"נא לשבת, 

אדוני יושב? 
אפשר גם אפשר להישען על הגב!

יישב נא אדוני בנוחיות ובנחת.
מותר לעשן.
חשוב, שאדוני ישמע אותי היטב ובמדויק.
האם אדוני שומע אותי היטב?
יש לי משהו להודיע שאדוני ימצא בו עניין.
אדוני הוא שטוח־ראש".
(ברטולט ברכט, "גלות המשוררים")
שטוח־ראש. איזה תיאור מכובס לאינפנטיל, דביל, אימבציל, רפה שכל או סתם מטומטם. כמה חן וחסד יש בהטפת המוסר לאדם שאינו מבין שהוא אוויל. זה בדיוק מה שמתחשק לי לעשות מדי פעם לגיבורי הפרשיות התורניות.
 
האחרון, החניך התורן המצטיין ינון מגל. הוא בחור טוב. באמת. לא מכיר אותו אישית, אבל מי שמכיר אותו אומר שהוא אחלה גבר. יופי. יכול להיות. המשטרה תעשה את הבדיקות שלה, הכנסת תנהל דיונים בוועדת האתיקה. אולי יושעה, יעשה חשבון נפש ויחזור. 
 
אבל דבר אחד לא ברור כאן: מה חשבת שיקרה? איזה מין גאון אתה, ילד פלא תקשורתי ימני שהצליח לדלג מערוץ 10 להגשה בערוץ 1 ומשם להוביל את אתר וואלה, שלא שאלת את עצמך: "אף אחד לא יגיד שום דבר?". איך בדיוק חשבת שזה ייגמר אם במסיבת הפרידה שלך מתחום התקשורת למסדרונות הכנסת עברת עובדת ועוד אחת ועוד אחת ונהגת במיניות בוטה, מוגזמת ודוחה?


פשוט טיפשות, נקודה. ינון מגל. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

אתה, העורך הראשי של וואלה, איש תקשורת ותיק ומנוסה, לא יודע שרואים לך? לא יודע שאין דבר כזה "בין ידידים", בטח אם זו הטרדה מינית פשוטה ומגעילה? איך הרשית לעצמך להתנהג בצורה כזאת? זו פשוט טיפשות. נקודה. 
 
כל השאר אלו רק הסתבכויות מביכות ומשפילות של היותך שטוח־ראש. הלכת למפלגה שכל כולה גלגול עיניים וטהרנות מוסרית, שכל חבריה חשים או בעצם מאמינים שהם פשוט יותר טובים מאחרים, שיש להם חינוך יותר טוב, ערכים יותר נעלים, קהילות יותר מגובשות, ייעוד נעלה יותר. בחלק מהדברים הם גם צודקים. רק בחלק. ושם, בבית היהודי, לא מספיק להגיד שאתה מרגיש פעמי משיח. לא מספיק ללטף את אבני הכותל ולחפון מזוזות. מי שחופן גם ישבן עלול למצוא את עצמו מודח מהשבט. אז פתאום כל הערכים הנעלים נעלמים והקהילה הערכית הופכת להיות השבט מ"הישרדות" או פינת העישון בבית "האח הגדול".
 
שאל את המפכ"ל הנכנס רוני אלשיך, בכיר השב"כ לשעבר; שאל את מנתח הלב ד"ר דודי משאלי, לשעבר מאפרת, שאשתו הייתה פעילת מרצ. הם נאלצו לעזוב את הבתים בהתנחלויות רק בגלל הקישור בין פעילותם ותפקידיהם לבין מקום מגוריהם.
 
אגב, בבית "האח הגדול", ניסוי חברתי מיוחצן ועתיר צופים, יש רק כלל אחד שחוזר על עצמו לפני שעוברים לשידור הכללי: "נא להתנהג בהתאם". זה כלל פשוט - אולי שווה להתחיל בזה.

מסמר בלי ראש
 
והנה אורן חזן. עוד שטוח־ראש. מחפיץ נשים, לכל הפחות, שלא למד לקח מתחקיר הקזינו ששודר בערוץ 2. באמת כמה שטוח־ראש צריך להיות כדי להעליב חברת כנסת נכה? מה עוד תעשה? תלעג לקשישים? תצחק על אוטיסטים? כמה עוד נמוך אפשר לרדת? מה לא היה ברור לך בפעם הקודמת? הרי זה שנשארת בכנסת זה רק משום שאי אפשר לפטר אותך. 
 
אתה מסמר בלי ראש עד הבחירות. בקואליציה כה דחוקה ולחוצה של 61, האצבע שלך נחוצה. הראש שלך פחות. אבל היה נכון והגיוני לסתום את הפה. לעשות משהו מועיל, לנקוט יוזמה, לסמן את התחומים שאפשר להוביל בהם שינוי גם מתוך הגטו המוסרי שבו כלאת את עצמך, לחשוב איך מפריכים בדיבור ובמעשה את הדמות הגרוטסקית שהפכת להיות, לחשב מסלול מחדש, ובעיקר לשתוק. לחשוב לפני שמוציאים מילה מהפה, לא להתבשם מהעובדה שכולם מביטים עליך כשאתה נכנס למשכן הכנסת או לחדר הומה. זה מתוך סקרנות, מהבעת עניין הדומה לחקירה הסמויה שמתנהלת כאשר מישהו מפריח נפיחה בחדר סגור. זה לא הם, זה אתה. 
 
