לפי הפרסומת של בנק לאומי, הגיע הזמן להתקדם: אין כבר צורך בפנקסי צ'קים. ועד הבית, החוגים של הילדים ואפילו הגננת יכולים להסתדר יפה מאוד עם צ'קים דיגיטליים, בהעברה לחשבון. הפעולה פשוטה: הלקוח נכנס לאפליקציה המתאימה בסמארטפון, ממלא את פרטי הטופס ומספר החשבון של המוטב, ושולח לו את הצ'ק. ניתן כמובן לשלם בדרך זו גם צ'קים דחויים, בדיוק כמו שעושים בצ'קים מנייר.

אפילו אם מתעלמים מהעובדה שגם מקבל הצ'ק צריך להיות בעל חשבון בלאומי, קשה להניח שהטכנולוגיה החדשה והנוחה תתפשט כאש בשדה קוצים (אצלנו, לא בעולם המפותח). אותיות קטנות בתחתית המודעה מסבירות ללקוח שהפעולה אינה כפופה לחוק השטרות. מאחורי מילות הקוד הסתומות האלה מסתתרת אזהרה, שמי שיקבל "צ'ק דיגיטלי" כזה, והצ'ק יחזור מחמת היעדר כיסוי, עלול להתקשות מאוד לתבוע את חובו בהליכים משפטיים. ההוצאה לפועל, למשל, זקוקה להעתקי המחאות מהדור הישן כדי להניע את הליכי הגבייה.

במדינה שבה חוזרים מיליוני צ'קים מדי שנה, ואלפי אנשים עוסקים בפעולות גבייה של התחייבויות שלא כובדו, מדובר באמצעי תשלום מסוכן במיוחד. בלאומי מסבירים, ואפשר להאמין לכך, שהם נמצאים במהלכים מתקדמים מול משרד המשפטים כדי להסדיר את הבעיה ולהכליל גם את הצ'קים הדיגיטליים בחוק, אבל איש אינו מחכה לאישור בנשימה עצורה. התועלת העיקרית של הבנק מהשקת השירות המתקדם היא תדמיתית.

הבנק הישראלי החדש הוא כבר לא "ידיד", "חזק" או "גדול", אלא בעיקר "מתקדם", "דיגיטלי" ו"טכנולוגי". ואם לאומי דיגיטלי, אז גם הפועלים השיק סניף שלם של בנקאות דיגיטלית: סניפים ללא נייר, שבהם אפשר לחתום על מסכי מגע ולהעביר הוראות ישירות מסמארטפון למחשב.

האכזבה היחידה מביקורי בסניף הדיגיטלי המרשים של הפועלים בתל אביב הייתה שבסופו בירר הפקיד אם ארצה להעביר את חשבוני לסניף. כשהבנקאות תהיה באמת דיגיטלית, איש לא יצטרך לפתוח חשבון בסניף כלשהו. למעשה, לא יהיו סניפים וחשבונות עובר ושב.

מכרז על הריבית

המבשר הגדול של העידן החדש בעולם הפיננסים היה הביטקוין - המטבע הווירטואלי שהלהיב את דמיונם של רבים ושיגע את המערכות הפיננסיות. כמטבע נועד הביטקוין לכישלון: מי שניסה להשתמש בו למטרות מסחריות גילה שיש מעט מאוד גורמים המוכנים לקבלו או לשלם באמצעותו. ספקולנטים שהשקיעו בו איבדו לרוב את כספם. אבל החידוש הגדול היה באפשרות להחזיק ב"ארנק" וירטואלי המתקיים ברשת, ולשמור בו כסף באופן בטוח.

הארנק הווירטואלי הממוסד יהיה בטוח אף יותר ויעמוד לרשותו של כל אחד. אפשר יהיה לשמור בו גם כסף רגיל, בלי להזדקק לשירותי בנק מסחרי. בעתיד המתחיל להיראות לעין, נקבל את המשכורות והתשלומים ישירות לארנק האלקטרוני הפרטי והמאובטח שלנו. אין סיבה שאלה יעברו בכספות או במחשבי הבנק, שאינם בטוחים יותר ופחות מהארנק הפרטי של כל אחד מאיתנו.

הכסף לא סתם ישכב בארנק הווירטואלי - הוא יהיה בעצם אפליקציה פיננסית העובדת ללא הרף עבור בעליה. יש כסף בארנק? היא תאתר מיד את הבנק המציע את הריבית הטובה ביותר לפיקדונות לטווח קצר ותעביר אליו את הכסף, כדי שיעלה קצת ריבית בזמן שהוא ממתין להוצאה הבאה. נכנסתם למשיכת יתר קטנה? שוב אינכם תלויים בריבית שקובע הבנק שבו אתם כלואים. האפליקציה תערוך מכרז מהיר ובתוך עשיריות שנייה תאתר את הבנק שיציע את הריבית הנמוכה ביותר. היא כמובן תדע גם לעבור כהרף עין לבנק שיציע בהמשך ריבית נמוכה יותר עבור אשראי או ריבית גבוהה יותר תמורת היתרה שלכם. כאשר נבקש לשלם במטבע זר, יוחלף הסכום כהרף עין על פי השער והעמלה הנמוכים ביותר בשוק.

בעולם הדיגיטלי יהפכו השטרות למוצג מוזיאוני: אפילו תשלומים קטנים יוכלו להתקבל באמצעות מצלמה המזהה את הלקוח זיהוי מוחלט ואמירת סכום התשלום. עשרות מיליארדי שקלים "שחורים" יחזרו למערכת המשלמת מסים כחוק.

המרוויחים העיקריים מהבנקאות הדיגיטלית הם הלקוחות. כאשר חשבונות העו"ש ייצאו מהבנקים, יאבדו הבנקים הגדולים חלק משמעותי משליטתם בלקוחות ובשוק. בנק קטן יוכל לגדול בן לילה רק על ידי שינוי של שברירי אחוז בריבית שהוא משלם או גובה, ולהפך.

כל הטכנולוגיות הנדרשות לשירותים המתקדמים אינן שייכות לעתיד: הן קיימות כאן וחלקן פועלות כבר שנים במערכות פיננסיות ואחרות. גם השירותים הבנקאיים אינם חדשים. מערכת סריקה אוטומטית של ספקי אשראי ופיקדונות נושאי ריבית משרתת חברות פיננסיות רבות. ואם מדברים על מערכות האבטחה וזיהוי הלקוח, הרי שישראל היא מרכז עולמי של טכנולוגיות מתקדמות בתחומים אלה, מסיבות ידועות.

חדוה בר. צילום: יונתן זינדל ונתי שוחט, פלאש 90

לא לביומטרי

את צוואר הבקבוק בדרך לשינוי מהווים הגורמים המפקחים על הבנקאות. המהפכה הדיגיטלית צופנת בחובה גם סיכונים חדשים: אפשרות לפגיעה בלקוחות כתוצאה מתקלות או פשעי מחשבים, וסכנה ליציבות הבנקים שלא ישכילו לעמוד בשינויים. כבר היום מציב הפיקוח על הבנקים מגבלות מגוחכות על השירותים ללקוח.

כך למשל מחויבים לקוחות למסור הוראות ולחתום על מסמכים אך ורק באמצעות מכשיר פקס מיושן, הנחשב מסיבות לא ברורות אמין יותר מאשר דואר אלקטרוני; על הבנק אסור למסור מידע אישי ללקוח באמצעות דואר אלקטרוני, ובכלל לא להשתמש בשירותי "ענן" למרות רמת האבטחה הגבוהה בשירותים אלה; שימוש בטכנולוגיות ביומטריות, המאפשרות זיהוי ודאי של לקוח, יכול היה לחסוך מכולנו התייצבות פיזית בסניפים כדי לבצע פעולות פשוטות, כמו הרשאה לניהול חשבון באינטרנט.

מינוי המפקחת החדשה של הבנקים, חדוה בר, מבשר שינוי בגישה השמרנית של בנק ישראל. במצגת שערכה השבוע בר בוועדת הכספים של הכנסת היא הציגה את הטכנולוגיה כאחד האמצעים המרכזיים לשיפור שירותי הבנקאות ולהגברת התחרות בענף הפיננסים. צוות מיוחד שהקימה לפני חודשיים צפוי להגיש בקרוב את המלצותיו להתאמת האסדרה (הרגולציה) של המערכת הבנקאית להתקדמות הטכנולוגית. אבל בר לא מחכה להמלצות הצוות.

בימים אלה מקימה המפקחת על הבנקים יחידה טכנולוגית מיוחדת שתלווה את פיתוח הטכנולוגיות הפיננסיות החדשות, תייעץ למפקחת ותציג את תקני הביטחון והאבטחה הנדרשים, ותפעל לאישור שינויים העומדים בתקנים. פעילותה של היחידה צפויה לתרום להאצת המעבר של המערכת הבנקאית בישראל לעידן הבנקאות החדש.

hadarzh@yahoo.com