מאת: עדי שגיא

איך אפשר לסכם תשע שנים בכמה שורות? האמת, זה מורכב, אפילו לי כדוברת, שמילים וזיקוק מסרים הם ה'פורטה' שלה. קשה לסכם בכמה פסקאות את העשייה למען העיר, ההיכרויות עם אנשי העיר וכל החוויות שצברתי במהלך תשע השנים האחרונות.
גדלתי בגבעתיים, למדתי בבית הספר ברנר ובתיכון קלעי, הייתי פעילה בנוער העובד והלומד - סניף בורוכוב, רקדתי בלהקה הייצוגית, טיילתי מילדות ברחובות העיר, בתחושה שאני מכירה את כולם, בתחושת המוגנות שייחודית לעיר הזו.
ידעתי שהעיר הזו היא סוג של בועה, ששומרת עליך, אבל כזו שאפשר לצאת ולהיכנס אליה מתי שבא לך, מבלי שהיא תתפוצץ, שתהיה שם בשבילי לנחיתה רכה וביתית מתי שרק אצטרך. 
חלפו השנים, בגרתי ואף נולדו לי ילדים, שגם הם גדלו והתחנכו פה בעיר, ולפני כתשע שנים הייתה לי הזכות להצטרף לצוות העירייה, בראשותו של ראש העירייה החדש דאז רן קוניק, שהבטיח כבר אז, לכל מי שהיה בסביבתו, שגבעתיים הולכת לקפוץ כמה מדרגות, שגבעתיים תהפוך לבירת גוש דן, שגבעתיים תהיה העיר שכולם ירצו להיות בה, לגור בה, לבלות בה.
הבטיח וקיים, כמו שרק קוניק תמיד מבטיח ומקיים. במהלך כל השנים קיבלתי ממנו גיבוי מלא, אך נדרשתי ליצירתיות, לראש גדול ולעשייה בלתי פוסקת, כשהכל מהמנטרה הידועה שלו, שאומרת - “עובדים בשבילם”, שלפיה התושבים הם הלקוחות ואנחנו כאן בשבילם.
למדתי ממנו שמהפכות מתחילות בדברים הקטנים, בשירות, במסרים, בגאוות היחידה, בחדשנות ובתחושת השייכות. הובלנו יחד עם הנהלת העירייה תהליך מיתוג מחדש של העיר, כשהסלוגן הנבחר הוא “הרבה יותר מעיר”, כי כזו היא גבעתיים עבורנו, התושבים - הרבה יותר מעיר. 
שמנו את גבעתיים על מפת התקשורת הארצית כעיר משמעותית ומובילה, הקמנו קבוצות וואטסאפ לקבלת מידע ומתן שירות לתושבים, השקנו אתר חדשני עם שירותים מקוונים, תהליכי הסברה מבוססי תושב, עברנו יחד את משבר הקורונה, מבצעים צבאיים ואפילו טיל אחד שנחת בעיר בנחיתה ישירה, ועוד ועוד.
הקשבנו לתושבים ברמה היומיומית, למדנו את הצרכים שלהם ויצרנו ביחד מענה לצרכים. קוניק והנהלת העיר מגדלים ומטפחים אותה באהבה וברגישות, ממש כמו שמגדלים ילדה, למרות שהיא כבר בת 100.
הייתה זו זכות עבורי לעבוד לצד הנהלת העיר ובעיקר לצד קוניק, שאין שני לו, שהגדיר מחדש זמינות לתושב מהי. ראש עירייה אכפתי, שתמיד בקיא בפרטים, צנוע, מדבר בגובה העיניים, נמרץ ויסודי. למדתי המון ועשיתי המון וכעת, אני יוצאת לדרך מקצועית חדשה, עוזבת את תפקידי בעירייה, אך הלב לעולם לא יעזוב את העיר.
תודה לך גבעתיים, על כל מה שהיית, שהנך ועוד תהיי עבורי.