דפנה מאיר הייתה מלאך טהור שעבדה בהצלת חיים ולא עצרה גם בביתה הפרטי, כשלצד ארבעת ילדיה הביולוגיים אספה תחת כנפיה שני ילדים שנולדו למציאות קשה. היא נתנה להם חיים טובים ונתנה להם תקווה והראתה להם שאפשר גם אחרת.
עד שהשבוע, בזמן שצבעה את דלת ביתה בעתניאל, הגיע מחבל נבזי ושפל, ונעץ בה את סכינו שוב ושוב. והיא נאבקה בו, ובגבורה עילאית חסמה אותו בגופה כדי שלא יוכל לפגוע בילדים, עד שאזלו החיים מגופה בפתח ביתה. תחת המזוזה. וכשהרוצח הנתעב ראה כי הסכין נתקעה בגופה המדמם והוא לא יוכל להמשיך במסע הרצח, הוא ברח. פחדן שפל שלקח חיים ברגע והחריב משפחה בהינף סכין.
במרחק של כמה שעות וקילומטרים משם, בשעת הלווייתה של דפנה מאיר, נכנס מחבל נוסף ליישוב תקוע ודקר צעירה בהריון. היא נפצעה, והמחבל נוטרל לפני שהספיק לסיים את מלאכתו.
לא קל בימים אלו לחיות בשומרון. כשאתם נוסעים בכביש ראשי, אתם מסתכלים קדימה. נהגים ברחבי יהודה ושומרון מביטים גם לשולי הכביש, לראות אם אין בצדי הדרך נערים שאורבים למכוניות עם לוחית זיהוי צהובה כשבידיהם אבנים, בקבוקי תבערה או גרוע מכך – שידור חוזר של משפחת הנקין.
כשאתם מחכים לאוטובוס, אתם מאזינים למוזיקה באוזניות או משחקים בנייד. בשומרון מסתכלים על המכוניות החולפות, דרוכים למקרה שאחד מכלי הרכב יסטה ממסלולו היישר לתוך התחנה ההומה. כשאתם הולכים לישון, אתם בודקים שהדלת נעולה. אמהות ביהודה ושומרון בודקות גם את החלונות ושיש מספיק סוללה בטלפון הנייד, כדי שאם יצטרכו חלילה, יוכלו להזעיק את כוחות ההצלה והביטחון במהירות האפשרית.
למרות המציאות הקשה בישראל בכלל ובשומרון בפרט, אני מסרבת לתת לפחד להזדחל אל תוכי ולקבוע לו מושב של קבע. הפחד אין לו סוף, וכשהוא קונה לו מקום בתוכנו, הוא משתלט ומנהל אותנו. מכלה כל חלקת שיפוט והיגיון ישר. לא ניתן לפחד לנצח. לא ניתן לטרור לנצח.
כאזרחים טובים אנו נמשיך לקיים את חובתנו לחיים נורמליים. נמשיך לחיות את חיינו, נצא לעבודה, לפארקים ולמרכזי הקניות. ניסע בכבישים (ונסתכל לצדדים), נגביר ערנות ונדווח על כל תנועה חשודה.
אך נדמה כי ממשלת ישראל לא ממלאת את חלקה בשמירה על הזכות לחיים וביטחון. הזכות של כל אדם להגנה על חייו מפני כל פגיעה, פיזית ונפשית כאחד. למדינה יש חובה להגן על אזרחיה ולהבטיח את ביטחונם. זכות זו מבטיחה את קיומן של כל שאר הזכויות. לא נקבל עוד את מדיניות ההכלה. לא נקבל עוד נטרול מחבלים לאחר מעשה ואפודים קרמיים לחיילים בגוש עציון.
יש פה אויב, וצריך לנצח אותו. לא להכיל אותו. אם יש ממשלה בישראל, תופיע מיד כדי שתושבי עתניאל ותל אביב יוכלו לחיות בלי פחד. כדי שילדים בקריית גת וברעננה יוכלו לשחק בפארק בלי חשש. כדי שאנשים בירושלים, בשומרון ובגוש עציון יוכלו לחכות לאוטובוס בלי להידרס. כדי שהטרור ייפסק.
הכותבת היא יועצת תקשורת וחברת מליאת מועצה אזורית שומרון