לפני כעשרה ימים נרשם הישג תקדימי מהותי במאבק במימון הטרור באמצעות בנקים.
תביעה שהוגשה בניו יורק ב־2004 נגד "הבנק הערבי" (300 סניפים בעולם, הון ירדני־פלסטיני, לבנוני וסעודי) על ידי 500 נפגעי טרור ב־24 פיגועים של חמאס - זכתה להצלחה. "הבנק הערבי", שהפסיד בחלק הראשון של המשפט ב־2014, הרים ידיים ונכנס מרצונו להליך של פיצויים לנפגעי הטרור.
תביעה שהוגשה בניו יורק ב־2004 נגד "הבנק הערבי" (300 סניפים בעולם, הון ירדני־פלסטיני, לבנוני וסעודי) על ידי 500 נפגעי טרור ב־24 פיגועים של חמאס - זכתה להצלחה. "הבנק הערבי", שהפסיד בחלק הראשון של המשפט ב־2014, הרים ידיים ונכנס מרצונו להליך של פיצויים לנפגעי הטרור.
את המלחמה במקורות המימון של הטרור התחיל בישראל אריק שרון כאשר הקים יחידה מיוחדת לצורך כך, שבראשה עמד מאיר דגן. במבצע "חומת מגן" ב־2002 נתפסו אלפי מסמכי שלל מכל הסוגים והמינים, ובכללם מסמכים רבים ביותר הקשורים ל"בנק הערבי".
"מרכז המידע למודיעין וטרור" במרכז למורשת המודיעין, בראשות ד"ר ראובן ארליך, תרגם וניתח מסמכים אלו וב־2004 הוציא על כך חוברת עבת כרס. חוברת זו, וחומרים נוספים, היוו את הבסיס לתביעה בבית המשפט בניו יורק. שניים נוספים בלטו במלאכת המחקר השקדנית והפרטנית לטובת נפגעי הטרור: אריה שפיצן, לשעבר יועץ לענייני פלסטינים במשרד מתאם הפעולות בשטחים, ונועה מרידור, קצינת מחקר בלשכת המתאם.
"מרכז המידע למודיעין וטרור" במרכז למורשת המודיעין, בראשות ד"ר ראובן ארליך, תרגם וניתח מסמכים אלו וב־2004 הוציא על כך חוברת עבת כרס. חוברת זו, וחומרים נוספים, היוו את הבסיס לתביעה בבית המשפט בניו יורק. שניים נוספים בלטו במלאכת המחקר השקדנית והפרטנית לטובת נפגעי הטרור: אריה שפיצן, לשעבר יועץ לענייני פלסטינים במשרד מתאם הפעולות בשטחים, ונועה מרידור, קצינת מחקר בלשכת המתאם.
"הבנק הערבי" נלחם כארי בתביעה ולא חסך במשאבים. במסגרת זאת הוא "גייס" לצדו "עדים מומחים" שיבואו ויעידו כי הבנק לא מימן טרור ומעשיו היו קודש לצדקה.
הדבר המדהים והבלתי נתפס בעיני הוא שהבנק הצליח לגייס כ"עדים מומחים" מצדו שלושה "גנרלים" ישראלים, והם האלוף אורי שגיא, ראש אמ"ן לשעבר; אבי קוסטליץ, מי שהיה ראש אגף בשב"כ; ותא"ל אילן פז, מי שהיה ראש המינהל האזרחי ביהודה ושומרון. אכן, "החלום הרטוב" של הגנת "הבנק הערבי".
אז מה קרה לעדותם שנמסרה לבית המשפט בניו יורק בתצהירים? ב־6 בדצמבר 2011 פסל בית המשפט את עדותם ונימק זאת בכך: אתם לא הבאתם שום עדות מקצועית להפרכת טענות התביעה; עדויותיכם על יכולות המודיעין הישראלי המסוגל לדעת אם הבנק עסק בטרור או לא - אינן רלוונטיות; ההסתמכות שלכם על מצוינות המודיעין הישראלי מיועדת רק לבלבל את המושבעים במקום שיתעסקו בראיות ממשיות. לכן דעתכם לא תישמע בפני המושבעים!
הדבר המדהים והבלתי נתפס בעיני הוא שהבנק הצליח לגייס כ"עדים מומחים" מצדו שלושה "גנרלים" ישראלים, והם האלוף אורי שגיא, ראש אמ"ן לשעבר; אבי קוסטליץ, מי שהיה ראש אגף בשב"כ; ותא"ל אילן פז, מי שהיה ראש המינהל האזרחי ביהודה ושומרון. אכן, "החלום הרטוב" של הגנת "הבנק הערבי".
אז מה קרה לעדותם שנמסרה לבית המשפט בניו יורק בתצהירים? ב־6 בדצמבר 2011 פסל בית המשפט את עדותם ונימק זאת בכך: אתם לא הבאתם שום עדות מקצועית להפרכת טענות התביעה; עדויותיכם על יכולות המודיעין הישראלי המסוגל לדעת אם הבנק עסק בטרור או לא - אינן רלוונטיות; ההסתמכות שלכם על מצוינות המודיעין הישראלי מיועדת רק לבלבל את המושבעים במקום שיתעסקו בראיות ממשיות. לכן דעתכם לא תישמע בפני המושבעים!
במילים אחרות, בית המשפט זרק אותם מכל המדרגות, ובדין עשה כך, כי השלושה נשאו לשווא את שם המודיעין הישראלי, ולא היה להם מושג על פרטי 24 מקרי הטרור.
והשאלה הזועקת היא זאת: מה מניע שלושה אנשי ביטחון בכירים לקום ולהעיד נגד נפגעי טרור ובעד "הבנק הערבי"? מדוע עשו זאת? הם היו אמורים לדעת היטב כי בידי ישראל מצויים מאות מסמכים מרשיעים, חד־משמעיים.
זה היה בגלוי, באינטרנט; הם ידעו כי אין להם שום ידע מקצועי קונקרטי בכל נושאי התביעה. למה הם עשו זאת? הייתה להם אמונה בצדקת הבנק? הם רצו לפגוע בנפגעי הטרור? פיעמה בקרבם אידיאולוגיה כמו של השמאל הקיצוני הפוגע בישראל היכן שהוא יכול? התשובה לדעתי היא כמובן שלילית.
זה היה בגלוי, באינטרנט; הם ידעו כי אין להם שום ידע מקצועי קונקרטי בכל נושאי התביעה. למה הם עשו זאת? הייתה להם אמונה בצדקת הבנק? הם רצו לפגוע בנפגעי הטרור? פיעמה בקרבם אידיאולוגיה כמו של השמאל הקיצוני הפוגע בישראל היכן שהוא יכול? התשובה לדעתי היא כמובן שלילית.
אז מדוע חברו ל"בנק הערבי", ובכך פגעו בערכים שעליהם הם גדלו, חונכו וחינכו? השערתי היא שהמניע היה כספי. אולי יש מניע נסתר ונעלם אחר. מה שלא יהיה, זה עצוב עד מאוד.