בימים האחרונים אנו שומעים שוב ושוב דוברים בכירים בימין הישראלי (אלו שהם וחבריהם מכהנים ומיוצגים בממשלת ישראל) החוזרים ומאשימים את הסכמי אוסלו ואת שמעון פרס בפרץ הטרור הרצחני שתקף אותנו. כיוון שציינו בימים אלה את יום השנה ה־20 לרצח רבין הם אינם מעזים להאשימו בטרור. יש המאשימים את פרס ואוסלו במישרין ויש בעקיפין. כל גל טרור שאנו סובלים ממנו בשנים האחרונות מגולגל, בציניות וברוע, כמעט באופן מיידי על פרס ודוקטרינת פרס.

בתעמולה ובשטיפת מוח יש כלל הקובע כי שקר שחוזרים עליו פעמים רבות הופך לאמת ומתקבע כמציאות גם אם העובדות שונות לחלוטין. כך הדבר נעשה בעניין אוסלו ופרס.

תהליך שכתוב ההיסטוריה והבריחה מאחריות התחיל עם הצגת מצג שווא ולפיו הטרור הפלסטיני התחיל רק ב־1993 עת נחתמו הסכמי אוסלו. במשך שנים הציגו דוברי הימין את ההסכמים הללו כאילו ה־13 בספטמבר 1993 הוא היום שבו נפסק גן העדן ביחסי ישראל והפלסטינים. משקט מוחלט וביטחון מלא עברנו לאלימות ולרצח. כך מחקו, בהבל פה, את אוטובוס הדמים בכביש החוף, את הרצח בבית הספר במעלות, את הרצח במשגב עם ועוד אירועים קשים רבים שכולם אירעו לפני הסכמי אוסלו, שמטרתם הייתה יצירת תשתית להפחית לפחות את החיכוך בין האוכלוסיות ולהקטין את ממדי האלימות.

אך נניח לרגע לצורך הדיון התיאורטי שהימין צודק ואוסלו זהו מתכון לטרור. אם כך אחריותו לאירועים הקשים המלווים אותנו כאן גדולה. אם אכן בהסכמי אוסלו שורש הרע מדוע לא בוטלו על ידי כל הממשלות בראשות הליכוד? לא אלו בראשות נתניהו ולא אלו בראשות שרון. אני למדתי שהסכם המהווה אסון וגורם לאובדן גדול בחיי אדם יש לבטל ולאלתר. אם חותמי הסכמי אוסלו באו מתוך כוונה לשפר את המצב הרי שנתניהו, למשל, חזר ואמר כי מדובר באסון, אך לא עשה דבר לבטלו. יתרה מזאת, רק לפני שבועות מספר, משאיים אבו מאזן כי יבטל את ההסכמים, שלח אליו נתניהו שליחים רבים ומדינות רבות, כמעט בתחינה, שלא יבטל את הסכמי אוסלו. מי בדיוק הפריע לממשלות הימין לבטל את ההסכמים ה"נוראים”?

מכאן ברור שגם דוברי הימין אינם חושבים, באמת, שמדובר באסון, אלא רק בכלי מניפולטיבי לחמוק מאחריות ולהטיל אשמה על אחרים. בנוסף, המנטרה הקבועה אצל דוברים מהימין אחרי כל אירוע קשה היא "פרס אשם". פעם במרומז ופעם במישרין. זה הכי קל. הכי פשוט, אף על פי שהדבר אינו מתיישב עם העובדות.

שמעון פרס סיים את כהונתו כראש ממשלה ישראל בשנת 1996, אחרי חצי שנת כהונה בתפקיד בלבד. מחליפו, בנימין נתניהו, מכהן מאז בתפקידו לסירוגין יותר משמונה שנים. כל גלי הטרור היו בימים שבהם האחריות העליונה על גורל ישראל ואזרחיה הייתה בידי אחרים.

כהונה מסודרת, ממש, כראש ממשלה, סיים פרס בשנת 1986, כלומר לפני 30 שנים. אז, כראש ממשלה, בלם את האינפלציה, הוציא את צה”ל מלבנון ומנע ערעור מוחלט של יחסינו עם מצרים בגלל סכסוך טאבה. כלומר, אם פרס “אשם” במשהו בתקופת כהונתו כראש ממשלה הרי זה בהצלת הכלכלה, בחיזוק הביטחון ובהבטחת המשך השלום עם מצרים.

ב־20 השנים האחרונות כיהנו ארבעה ראשי ממשלה בישראל. במרבית התקופה, כאמור, זה היה נתניהו. הוא לא אחראי לכלום. האחרים, גם הם לא. רק פרס כן.

הגיע הזמן שהימין יפנים כי הגיע הזמן להפסיק עם השקרים. די עם הסחת הדעת. די עם שכתוב ההיסטוריה. די עם הטחת האשמות באחרים.

קחו אחריות ובצעו את המוטל עליכם. החזירו את הביטחון לאזרחים ואת התקווה לצעירים. 

הכותב שימש כדובר מפלגת העבודה בשנים 92'־98'