אז במצב הזה, חוץ מהפנייה האוטומטית למחוזות "התקשורת השמאלנית רודפת אותי", גם הלכת על עימות ישיר עם שר הביטחון משה יעלון, אחד האנשים הישרים והנקיים מרבב שיש בפוליטיקה. זה לא כוחות. איך אפשר בכלל לשקול טיעון שבא מפי אביר בתי הקזינו בבורגס, המגלגל נכים בכיסאות גלגלים לסיוע מידי עיסאווי, איזה ערבי ממרצ, לעומת דברים שאומר הקיבוצניק לשעבר, הרמטכ"ל שעבר גיור לחומרה לימין ובכל זאת לא חושב שצריך לכבוש, לנתץ ולרסק ולתת לצה"ל לנצח? 
 
וזה בדיוק העניין, זו לא התקשרות השמאלנית. אתם בכלל לא בעיה מבחינת השמאל. להפך - אתם מתנה. דמיינו את התשדירים בבחירות הבאות, פשוט "גזור ושמור", ממש "לא נגענו". אתם הבעיה של הימין.

תסתדרו לבד

השבוע ביקר כאן ג'ון קרי. בא, נפגש, נסע. נעלם אל האופק בלי להשאיר אחריו דבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו עוד ניסה לחלץ ממזכיר המדינה האמריקאי הישג מדיני כמעט מופרך - הם הציגו נוסחה שלפיה הקלות כלכליות ובנייה פלסטינית נרחבת בשטחי C, הנמצאים בשליטה של ישראל, מותנות בהכרה אמריקאית בבנייה בגושי ההתיישבות. כותרת אחת אפילו הציגה את זה כהכרה תמורת חיזוק הרשות. 
 

ג'ון קרי והרצוג. צילום: מארק להיימן, לע"מ

קרי בטח התעלף כששמע את הרעיון הגאוני. הוא אולי מלמל לעצמו את המילים "נא לשבת", ושאל את עצמו מה בדיוק ראש הממשלה חשב לעצמו? במשך שבע שנים מתכחש ממשלו של ברק אובמה להבנות שהושגו בין שרון לג'ורג' בוש על הכרה בפועל בגושים, מהלך שהיה תוצאה של ההתנתקות ועקירת כל ההתיישבות היהודית מרצועת עזה, ונתניהו רוצה לקבל את אותו הישג - על מה בדיוק? על חיזוק הרשות? על בנייה בשטחי C? קרי אמר לא. המסר פשוט: נא לשבת, האם אדוני יושב בנוחות ובנחת? תסתדרו לבד. בהצלחה.
 
לפני שנה וחצי, בראיון שעורר סערה, אמר לי קרי שבלי הסדר, בלי הבנות, בלי ויתורים, ישראל תידרדר לאינתיפאדה שלישית. הוא יכול לומר לראש הממשלה "אמרתי לך", אבל הוא מתאפק. הוא נכשל, הצדדים לא רוצים והוא בעיקר רוצה למנוע הסלמה. לא בטוח שהוא יכול. נתניהו ניסה לחלץ את הוויתור המפליג, כי הוא מבין את המציאות. לכן גם אמר לאובמה שהוא עדיין מאמין בפתרון שתי המדינות. על זה הוא סופג ביקורת יומיומית משני הגאונים חזן את מגל. 
 
אז הנה הבעיה העיקרית שלכם בימין. אם מי שדורש מראש הממשלה לצפצף על העולם, לקחת את מה שמגיע ליהודים, לחפון את שטחי ארץ ישראל התנ"כית ולהרבות זרעך כי אנחנו צודקים ומגיע לנו והצד השני הוא לא פרטנר, הוא גם מי שמצפצף על כל נורמה ציבורית וערך חברתי ומצפצף על החוק, וחושב שכל אישה מגיעה לו, שהוא יכול לחפון ישבן סתם כי בא לו; אם יש הלימה כזאת - זה פוגע באמינות הטיעון, ומעורר מחשבה על שיקול הדעת.
"...כמובן שאין אומרים לך את זאת בפנים
כי אז תהיה נקמן כמו כל שטוחי־ הראש.
אבל
כל הסובבים אותך ידעו משנים שאתה ש...
וזה כלל לא נורא
אפשר להגיע כך עד גיל 80.
בעסקים זה בפירוש יתרון.
ובפוליטיקה, עוד איך!
לא יסולא בפז!..." (ברכט)
הכותב הוא הכתב המדיני של חדשות ערוץ 2