מינויו של יוסי כהן לראש המוסד ה-12, לא היה צריך להפתיע, משום שהוא היה המועמד הבולט מול שני המועמדים האחרים. עם זאת, בגלל תפקודו של ראש הממשלה, שמתקשה לקבל החלטות ודוחה אותן עד לרגע האחרון, הערב מסר נתניהו את ההודעה באיחור של כמעט שעה מה שגרם לדרמה מיותרת סביב המינוי.

בעבר, מינויו של ראש מוסד התקבל בשיחה בין ראש הממשלה למועמדים השונים, אשר בעקבותיה נמסרה הודעה בכתב לתקשורת ולציבור. אך הפעם, אולי כדי להעצים את הדרמה ולמצב את עצמו כמנהיג מקבל החלטות, עשה זאת נתניהו בהודעה מצולמת במעין מסיבת עיתונאים אך בלי שתינתן האפשרות לשאול שאלות. כבר באמצע דבריו של נתניהו, שהסביר את השיקולים לבחירת המועמד, הוא דיבר על ניסיון המדיני שנדרש מראש המוסד שמתפקד לעתים כמעין "משרד חוץ שני". ברגע שראש הממשלה אמר זאת, היה ברור שהבחירה תהיה כהן. לכהן יש את הניסיון בכל שלושת התחומים עליהם דיבר ראש הממשלה: בתחום המדיני מתקופת עבודתו במוסד כששימש כמשנה לראש המוסד היוצא תמיר פרדו, וגם מתוקף היותו ראש המועצה לביטחון לאומי. בתחום המודיעיני מפיקודו על האגף החשוב ביותר של הארגון, שהוא "הלחם והחמאה" שלו - "צומת" - הגוף האחראי על איתור, גיוס והפעלת סוכנים כדי להביא את המודיעין הנדרש לקבלת החלטות.

ההיבט השלישי, שגם בו יש לכהן ניסיון רב, הוא הצד המבצעי. בתקופה בה שירת במוסד, התמקד הארגון בחשיפת תכנית הגרעין של איראן, מבצעים בהם נערך איסוף מודיעין על קצב התקדמות הפרויקט האיראני ועל כוונותיו, שכלל לפי פרסומים זרים פעילות חבלה והתנקשויות במדעני גרעין איראנים. מבצעים כאלה אפשר להעריך, דורשים גם בראש ובראשונה מידע מדויק ויכולת מבצעית.

אודות שני המועמדים האחרים התלבט ראש הממשלה עד לרגע האחרון. גם השניים היו בתפקיד המשנה לראש המוסד. רם בן ברק המכהן כיום כמנכ"ל המשרד למודיעין ונ' שהיה עד לפני כמה שבועות המשנה לראש המוסד, אינם נופלים ביכולתם מכהן, וגם הם בהחלט היו מועמדים ראויים. אך בסופו של דבר, קיבל ראש הממשלה את ההחלטה גם בשל העובדה שכהן היה בשנתיים וחצי האחרונות מקורב אליו מתוקף תפקידו לראש המועצה לביטחון לאומי וכיועצו לביטחון לאומי. במסגרת זו מילא עבורו כהן שליחויות עלומות בחו"ל ואף חיבר חוות דעת בתחומים שונים הקשורים לפעילות ראש הממשלה. נתניהו קיים תהליך סדור של התייעצויות. הוא נפגש לפגישות אישיות עם שלושת המועמדים ושאל לדעתו של פרדו ומאיר דגן. דגן סבר כי כהן הוא המועמד העדיף. 

משימה לא קלה


כהן בן 54, נשוי אב לארבעה ילדים וסב לנכדה. למד בישיבה בירושלים והצטרף למוסד בגיל צעיר מאוד בהיותו בן 22 בלבד. בשנת 1983 הוא הוכשר בקורס הצוערים להיות קצין איסוף (קצ"א) ומשם החל לטפס במדרג הארגוני. הוא היה ראש שלוחה באירופה, גייס, איתר והפעיל סוכנים ממדינות אויב ומארגוני טרור ומילא אחר כך גם תפקידים במטה, עד שמונה ע"י מאיר דגן להיות ראש צומת ולאחר מכן הפך משנה לתמיר פרדו.

ראש ההמשלה הזכיר בדבריו גם את החשיבות של לוחמת הסייבר, והצורך להיות בקדמת השימוש בטכנולוגיה. ואכן, זה יותר מעשור שהמוסד הוא ארגון רווי ומוטה טכנולוגיה ויכולותיו בתחום זה אינן נופלות, אם כי היקפן קטן יותר משל יחידה 8200 של אמ"ן. אך למרות היכולות המרשימות של המוסד, כמו גם ארגוני המודיעין האחרים של ישראל, יהיה על כהן לקחת את הארגון שיעמוד בראשו ולהתאים אותו לעמידה באתגרים החדשים של המציאות המשתנה של המזרח התיכון. מציאות זו כוללות את פירוקן של מדינות מסורתיות ועליית כוחם של ארגוני טרור ביניהם דאעש מחוז סיני וג'בהת א-נוסרה הפועלת בסוריה. המוסד שעיקרו הוא בתחום היומינט (מודיעין אנושי) ימשיך לפעול כגוף העיקרי בתחום זה, אך המשימה לחדור ולגייס סוכנים בקבוצות הטרור החדשות, יהיה קשה שבעתיים. בעבר, הצליח המוסד יחד עם אמ"ן להשיג מידע ולדעת מה נעשה בארגונים כמו חיזבאללה או חמאס (בשיתוף השב"כ), אבל אל מול המציאות ההפכפכה של ארגוני טרור דתיים וקשוחים, כמו דאעש - לא תהיה זו משימה קלה.