מתקפה על השב"כ מצד גורמי ימין אינטרסנטים היא מתקפה מאורגנת היטב, מובלת על ידי גורמים פוליטיים ודתיים. המטרה מקדשת את האמצעים, ויהי מה. הדיון הציבורי והעיסוק האינטנסיבי בכלי התקשורת כבר עשו את שלהם. הצהרת ראש הממשלה שלפיה הוא סומך על השב"כ אינה מספקת ולא תשיג את מטרתה במהרה. יש יותר מתחושה שהשב"כ והעוסקים בחקירה של כפר דומא לקחו צעד אחורה, והם מתגוננים במקום לפעול ללא פחד. נכון, אין זו מלאכה פשוטה לעמוד בפני מתקפות של גורמים פוליטיים שונים, אלא שלשב"כ אין ממה לחשוש כל אימת שהוא פועל לפי החוק.



איני מקבל את הקביעה שהשב"כ הוא ארגון קדוש שיש להימנע מכל ביקורת עליו פן ייפגע ביטחון המדינה. שום ארגון אינו קדוש וחסין מפני ביקורת. יש מספיק דוגמאות מן העבר הממחישות שגורמים שונים בתוך השב"כ הרשו לעצמם לפעול שלא לפי החוק, תוך הפרה בוטה של כללי ברזל הנהוגים בארגון. אלא שימים אלה, ככל הנראה, עברו ופסו מן העולם. חוק השב"כ והמערכת המשפטית העוקבת מקרוב על פעולות השב"כ מאפשרים לציבור הרחב לסמוך במידה הרבה יותר גדולה על הנעשה בחדרי החדרים של הארגון. יש לזכור עוד עובדה - השב"כ נועד להביא מודיעין איכותי ולמנוע פעולות טרור בתוך ישראל. החקירות הן אמצעי להשגת מודיעין ולא מטרה בפני עצמה. אלא שלדידם של גורמי ימין למיניהם, כולל נציגים נאמנים בממשלה ובכנסת, דווקא פעולות השב"כ כלפי היהודים עוברות את הגבול. להגדיר את המחלקה היהודית בשב"כ ארגון טרור זו הסתה פרועה. לעניות דעתי, המחלקה היהודית בשב"כ אינה יכולה להתפאר בהצלחות רבות.



אין צורך לחזור לאירועים מן העבר הרחוק כדי להמחיש זאת. מספיק להתייחס לנושא החם שעל סדר היום הציבורי: מבצעי תג מחיר, פרשת דומא וכדומה. עד שהדרג המדיני החליט לאפשר לשב"כ להפעיל אמצעים מיוחדים, ההצלחה לא האירה פנים למחלקה היהודית. לו הייתה זו מחלקה שבה עובדים טרוריסטים, ניתן בנקל לשער שכל הפעולות הננקטות נגד החשודים בפרשת דומא מזמן היו מאחורי סורג ובריח וחשופים לשיטות חקירה הנהוגות, בדרך כלל, כלפי טרוריסטים ערבים. אז בבקשה, אל תתלהמו, אל תטיחו בשב"כ אשמות לא לו. עורכי הדין של העצורים יכולים להתבטא כפי שהם מבינים. דא עקא, התבטאויות של פוליטיקאים בכירים כחלק מקמפיין מתוזמן היטב זהו מעשה נבלה, שאסור לעבור עליו בשתיקה. למרבע הצער, אין מי שיקרא לסדר את אותם גורמים פוליטיים.



מתברר שגם יוצרות אחרות התבלבלו. מתקפות הימין נגד שוברים שתיקה נועדו לסתום את הפה לכולם, להצדיק את הקביעה האולטימטיבית שצה"ל הוא קדוש ואסור לפעול נגדו, וכל מי שעושה אחרת - בוגד הוא. לעומת זאת, מתקפות על השב"כ כן מותרות אליבא דכל התוקפים. הפיכתם של אנשי שב"כ לטרוריסטים כן מותרת. זו לא בגידה להפגין מול ביתם של ראשי הארגון, לפרסם שמותיהם של חוקרים ולגרום לכך שהם יישפטו בכיכר העיר. לא שמעתי את לוחמי הימין הנלחמים בשוברים שתיקה מגנים בפה מלא את המתקפות האיומות על השב"כ. שרת המשפטים לא מציעה חוק שיוציא את ארגוני הימין התוקפים את השב"כ אל מחוץ לחוק. לנשיא המדינה אסור לומר שיש טרוריסטים יהודים, כי אז מקומו מחוץ לבית הנשיא. לאנשי הימין כן מותר לקרוא לאנשי השב"כ "טרוריסטים", והאדמה אינה רועדת.



המתקפה נגד השב"כ מאורגנת היטב ונתמכת על ידי גורמים פוליטיים רמי מעלה, בין שבמישרין ובין שבעקיפין. ראוי היה שמנהיגים ישברו שתיקה ויגנו בכל פה ואף יפעלו לעצירת התופעה, אלא שהם לא יעשו זאת. הם קיבלו מנדט מן העם. אז לעם מגיע את מה שהוא בחר.



הכותב הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי