למצב הפוליטי בישראל השפעה שולית על הבחירות המקומיות

המפלגות הגדולות כבר נערכות לקראת הבחירות לרשויות המקומיות. על רקע המחאה והחקיקה המשפטית, נראה שהבחירות הפעם עשויות להיות דרמטיות יותר, גם אם לנושאים הארציים אין השפעה ממשית

משה כהן צילום: אבשלום ששוני
הפגנת מחאה נגד הרפורמה. הקמפיינים עדיין בחיתוליהם
הפגנת מחאה נגד הרפורמה. הקמפיינים עדיין בחיתוליהם | צילום: אבשלום ששוני

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל יתקיימו ב-31 באוקטובר בשני פתקים – לראשות הרשות ולמועצה. כדי להיבחר לראש הרשות המקומית, על המועמד שסיים במקום הראשון מבין המתמודדים להגיע לפחות ל-40% תמיכה. אם הוא לא חצה את הרף של 40%, כעבור שבועיים יתקיים סיבוב שני ומכריע מול שני המתמודדים שסיימו ראשונים בסיבוב הראשון.

על רקע המערכת הפוליטית הארצית, שנמצאת בימים אלה בסערה, ובצל הפגנות המחאה על החקיקה המשפטית, הקמפיינים של מרבית המועמדים והרשימות במרבית היישובים בישראל, עדיין בחיתוליהם, או שטרם החלו רשמית. ההערכות הן, שבשבועות הקרובים מערכות הבחירות ביישובים השונים יתחממו ויעלו להילוך גבוה.

בעבר, היו שטענו כי בבחירות לרשויות המקומיות, ראשי ערים מנצחים את עצמם ואם הציבור שבע רצון מהתפקוד של הרשות המקומית, הוא ייתן בהם אמון. עם זאת, ישנם מרכיבים נוספים, כמו המועמד/ת המתמודדים מול ראש עירייה מכהן, ואם הבחירות מגיעות לסיבוב שני. כאשר זה קורה, יש מקרים רבים, בהם מועמדים שהתמודדו מול ראש עירייה מכהן מתאחדים ואז מגיע המהפך.

המפלגות הגדולות כבר נערכות לקראת הבחירות לרשויות המקומיות. על רקע המחאה והחקיקה המשפטית, נראה שהבחירות לרשויות המקומיות הפעם עשויות להיות דרמטיות יותר, גם אם לנושאים הארציים יש השפעה שולית יחסית. במקומות בהם ההתמודדות תהיה צמודה, עשויה להיות לכך השפעה רבה.

תגיות:
הבחירות לרשויות המקומיות
/
הרפורמה במערכת המשפט
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף