למרות הממצאים השנויים במחלוקת, אישרה מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א) לסגור את תיק החקירה על עברה הגרעיני של איראן. ללא ספק, זהו ניצחון לטהרן, שסולל את הדרך להמשך מימוש ההסכם בינה לבין שש המעצמות, שבסיומו יוסרו מעליה הסנקציות. את ההחלטה קיבלו פה אחד 35 חברות המועצה.
עם זאת, הסיפור לא תם. כפי שאמר יו”ר סבא”א יוקיה אמאנו במסיבת עיתונאים אמש, מפקחיו ימשיכו לעקוב אחר ביצוע ההסכם. אמאנו התפתל במסיבת העיתונאים וניכר היה שלא חש בנוח עם ההחלטה.
החלטת מועצת הנגידים היא תגובה לדין וחשבון שהגישו מפקחי סבא”א על PMD - ראשי תיבות של “ממדים צבאיים אפשריים”. הדוח סקר את פעילות העבר של איראן ולא שלל את האפשרות שהיא הייתה מעורבות בשורה של ניסויים ופעולות שתכליתם לבדוק את הדרך להגיע להרכבת נשק גרעיני. ממצאי הדוח קבעו שאיראן שקדה על התהליך שנועד לאפשר לה ללמוד כיצד להרכיב נשק גרעיני - וזאת בניגוד מוחלט למחויבויות הבינלאומיות להסכם עם סבא”א. לשם כך היא שיקרה, טשטשה וניסתה להונות את פקחי סבא”א.
אך למרות זאת, ומשום שלא נמצאה ראיה חד־משמעית, החליטה מועצת הנגידים של הארגון להתעלם מפשעי העבר של איראן - לטובת העתיד.
החלטת סבא”א הייתה צפויה. ארה”ב של הנשיא ברק אובמה חותרת לקדם את הסכם הגרעין בכל מחיר ואינה מוכנה שסימני שאלה כאלה או אחרים יפריעו לה. חלק ממדיניות החוץ של הממשל - שאין לה הישגים שבהם היא יכולה להתגאות - הוא ה־PMD. עם זאת, הדוח הוא רק חלק מהסיפור. מה שמעניין, ובצדק, את אמריקה והמערב הוא העתיד. ועליו צריך לפקוח עין. זו השקפה שיוצאת מנקודת המוצא שאיראן שיקרה וחבל לבזבז את הזמן על העבר. מוטב להתמקד בעתיד ולמנוע מטהרן לחזור על שקריה.
היו”ר אמאנו אמר זאת במפורש: סבא”א תמשיך לפקח ולעקוב אחר איראן ולוודא שהיא אכן מקיימת את הסכם הגרעין החל ביולי 2015. לפי הסכם זה, עליה לפרק את תוכנית הגרעין שלה – 70% מהצנטריפוגות, את הכור הגרעיני שיועד להפקת אורניום באראק וכן לנקוט פעולות נוספות. בעניין זה יש לקוות שלא סבא”א ולא ארה”ב יוותרו לרפובליקה האסלאמית.
לפי ההסכם, תהליך הצמצום של תוכנית הגרעין הוא תנאי להסרת העיצומים. אם איראן לא תקיים את חלקה, יש לקוות שהממשל בוושינגטון יעכב את המהלך. לא בטוח שזה יקרה. בכל מקרה, ברור כי בכל הקשור לגרעין עם איראן, ישראל אינה שחקן שמתחשבים בו. כל תגובותיה וטענותיה, יהיו נכונות ככל שיהיו, אינן רלוונטיות.
מרבית המומחים סבורים כי רכבת הסכם הגרעין ממשיכה לנסוע על המסילה. לפחות בחמש השנים הבאות תמשיך איראן פחות או יותר לכבד את ההתחייבויות שלה. לטהרן יש אינטרס ברור להסיר מעליה בעוד חצי שנה את הסנקציות, שגרמו לפגיעה קשה בכלכלה שלה. אך בינתיים, גם כוחות השוק פועלים. כשיוסרו הסנקציות, שיקום הכלכלה לא יהיה כפי שמנהיגי המדינה ציפו. כשהחל תהליך הטלת הסנקציות על איראן, מחיר חבית נפט היה בין 100 ל־120 דולר לחבית. היום הוא עומד על 35 דולר. הסרת החנק הכלכלי לא תפתור את בעיות הפנים של טהרן.