"אם לא נדע להתאים את השירותים לתושבים - לא נהיה רלוונטיים"

"גבעתיים עברה בעשור האחרון מהפך מבחינה דמוגרפית – מעיר עם שיעור האזרחים הוותיקים הגבוה ביותר לעיר השנייה בארץ בשיעור הצעירים והמשפחות הצעירות", אומרת סגנית ראש עיריית גבעתיים ויו"ר עמותת קהילתיים אור לי ניב. "אם לא נדע להתאים את השירותים, לא נהיה רלוונטיים. אנחנו מתמקדים בזה", היא מספרת.

המהפך הדמוגרפי בגבעתיים בא לידי ביטוי בשיעור גבוה של שוכרי דירות. יותר מ-50% מהתושבים מתגוררים בשכירות, רובם צעירים ומשפחות צעירות. אלה יצרו צורך מיידי בתוספת כיתות לימוד וגני ילדים, על רקע המחסור בשטחים ציבוריים, ובפיתוח תרבות פנאי וקהילה. גם האופי של העיר השתנה, כשבתי קפה, ברים, פאבים ומסעדות צצו כפטריות לאחר הגשם, ורחוב כצנלסון הפך למוקד בילוי גם לצעירים המגיעים מחוץ לעיר.

ניב, המחזיקה שורת תיקים בכירים בעירייה, בהם תרבות פנאי וקהילה, נשים, להט"ב, ביטחון וחירום, נוער ובריאות, שירתה במשך שנים ארוכות בצה"ל והשתחררה בדרגת סגן אלוף. בבחירות לראשות ולמועצת העירייה בשנת 2013, שהסתיימו במהפך דרמטי, היא הייתה במקום השני ברשימת "גבעתיים שלנו" בראשותו של רן קוניק. אחד מהיעדים הראשונים של שניהם לאחר הבחירות, היה להקים את עמותת קהילתיים, המהווה את זרוע פעילות התרבות, הפנאי והקהילה של העירייה.

"אני פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם ראש העירייה ומתכוונת להמשיך לפעול במערכת העירונית. יש בזה סיפוק עצום. אני מתגוררת בגבעתיים 29 שנים ומאוד קשורה ואוהבת את העיר", היא אומרת, לקראת הבחירות לעירייה שיתקיימו ב-30 באוקטובר.

נפגשנו במשרדי עמותת קהילתיים, בבניין מגורים ברחוב ויצמן 19 בעיר. במהלך הריאיון  דיברה ניב על ההתמודדות עם האתגרים המורכבים בעיר והתוכניות שלה לעתיד. "גבעתיים היא עיר קהילתית", היא אומרת. "העיר עברה בעשור האחרונה מהפך. רואים את השינוי הדמוגרפי בכל תחומי הקהילה".

"נערכנו להתאמת השירותים. דברים השתנו, וכדי להיות רלוונטיים, עלינו לפעול בנושאי תכנון ובנייה, ובפיתוח שירותים קהילתיים ותרבותיים ייחודיים. אנחנו מתמקדים בזה כל הזמן".

"המון משפחות צעירות צורכות תרבות קהילתית. שינינו את התפיסה - עברנו ממרכז קהילתי למרחב קהילתי".

"המרכז הקהילתי משמש את הגינות הקהילתיות ויוזם פעילויות בגנים הציבוריים הסמוכים אליו. מאז משבר הקורונה, המרכז הקהילתי חולש על מרחב קהילתי שלם, והפעילות מתקיימת גם בגנים הציבוריים. בקורונה ראינו שזה עובד, ומאז רואים הרבה יותר תושבים שמגיעים לגנים הציבוריים בעיר, שעברו ועוברים מתיחת פנים".

כחלק מהפיכת הגינות הציבוריות לגינות קהילתיות, יזמה העירייה הצבת עגלות קפה בחלק מהגנים. "הצבנו עגלות בגן רבקה ובגן הבנים, ובעתיד תהיה עגלה גם בגן העלייה", מספרת ניב. "רואים המון אימהות וילדים קטנים בגנים הציבוריים, שהפכו למוקד של מפגשים קהילתיים, ואנו יוזמים גם פעילויות תרבות ייחודיות. יש לנו שיתוף פעולה הדוק עם משפחות צעירות רבות, שרוצות להיות מעורבות, ואנחנו מברכים על זה. הקמנו עשרות קבוצות גרעין קהילתיות. כמעט בכל שכונה הפעילות מבוצעת על פי הצרכים של התושבים".

אחד הפרויקטים הייחודיים עליהם הוחלט בעקבות שיתוף הפעולה הקהילתי, הוא הקמת מחסן קהילתי להשאלת כלי עבודה. "ראינו שיש צורך בהקמה של מחסן ייחודי, שיכול לתת מענה לצעירים ולמשפחות צעירות", היא מציינת.

