אז הנה המספרים היבשים- כ- 3500 עובדים ברשת מגה צפויים ללכת הביתה. הם לא לבד. גם עובדי הספקים של המותג "מגה", צפויים להיפגע. בחודשים האחרונים, מאז נקלעה הרשת לקשיים תפעוליים, פוטרו כבר יותר מ- 2000 עובדים. אלה המספרים היבשים כאמור.
אבל מאחורי כל מספר כזה עומד בן אדם. בעל משפחה. מפרנס או מפרנסת, קצתם ממשפחות חד הוריות, שזה כל עולמם. אנחנו יודעים מי עובד בקופות ומי מסדר סחורה על מדפים- לא מעט מיוצאי ברית המועצות לשעבר, עולים מאתיופיה- הרבה נשים. עבודה קשה ופרנסה דלה. בשביל עובד או עובדת הדלות הזו היא החיים. חיים בקושי- אבל בכל זאת משהו שמאפשר לעובדים לשמור על צלם אנוש. זה בדיוק המשהו שעושה את ההבדל בין מעט אור לחושך גדול!
כדאי שתקשיבו בעלי "מגה", ל מה שאומר שרגא ברוש, נשיא התעשיינים- תכניסו יד עמוק לכיס ותוציאו. תוציאו בשביל כל אותם עובדים, כדי שתוכלו להביט להם באומץ בעיניים .
ועוד משהו- השבוע קיבלנו עוד תזכורת למחירי המזון שממשיכים לטפס: סל המזון התייקר בממוצע בעוד שישה אחוזים- לא רפורמה ולא קורנפלקס. גם סוגיית הכשרות בישראל מייקרת את מוצרי המזון, וקריסה של רשת "מגה", תצמצם את התחרות ותייקר את המחירים. תשכחו ממחירים זולים- זה כבר ככל הנראה לא יקרה כאן!
והנה לסיום הכותרת שתחבר לנו הכל- כותרת שמגיעה מאירגון ה OECD- אירגון המדינות המפותחות- שיעור העוני הוא הגבוה ביותר מקרב מדינות הארגון- 21 אחוזים נימצאים מתחת לקו העוני בישראל 2016. הפערים בין עשירים לעניים ממשיכים להעמיק. העשירים ימשיכו לאכול מצוין במסעדות יוקרה. העניים ימשיכו לחפש בפחי הזבל של החצר האחורית.