עובדתית, אין ויכוח על זכותו ההיסטורית של עם ישראל על ארץ ישראל. המוסלמים מאמינים בתנ"ך, וגם הקוראן מכיר בזכותו של עם ישראל על ארצו. אין ויכוח גם על כך שאבן השתייה ושני בתי המקדש מוקמו על הר הבית הרבה לפני המסגדים הקדושים לאסלאם, מה שהופך את ירושלים לבירת העם היהודי לפני קדושתה לכל עם ודת אחרים.
אבל אלו הן רק חלק מהעובדות ההיסטוריות. לאורך שנותיו גלה העם היהודי מארצו כמה פעמים ולשנים ארוכות. שבטים ערביים רבים התיישבו בארץ. כיבוש מוסלמי מלך בארץ לאורך שנים רבות - בחסות הח'ליפות המוסלמית מהמאה השביעית ותחת שלטון האימפריה העות'מאנית. בכל העת הזו אוכלסה הארץ ברובה על ידי ערבים מוסלמים. מעט היהודים ששהו בארץ היוו את רוב התושבים בירושלים.
רק בשלהי המאה ה־19 החלו תנועות ציוניות לקרוא להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. עם סיום מלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים והצרפתים את האזור מידי העות'מאנים, אולם עוד קודם לכן פיזרו הבריטים הבטחות שונות לערבים וליהודים. הערבים קיבלו הבטחה מהמושל הבריטי של מצרים להקמת מדינה ערבית. שנה מאוחר יותר קיבלו גם היהודים הבטחה זהה, המוכרת לכולנו כהצהרת בלפור. ניסיונות להגיע להסדרים בין היהודים לערבים תחת שלטון הבריטים לא צלחו.
הזהות הפלסטינית התגבשה לראשונה תחת הנהגתו של המופתי חאג' אמין אל־חוסייני, שהיה הראשון לטעון כי היהודים מנסים לכבוש את הר הבית. בניסיונו לעצור את עליית היהודים לארץ הוא פנה אל הצורר הנאצי, הרבה אחרי שזה כבר החל לטבוח ביהדות אירופה. אל־חוסייני קיבל הבטחה מהיטלר כי לאחר כיבוש האזור על ידי גרמניה יחוסלו כל היהודים. במקביל הלך וגבר גל הטרור הערבי נגד יהודי פלשתינה, בעיקר מחשש לאובדן הסיכוי להקמת המדינה הערבית המיוחלת.
הבריטים, שאיבדו סבלנות, ויתרו על כוונתם לתת בית לאומי לעם היהודי ותחת זאת העדיפו לראשונה את פתרון שתי המדינות לשני העמים. אומות העולם אימצו את הרעיון הבריטי, ובנובמבר 1947 אישרו אותו בהחלטה 181 של האו"ם. זוהי תוכנית החלוקה שאושרה ואשר הבטיחה עצמאות למדינת ישראל, אבל גם למדינה הערבית שתוקם לצדה בתוך שטחי המנדט הבריטי בארץ ישראל.
הטרור הערבי נמשך לאורך כל הזמן הזה. אסונם של הפלסטינים, הקרוי בפיהם הנכבה, נגרם באשמתם. הוא החל עם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ולאחריה - מלחמתן הכוללת של כל מדינות ערב נגד ישראל והפסדן המוחץ. הוא המשיך במלחמת ששת הימים, שבה הפסידו הירדנים את שטחי הגדה המערבית ומזרח ירושלים. מדובר בשטחים אשר מעולם לא היו שייכים למדינה הפלסטינית אלא היו תחת שלטון ירדני או בחסות בינלאומית.
אז מה היה לנו? שני עמים מסוכסכים החיים בתא שטח אחד, בעלי זכות חוקית המעוגנת בהחלטות בינלאומיות, עם מנהיגים חסרי חזון ואומץ לב, הנכנעים לקיצוניים בשני הצדדים. בזבזנו שנים של מלחמות ודם מיותר על מאבקי שליטה מיותרים. עכשיו הגיעה העת להיפרד מהם - אבל בתנאים שלנו. שלום ואחווה לא יהיו כאן לעולם, אבל הסדרים של שקט ורגיעה יכולים להיות, ויש פתרונות רבים שיאפשרו זאת בלי ויתור על ביטחוננו.
הכותב שימש כראש מטה ראש השב"כ