה של שרון קינן מפתח תקווה, המתמודדת עם פוסט טראומה מורכבת, שזכתה להקים משפחה וסללה את דרכה להגשמה מקצועית.

קינן (47), נשואה ואם מאושרת לילד, חוותה ילדות לא פשוטה כאאוטסיידרית בבית הספר, שניהלה קשר רופף עם אימה.  בבגרותה, עברה לידה טראומטית של בנה היחיד, אותו גידלה למופת, לצד השתלבות בעבודתה כפרח רוקחות בבית חולים השרון.

קינן נולדה כבת זקונים לאם חד-הורית שגידלה אותה ואת אחיה, בעודה עובדת שעות רבות מחוץ לבית. בכך הותירה את שני ילדיה להתמודד בעיקר בעצמם עם האתגרים שזימנו להם החיים, הן בבית הספר והן במסגרת חיי החברה. "הקשר המשפחתי היה רופף וחסר, והותיר בי תחושת בדידות", מעידה קינן על עצמה. היא מספרת, שהתקשתה להתמודד עם הלימודים בשל לקויות למידה שונות, והילדים בבית הספר נתנו לה תחושה של חריגה ומנוכרת ונהגו ללעוג לה על התנהגותה.

למרות הכל, קינן התגייסה לצה"ל ושירתה שירות צבאי מלא כפקידה, בתחילה בבית אל ולאחר מכן עברה לתפקיד קרוב לבית, בקרייה בתל אביב, במהלכו סבלה מהתפרצות של דיכאון קליני. קינן החלה לקיים שיחות עם הקב"ן ועם שירותי בריאות הנפש בהרצליה, כשהמריבות עם אימה הפכו ממילוליות לפיזיות. היא החלה לצרוך תרופות נוגדות דיכאון ואובחנה עם הפרעת אישיות גבולית.

לפני 23 שנה, בשנת 2000 כדבריה, החליטה לקחת אחריות על חייה ואשפזה את עצמה לחודש וחצי באשפוז יום, עד שהתאזנה. בהמשך, במטרה לרכוש מקצוע, סיימה קורס סייעות בגן ילדים במימון משרד העבודה ועסקה בתחום במשך עשור. אולם קינן שאפה ליותר. היא הרגישה שאינה ממצה את עצמה. לאחר כמה שנים בעבודות מזדמנות מצאה את ייעודה – רוקחות.

את בעלה, המתמודד עם סכיזופרניה ומאניה דפרסיה, הכירה באמצעות חבר, והם נישאו לפני עשור. לפני כשמונה שנים וחצי נולד לשניים בנם היחיד, לאחר לידה קשה שהסתבכה, במהלכה עלה חשש כבד לחיי קינן ובנה. לדבריה, בנה הוא המתנה הגדולה ביותר שקיבלה בחייה: "הילד חכם ופיקח. בתחילה הוא השתלב בגני חינוך מיוחד, בשל עיכוב התפתחותי ושפתי, וכיום הוא לומד בבית ספר רגיל בכיתה רגילה".

בסיומו של תהליך בירוקרטי מורכב, זכתה קינן להכרה מהביטוח הלאומי כמתמודדת עם פוסט טראומה מורכבת. לפני כחצי שנה, קישרה אותו מתאמת השיקום שטיפלה בה במסגרת הביטוח הלאומי למאמנת תעסוקתית מ"מרכז איתן", המהווה את הזרוע התעסוקתית של עמותת "איכות בשיקום", הפועלת לשילוב מתמודדי נפש בקהילה ומיצוי הפוטנציאל התעסוקתי שלהם.

כאן חל המפנה בחייה של קינן. היא החלה בתהליך ליווי עמוק, שבו הכירה והתחברה לחוזקות ולכוחות שלה, הבינה מה הגורמים הפנימיים והחיצוניים שמעכבים אותה והחלה לעשות שינויים משמעותיים בחייה. במסגרת התהליך, אותרה משרה משמעותית עבורה. היא נקלטה כפרח רוקחות בבית חולים השרון, ותפקידה כולל ליקוט תרופות מהמדפים, בהתאם להזמנות, וחלוקתן למחלקות. מבחינתה, מדובר בסגירת מעגל, שכן היא עצמה נולדה בבית חולים השרון.

קינן: "אני מרוצה מאוד. בית החולים הוא כמו בית בשבילי. אני שמחה להגיע לעבודה, כי העובדים מכבדים אותי ואני מכבדת אותם. אנו עוזרים זה לזה כמו במשפחה. הבוס שלי אמר לאחרונה, ששביעות הרצון שלו מעבודתי גבוהה, והשתלבותי במקום היא מעל המצופה. תודה על הליווי בגובה העיניים, התמיכה וההדרכה לאורך כל הדרך, איך לנהוג כדי להתקבל לעבודה ואיך להשתלב בה".