"בהחלט. עודדנו שילוב של נשים צעירות במועצת הנשים העירונית, יזמנו מפגש חודשי של נשים בזיגל בר בכורזין. המפגשים כוללים הרצאה או מופע סטנד אפ. כ-60 עד 100 נשים מגיעות לכל מפגש".

"ראש העירייה מקדם אג'נדה של עידוד שילובן של נשים בתפקידים ניהוליים, וגבעתיים היא מהערים המובילות בישראל. חשוב לי מאוד לחזק נשים בתחומי ניהול ויזמות עסקית. יש בעיר גרעין של נשים צעירות בתפקידי ניהול ועסקים, ואנחנו מעודדים את זה. אנחנו פותחים קבוצה חברתית נוספת לסבתות וגמלאיות צעירות".

ניב מתגאה במיוחד בפעילות עמותת קהילתיים בעיר. לדבריה, "העמותה הוקמה במטרה לאגד את תחומי התרבות, הפנאי והקהילה, ולהעצים את הפעילות הבלתי פורמאלית. תקציב העמותה עלה מכ-30 מיליון שקל בשנת 2016 לכ-53 מיליוני שקלים אשתקד. מחזור הפעילויות של העמותה גדל מהכנסות עצמיות. על כל שקל שנכנס, אנחנו משקיעים עוד שני שקלים. אנחנו עמותה ללא כוונות רווח".

"הגדלנו את מספר החוגים ואנו מפעילים היום עשרות חוגים במרחב בתי הספר. כל בית ספר הוא גם מרכז קהילתי, והפעילות נעשית בשיתוף עם ועדי ההורים. הרחבנו גם את פעילות להקות המחול העירוניות, שמתחילות את פעילותן כבר בכיתה א'".

"הקמנו אגפים חדשים בבית הספר ברנר. בבית הספר שמעוני פועל גם מרכז המוזיקה לנוער".

"גבעתיים היא מהמובילות בתנועות הנוער. בשני המבנים של שבט הצופים פעילים כ-1,500 חניכים ומדריכים, בנוער העובד יש כאלף חניכים ומדריכים, בבני עקיבא רשומים כ-200 חניכים ובעיר פועלות גם תנועת הזהב, המשותפת לבני נוער ולמבוגרים, וכנפיים של קרמבו".

"נבנה מבנה חדש לשבט הצופים בגן רבקה, שצמוד לתיכון שב"צ, והוא יפעל בנוסף למבנה הוותיק ברחוב משמר הירדן. גם לנוער העובד והלומד שפועל בקן בורוכוב יש שלוחה במבנה חדש, במקום בו פעל הקונסרבטוריון, שעובר למגדל חדש במתחם הסיטי".

"לא העלינו את מחירי החוגים בשש השנים האחרונות, למרות שהעלויות צמחו בכ-30%. המקום היחיד בו העלינו את המחיר הוא הקונסרבטוריון, בשיעור של כ-5%".

"אין מערכת חינוך אחת בכל הארץ ללא מקרים של חרמות ובדידות חברתית. אני חברה בפורום המוגנות הארצי, ויזמנו גם פורום מוגנות עירוני, הכולל אנשי מקצוע, גורמים עירוניים, משטרה וגם נציגים מעמותת קהילתיים. יזמנו הרצאות להגברת המודעות, ומחקר ראשון מסוגו שהתקיים בקרב תלמידי כיתות י"ב בעיר, אותו מלווה ד"ר ימית אלפסי.

"אנחנו פועלים גם בשיתוף עם ועדי ההורים ומערכת החינוך כדי לעקור מהשורש כל תופעה חריגה. לדוגמה, מורה לספורט מחלק את הכיתה בסיוע שני תלמידים לשתי קבוצות, וילד אחד נשאר בחוץ כי לא בחרו בו. יש לטפל בכך, וזו רק דוגמה אחת. אנחנו פועלים להגברת המודעות באמצעות הרצאות גם להורים. הם צריכים לעודד את הילדים לספר להם. ההורים הם חלק חשוב מההתמודדות".

"היו כמה מקרים של ציורי גרפיטי ומטרדי רעשים בעקבות השלכת נפצים בפורים, שהתגברו השנה, והיו גם אירועי אלימות, בעיקר בין בני נוער המגיעים מבחוץ לבני נוער מגבעתיים. תגברנו את מצלמות האבטחה במקומות ציבוריים וגם את האכיפה והסיורים, והקמנו מחדש את סיירת ההורים, שמסייעת לנו. אנחנו מתמקדים בכמה אזורים, בהם פארק גבעתיים, אזור הסקייטפארק ורחבת הקניון".

ניב מציינת, כי השינוי הדמוגרפי בגבעתיים בולט היטב בחוצות העיר. "רואים הרבה צעירים ברחובות ובבתי הקפה, המסעדות, הברים והפאבים. הגינות הקהילתיות מלאות ולכל אירוע שאנחנו עושים מגיעים מאות הורים וילדים. מה שמייחד את גבעתיים היא האיכות, הליברליות, הפתיחות והקהילתיות. כולם מרגישים שייכים".

"בכלל לא. כ-14% מתושבי גבעתיים הם אזרחים ותיקים, ואנחנו משקיעים גם בהם. יש המון פעילויות בקרב הגמלאים, ומי שמוביל אותן הוא מחזיק תיק האזרחים הוותיקים אלי הולצמן. אנחנו פועלים במשותף ליצירת פעילויות ייחודיות, כמו שילוב בין-דורי בין אזרחים ותיקים לצעירים".

ניב מספרת, שלמרות מחירי הדירות לקנייה ולהשכרה, גבעתיים מממשיכה להוות מוקד משיכה לצעירים ולמשפחות צעירות. "הדיור יקר וגם השכירות יקרה. כיום, רכישת דירה  בגבעתיים היא כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ואנחנו יוזמים בנושא זה סדנאות ייעוץ לצעירים בנושאי נדל"ן ושוק ההון".

"לאחרונה נתפסה חוליית שב"חים שגנבה כלי רכב ופרצה לבתים בעיר. תפסו את החולייה ם כל הציוד, והיו חוליות נוספות שנתפסו. המשטרה, יחד עם השיטור העירוני והסיירת העירונית, עובדים בשיתוף פעולה על מנת להתמודד עם הבעיה".

"אנחנו עוסקים בזה כל הזמן וערוכים לכל תרחיש. יש לנו מעטפת למתן מענה מידי לכל אירוע חירום, שכוללת הענקת סיוע לתושבים. כחלק מההיערכות, בעת חירום, החניון התת-קרקעי בקניון גבעתיים וחניונים גדולים נוספים בעיר יהפכו למקלטים. אם נקבל הנחיות מפיקוד העורף, במידת הצורך נהיה ערוכים גם לפינוי תושבים. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה", היא מבהירה.

"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כל קופות החולים בעיר ומארגנים פעילויות ייחודיות, כמו קורסים לעזרה ראשונה, פרויקט 'משפחה בטוחה' והצבת דפיברילטורים עם הדרכות הפעלה לתושבים. הגברנו גם את מבצעי התרמות הדם, ואנו מעודדים אורח חיים בריא באמצעות הרצאות והסברה בתחומים רפואיים שונים, כמו תזונת ילדים ופעילות גופנית. אנחנו רואים עלייה במודעות לבריאות נכונה גם בקרב הגמלאים".

לאחרונה דורגה גבעתיים במקום הראשון בפעילות למען קהילת הלהט"ב, דגל שניב מרימה בגאווה. היא נשואה למיכל ולזוג שלושה ילדים. את הטיפול בקהילת הלהט"ב בעיר היא רואה כספינת הדגל של פעילותה.

"כשהבן שלי עלה לתיכון, לפני שש שנים, הוא היה צריך למלא טופס. היה עליו לכתוב את שם האב ושם האם. הוא לא ידע מה לכתוב. אמרתי לו להוסיף שורה ולכתוב את שתי האימהות. בעקבות המקרה, יזמנו את שינוי כל הטפסים העירוניים, ואנחנו אחת מהרשויות הראשונות שמוציאה טפסים עם שורה נוספת, שניתן לרשום פעמיים את שם האם או האב.

"חשוב להגביר את המודעות לצרכים של קהילת הלהט"ב, וזה מתחיל בהכשרת צוותי הוראה. נעשית גם פעילות למתן מענה לבריאות הקהילה ואנחנו מכשירים צוותים לצורך כך. במקביל, אנחנו מכשירים את כל נותני השירות בעירייה וגם שוטרים, כדי שתהיה להם מודעות לצרכים של הלהט"ב", היא מספרת.

"יזמנו סדנה שתכשיר שוטרים להתמודדות עם משפחות להט"ב. אם מתקבלת פנייה מלהט"ב על אירוע אלימות במשפחה, על השוטר לדעת כיצד להתמודד איתה".

"בנינו ליין גאה והקמנו את מרחב הנסט, שהוא מרחב קהילתי לקהילה הגאה. יש רגישות רבה לצרכים של הקהילה. מדובר במעטפת שלמה. ככל שהילדים גדלים, המשפחות נטמעות בקהילה ופחות צריכות פעולות ייחודיות להן. הן מרגישות שוות".

"יש לי סיפוק עצום. זכיתי לעשות דברים שאני אוהבת, והתחושה היא של חלק משינוי היסטורי בעיר, שקוניק ואני מובילים. אתמודד גם בבחירות הקרובות ברשימת 'גבעתיים שלנו' בראשותו, כדי להמשיך הלאה".

"תהיה מערכת בחירות מעניינת למועצת העירייה".