היום תתכנס ועדת הכלכלה של הכנסת לדיון שבו ייקבע האם תוארך הוראת השעה בנוגע לתקינת האופניים והקורקינטים החשמליים. אלא שהוראת השעה והדיון על אודותיה הם מבחינת לעג לרש, לאור הימנעות המדינה מלחולל את כל השינויים החוקיים הנדרשים כדי לשמור על בטיחותם של רוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים, ובכך להצטרף אחר כבוד לעולם המפותח.



מחדל טיפולה הכושל של המדינה בהבטחת בטיחות הרוכבים כבר נמשך שלוש שנים וחצי, ובחסותו יש כיום בישראל כמאה אלף זוגות אופניים חשמליים מסוכנים. מספר הנפגעים מהם עולה בהתמדה, אך אכיפת החוקים לגביהם איננה. אף שהאופניים החשמליים עשויים להיות מסוכנים מאוד, הן לרוכבים והן להולכי הרגל סביבם, אין להתנגד להם. הדבר הנכון לעשות הוא פשוט לעגן את מעמדם הייחודי במסגרת מחייבת של חוקים ותקנות, שתכליתם לספק לרוכבים ולסביבתם את הבטיחות המרבית.



כיום לא נדרש לרכיבה עליהם שום סוג של רישיון נהיגה. הפער התודעתי בין המראה התמים והבלתי מזיק שלהם לבין פוטנציאל הסכנה הנשקף מהם הוא גדול, ורוכבים רבים טועים לחוש עצמם בטוחים בעת הרכיבה, כשלמעשה הם אינם בטוחים כלל וחשופים בכל רגע לסכנת היפגעות קשה ואף קטלנית.



המחוקק תיקן תקנה הנוגעת לאופניים חשמליים, ולפיה על הרכיבה תחול חובת חבישת קסדה, למעט רוכבים בגירים. עוד קבע המחוקק כי הרכיבה תותר רק מגיל 14 ומעלה, וגם אז ייאסר השימוש באופניים בעלי הספק מנוע העולה על 250 ואט, וכן שהמהירות המקסימלית ברכיבה לא תעלה על 25 קמ"ש. רק דבר אחד נשכח: לאכוף את התקנה. היא הייתה בגדר הוראת שעה, אבל תוקפה הסתיים זה מכבר, במרץ 2011. מאז ועד לפני שנה ורבע היה התחום כולו פרוץ ואופניים חשמליים יובאו לישראל באין מפריע. כאן הותקנו עליהם מנועים בהספק גבוה בהרבה מהמותר בתקנה, ומהירותם נעשתה כשל רכב מנועי.



הזינוק במספר הנפגעים היה מיידי. מניתוח של עמותת אור ירוק לנתוני מכון גרטנר, עולה שמספר הנפגעים בתאונות דרכים עם אופניים חשמליים וקורקינטים ממונעים הולך וגדל בכל שנה: בחציון הראשון של שנת 2015 אושפזו בבתי חולים 213 בני אדם בתאונות אופניים חשמליים, לעומת 70 בני אדם שאושפזו בתקופה המקבילה בשנת 2014. עליה חדה של 300%. תשעה מכל עשרה נפגעים הם הרוכבים, ועוד הולך רגל אחד שנפגע מהם. וגרוע מזה: אחד מכל שלושה מהנפגעים שנזקקו לאשפוז היה ילד מתחת לגיל 14, כאמור גיל אסור לרכיבה. מחדל האופניים החשמליים עוד יגבה קורבנות נוספים בנפש אם לא יטופל מיד. מה עלינו לעשות כדי לא לעמוד מול קברים טריים של רוכבים או הולכי רגל שמצאו את מותם בתאונות מיותרות?



על המשטרה לאכוף את החוק ולהעניק סמכויות אכיפה גם לפקחים עירוניים. על המחוקק לאסור רכיבה במדרכות המיועדות להולכי רגל, ולאסור רכיבה של ילדים מתחת גיל 16, שהוא גיל המינימום לרכיבה בטוחה. בנוסף, על המדינה לעמוד בהתחייבות שנטל על עצמו מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, שהתחייב בדיון בוועדת הכלכלה כבר לפני כשנה וחצי לקדם חוק שיחייב את כל הרוכבים, כולל בגירים, לחבוש קסדה. עד היום הדבר הזה לא נעשה. באותו דיון התחייב המנכ"ל להסדיר עד סוף 2014 את עניין הקורקינטים הממונעים. חלפה שנה והדבר לא נעשה, ואין כל תקינה לקורקינטים חשמליים ההולמת את המציאות.



יום אחד, כשיביט בנו מהעיתון עוד הרוג מתאונת אופניים חשמליים או קורקינט ממונע, נשאל את עצמנו איך הגענו למצב שבתחום הזה איש הישר בעיניו יעשה. חובה על המדינה לעדכן את החוק, בטרם יהיה מאוחר מדי. 



הכותב מכהן כמנכ"ל עמותת אור ירוק