1
אין על ישראל איום קיומי - כך אומר ראש המוסד היוצא תמיר פרדו, שפרש לפני עשרה ימים לאחר 35 שנים בארגון, חמש מהן כרמס"ד. הערכת פרדו, שאינה ערבה לאוזני ראש הממשלה בנימין נתניהו, היא הד לדברים דומים שהשמיע קודמו בתפקיד, מאיר דגן. "כולם יודעים שישראל היא מדינה חזקה מאוד. זו כבר לא התקופה שבה ישראל, כמדינה צעירה, נאלצה להתמודד עם חשש קיומי", אמר פרדו בראיון מיוחד ל"מגרש הבית" שלו, "מבט מל"מ", כתב עת לענייני מודיעין וביטחון של המרכז למורשת המודיעין (מל"מ) בגלילות, שמציין 30 שנים להיווסדו.



פרדו סיפר בראיון כי "בתחילת דרכי כראש המוסד נפגשתי עם בכיר מהפריפריה הערבית (אם להתבסס על פרסומים זרים בנושא, אפשר להניח שפרדו התכוון לערב הסעודית או לאחת ממדינות המפרץ - י"מ), ששאל אותי אם בחרנו לחיות במזרח התיכון, כי לדעתו החלטנו שלא. כששאלתי אותו מדוע הוא חושב כך, הוא שאל: 'כמה יהודים שנולדו בארץ יודעים ערבית? כמה מהם מכירים את התרבות הערבית? כמה בכלל רוצים להכיר אותה? איך אתה רוצה להבין אותי כשאתה גר במזרח התיכון ולא מכיר את השפה שמאות המיליונים מסביב מדברים? כמה אנשים אצלכם פתחו את הקוראן? לא כדי להתפלל, אלא כדי לנסות להבין מה כתוב שם - להבין את התרבות, להבין שלא כולנו אותו דבר, ושיש הבדל בין המצרי לבין הירדני, הפלסטיני, הסעודי או הלבנוני. אתם לא מכירים כלום. אתם לא יודעים כלום. יותר קל לכם לעבור לחיות בקנדה. שם תרגישו יותר בבית מכפי שאתם מרגישים פה מבחינה תרבותית, אז מה לכל הרוחות אתם עושים פה? לא בחרתם עדיין להיות חלק מהמזרח התיכון'".
 
לדברי ראש המוסד היוצא, "האתגר הגדול ביותר של כל ראש ארגון הוא להתאים אותו למציאות. מציאות זו שונה באופן תהומי מהמציאות ששררה כשהתגייסתי לצה"ל בשנת 1971. ההתמודדות עם סוגיית ההתרעה שונה לחלוטין, כי האיומים אחרים. חיזבאללה זה דבר אחר לגמרי, איראן השתנתה לחלוטין וגם טורקיה וסעודיה אינן מה שהיו".
 

על פי פרדו, "סוגיית ההתרעה עוברת שינוי. אנו נדרשים לקחת בחשבון השפעת אירועים מרוחקים על אזורנו. אנחנו נמצאים באזור זמן אחד ואין משמעות למרחק. משק כנפי הפרפר באזור אחד של העולם עלול להוביל מיד את הצונאמי לפה. לא די לשלוט בסביבה המיידית שלנו, וצריך להבין שנתקשה לספק התרעה לכל אירוע שיתרחש במרחב, אך עלינו לדעת כאשר דברים מתרחשים בזמן אמת, ואני חייב לדעת את השלכותיהם על המגרש הרחב. המודיעין הוא אחר".
 
פרדו מדגיש גם את המהפך המתחולל בכל הקשור למידע ולהשפעות התקשורת על המודיעין. "אנו חיים בכפר גלובלי, באזור זמן אחד. זאת אומרת שהמשמעות של מרחק אינה רלוונטית עוד. לדוגמה, חלקים גדולים ממה שחווינו במלחמת יום הכיפורים עדיין חסויים, אך המלחמות המודרניות מוצאות ביטוי תקשורתי נרחב באינטרנט, כמעט אונליין. מאז תחילת המאה ה־21 הכל שקוף. כולם רואים הכל כל הזמן".

"להתאים את הארגון למציאות" פרדו, נתניהו ויוסי כהן. צילום: פלאש 90

 
בראיון הוא הגדיר את מצבה של ישראל ואת המציאות המשתנה במזרח התיכון בביטוי "Friendemy", המשלב את המילים אויב וידיד. עד שלא יימצא קופירייטר טוב ממני, אולי בתרגום לעברית אפשר לכתוב "רעאויב" או "ידידאויב". הצעה אחרת לניסוח, הלקוחה מעולם המושגים של חיל האוויר, היא "עמיטורף" שילוב המילים עמית וטורף. לפי פרדו, "אנחנו חיים היום בעולם שבו כל אחד הוא גם ידיד וגם אויב באותו זמן. רגע אחד הוא אויב וברגע השני הוא ידיד. עם כל אחד מהכוחות שפועלים במזרח התיכון, או בכלל בגלובוס, יש מטרות ויעדים משותפים לצד יריבות ותחרות. ארגון כמו המוסד עובד בדרך הטבע רק באזור האפור, וכל אחד מבחינתו הוא גם יריב וגם ידיד". 
 
פרדו לא נקב בשמות מדינות או ארגונים שעונים על הגדרה זו. אך אפשר לחשוב על ארגון כמו ג'בהת א־נוסרה (השלוחה הסורית של אל־קאעידה), שאנשיו חולשים על מרבית אזור הגבול בין סוריה לישראל ושומרים על השקט לאורכו. חזית א־נוסרה לא עושה זאת מתוך ידידותה לישראל, אלא משום שיש לה אויבים אחרים כמו משטר אסד ודאע"ש. דוגמה אחרת למצב שבו האויב הוא גם ידיד שחולק אינטרסים היא ערב הסעודית, שכמו ישראל רואה באיראן אויב שמאיים עליה.
 
על פי המקובל וחלוקת העבודה בקהילת המודיעין, האחריות לקשר עם מדינות שאינן מקיימות קשרים גלויים עם ישראל ועם סוכנויות ביון בעולם מוטלת על המוסד. בעבר פורסמו ידיעות לא מעטות על כך שראשי מוסד וגם מנהיגי המדינה, כמו ראש הממשלה אהוד אולמרט, נפגשו עם ראשי המודיעין הסעודי ועם פקידים בכירים אחרים של הממלכה כדי להחליף דעות, הערכות מצב ומידע מודיעיני. יש לקוות שמגעים כאלה יימשכו גם בתקופתו של יוסי כהן, שהחליף את פרדו.

2

ראש שירות הביטחון הכללי, יורם כהן, יסיים בעוד כשלושה חודשים תקופת כהונה של חמש שנים. לא ברור אם ברצונו להמשיך בתפקיד עוד שנה, כפי שמתיר לו החוק, וגם אם הוא מעוניין, לא בטוח שראש הממשלה יציע לו זאת. אם לא תוארך כהונתו, רבים הסיכויים שסגנו נ' יחליפו, אם כי אפשר שנתניהו יחליט על מועמד מבחוץ.
 
כמו שאר ראשי קהילת המודיעין - ראש המוסד וראש אמ"ן - גם ראש השב"כ אינו מרבה להופיע בציבור או בתקשורת. אך בניגוד לקודמיו בתפקיד, יובל דיסקין ואבי דיכטר, כהן הוא מה שנקרא באנגלית MEDIA SHY: הוא מתרחק מהתקשורת ואולי אף חושש מפניה. 
 
הוא וארגונו נפגעו לפני כשנה מהתחככות תקשורתית כשנקלעו לעימות גלוי עם אמ"ן וצה"ל. זה היה בעקבות כתבה בתוכנית "עובדה", שדנה בשאלה אם הייתה התרעה למלחמת עזה השלישית (צוק איתן) בקיץ 2015. העימות אילץ את כהן לשלוח מכתב התנצלות לרמטכ"ל דאז, בני גנץ. האירוע גרם למעין טראומה לכהן, שמאז הורה להמעיט את התדרוכים לעיתונאים. וזאת אף שדווקא השב"כ הוא הגוף המתוקשר ביותר מבין השלושה, המפעיל מחלקת דוברות טובה ויעילה כבר כמעט 20 שנה.
 
על רקע זה, מעניין במיוחד לקרוא את הראיון שהעניק כהן, גם כן ל"מבט מל"מ". הראיון התקיים לפני שהוגשו כתבי האישום נגד חברי מחתרת "מלכות יהודה", שקוראים לעצמם גם "חבורת המרד", הנאשמים ברצח שלושת בני משפחת דוואבשה בדומא.
 
"אנחנו עושים מאמצים רבים לרסק את התשתית הזאת", אמר כהן, "באמצעות מהלכים מודיעיניים ומבצעיים, לרבות שימוש בצווים מינהליים להרחיק פעילים מיהודה ושומרון ופעילות שגרתית, שנועדה לעצור את האנשים ולהעמידם לדין. כך הצלחנו להעמיד כמה חברים בהתארגנויות אלה כגון פעילים מקבוצת להב"ה, שהציתו את בית הספר הדו־לשוני בירושלים, או את מציתי כנסיית 'הלחם והדגים' סמוך לכנרת. אנו משקיעים מאמצים רבים כדי שטרור כזה לא יתרחש, ואם יתרחש - לגדוע אותו באיבו".
 
כהן גם התייחס לחבורה שנקראת "תג מחיר" ואמר כי מבחינת השב"כ, "תג מחיר הוא טרור לכל דבר, זאת מכיוון שאותם פעילים מגדירים את עצמם כמי שרוצים להשפיע באמצעים אלימים ולא חוקיים על הדרג המדיני במדינת ישראל. שב"כ אוסף מידע על קבוצות אלה ומטפל בהן, אף שמדובר באזרחי מדינת ישראל, שחלקם קטינים. האתגר הוא ביכולת ליצור עם המודיעין הודאה משפטית וראיות משפטיות כדי להביא להעמדה לדין".

זירת הפיגוע בדומא, צילום: מרים אלסטר, פלאש 90זירת הפיגוע בדומא, צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

 
כהן גם ציין כי "לצערנו, הטרור היהודי מלווה אותנו מאז ומתמיד, ושב"כ תמיד מטפל בו ביד לא פחות נמרצת ולא פחות מחמירה בהשוואה לטיפול בטרור הערבי". לדבריו, "בשנים האחרונות, באופן שיש שיגדירו מפתיע, לא היה שימוש בנשק חם באף פיגוע טרור שביצע גורם יהודי נגד גורם פלסטיני".
בעניין גל הטרור הפלסטיני העריך ראש השב"כ כי "בהקשר של המוטיבציה לפעולה, להערכתנו זו נובעת גם מתחושות של קיפוח לאומי כלכלי ואישי לרבות מגדרי (נשים צעירות המבצעות פיגועים) וכן מבעיות אישיות־נפשיות". ולמרות הכל מספר כהן כי "יש תיאום טוב בינינו לבין ראשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ביו"ש, והוא נשמר היטב גם בימים אלה. ארגוני הביטחון שמשרתים את עמם משני הצדדים מפיקים מהתיאום הזה הישגים: שמירת הביטחון ושלום הציבור".
 
כהן הדגיש כי המערכת הפלסטינית בנויה כך שאין בה "יישום מהלכי שפיטה, העמדה לדין וכליאה של חשודים בביצוע פעולות טרור. עד היום המערכת הביטחונית הפלסטינית עוצרת אנשים שמעורבים בטרור, אך אלה אינם נשפטים וכעבור זמן מה משוחררים לביתם. הרשות הפלסטינית אינה מעמידה לדין אנשים באשמת ביצוע פיגועי טרור, ולא משנה אם מדובר באנשי פת"ח, חמאס או אל־קאעידה. אין חוק פלסטיני שיעמיד אותם לדין על ביצוע טרור, מאחר שהמושג טרור, בהקשר זה, לא קיים מבחינתם. זה בעייתי מאוד".
 
"דבר בעייתי נוסף הוא המסר", הוסיף כהן, "הרשות משלמת בגלוי ובאופן רשמי שכר קבוע לטרוריסטים פלסטינים הכלואים במדינת ישראל. זה מגיע לעשרות מיליוני שקלים בחודש, שמופנים לפעילי חמאס, אל־קאעידה, הג'יהאד האסלאמי וארגונים אחרים, לרבות כאלה שרצחו אזרחים וילדים. זהו מסר בעייתי מאוד וחריג בעולם".

3

בסוף השבוע אמורים העיצומים הבינלאומיים על איראן להיות מוסרים. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) צפויה לפרסם דוח נוסף, שיקבע שהרפובליקה האסלאמית מקיימת את חלקה ב"הסכם וינה" מיולי 2015 מול שש המעצמות הגדולות. שני הצדדים רוצים להתקדם במימוש ההסכם. את הלהיטות הזאת ראינו בתקרית שבה נשבו עשרה מלחים אמריקאים בידי הצי האיראני. הם שוחררו בתוך יממה, כדי שהתקרית לא תפריע לביצוע ההסכם. 
לפי ההסכם, שתוקפו עשר שנים לפחות, איראן מגוללת לאחור את תוכנית הגרעין שלה: היא פירקה את ליבת הכור הגרעיני שנבנה באראק כך שלא יוכל לייצר פלוטוניום בכמות המינימלית הנדרשת לנשק גרעיני; היא השביתה ופירקה את הסרכזות להעשרת אורניום מכמעט 20 אלף ל־6,000; היא מוציאה את האורניום המועשר שלה ברמה של 20% אל מחוץ לגבולות המדינה; כמו כן צמצמה איראן את מלאי האורניום המועשר שלה לרמה הנמוכה של 3%. 
מהלכים אלה ואחרים, בצד המשך הפיקוח על מתקני הגרעין שלה בידי פקחי סבא"א, סוללים את הדרך להחזרתה של איראן למעגל הכלכלה העולמית: ייצוא נפט, בנקאות, ספנות, ביטוח, השקעות בתעשיית האנרגיה ועוד.
 
הסכם הגרעין, הפשרת 100 מיליארד דולר שאיראן החזיקה בבנקים ברחבי העולם והסרת העיצומים גם פותחים בפניה אפשרויות לרכוש נשק חדיש. כלי התקשורת ברוסיה מדווחים זה חודשים על העסקות שבדרך, בהן מכירת 100 מטוסי קרב חדשים מדגם סוחוי, מטוסי מיג 35, טנקי מערכה 90־T, נושאי גייסות משוריינים, כלי רכב אמפיביים ועוד. זאת בנוסף לאספקת מערכות ההגנה האווירית 300־S, על סמך עסקה מ־2007, שהוקפאה.
 
אין ספק שרוסיה רואה באיראן שוק חדש וגדול לייצוא של תעשיותיה הביטחוניות. גם התעשיות של סין ומדינות אחרות, אפילו במערב, מעוניינות למכור. אך מכאן ועד למימוש העסקות עוד ארוכה הדרך. עסקות נשק נמשכות שנים בתהליך שכולל מו"מ, ליווי פיננסי, אספקה, הדרכה והטמעת מערכות לצבא המקבל.

ממשיכים להצטייד בנשק מודרני, מוחמד ג'עפרי, מפקד משמרות המהפכה האיראנים. צילום: רויטרסממשיכים להצטייד בנשק מודרני, מוחמד ג'עפרי, מפקד משמרות המהפכה האיראנים. צילום: רויטרס

 
בישראל יש דאגה רבה מהאפשרות שצבא איראן ומשמרות המהפכה יצטיידו בנשק חדיש וישדרגו את היכולת הקונבנציונלית שלהם, לאחר עשרות שנים שבהן הדבר לא נעשה. וכל זאת לצד ההתקדמות הגדולה של תעשיות הנשק האיראניות, בעיקר בייצור טילים.
 
אין ספק שהדאגה במקומה, אך אין מקום לפאניקה. גם אם בעוד חמש שנים יהיה לצבא איראן ולמשמרות המהפכה נשק חדיש ומתקדם, זה לא יהווה איום מיידי או קיומי (ראו דברי פרדו) על ישראל. המרחק בין שתי המדינות הוא יותר מ־1,000 ק"מ ובדרך יש לעבור שתי מדינות אחרות (עיראק וסוריה). טנקים ומטוסי קרב איראניים לא ישעטו כל כך מהר לעבר גבול ישראל. גם הסיכוי שנשק כבד כזה יועבר לחיזבאללה אינו גדול. שלא לדבר על כך שישראל היא המעצמה החזקה ביותר באזור, שיכולותיה הצבאיות עולות לאין שיעור על אלה של איראן - ויעלו גם בעתיד.
 
יתר על כן, כל מה שאיראן מרוויחה מהסרת העיצומים ומהפשרת הכספים המוקפאים שלה היא מפסידה מהירידה התלולה במחירי הנפט. אזרחי איראן מצפים בכיליון עיניים לשיפור במצבם הכלכלי, לאחר עשור של קיפאון והידרדרות. מנהיגי איראן יודעים שהם צריכים להיות קשובים לציפיות מהם, ולכן יכולתם לפזר את כספם בלי חשבון על התחמשות צבאית היא מוגבלת. יתר על כן, ארה"ב והמערב ימשיכו במשטר עיצומים חלקי ומוקטן על איראן בכל הקשור למעורבותה בטרור ובשל ייצור הטילים שלה.