הנשיא מעורב

ראש לימבו צהל השבוע. שדר הרדיו הרוכב מימין לג'נינגס חאן התמוגג באולפן. העילה כתמיד הייתה מכוערת להפליא. “אני שומע מדיוויד מאראניס, הביוגרף של ביל קלינטון ועיתונאי לשעבר ב'וושינגטון פוסט', שקלינטון יצא לשטח. שהוא יצא לעזור לקמפיין של אשתו ושזה מזעזע מה שהולך שם". במזעזע כיוון לימבו, שלא חדל ליהנות לרגע, למצבו של קלינטון כפי שהצטייר בעיני מאראניס שאמור לדעת. “קלינטון נראה לא טוב. הוא נראה חלש ומט לנפול. עיניו כבויות ללא הברק של פעם. אין חשמל באוויר. הכריזמה נעלמה ואין כמעט סימני חיים. קלינטון צרוד ובקושי יכול לדבר. הוא אינו ממוקד ונראה תלוש מהמציאות".

עד כאן ד"ר לימבו למחלות פנימיות ומיד אחריו לימבו האינטרסנט הפוליטי: “וזה לא טוב. אנחנו רוצים את קלינטון במיטבו, כפי שרק הוא יודע. שיהיה בריא ושתהיה לו שנה נהדרת. איננו רוצים קלינטון חולה חלילה". גם מי שהדאגה הכנה נגעה ללבם הבינו את המסר. קלינטון עירני, במיטבו, שולט בחומר, מוכן להצית את פתילו הקצר עם הזיפו כדי לשחרר אמירה נפיצה שאלף פעילי קמפיין של הילרי קלינטון לא יצליחו לכבות. קלינטון טוב לרפובליקנים. תנו לו טריטוריה לכסות במדינה מתנדנדת והוא הופך אותה לעיי חורבות. הוא כיכב בסרט הזה בבחירות 2008.

אין ולא יכול להיות ספק לגבי עברו של ביל קלינטון כאחד האופרייטורים הגדולים בפוליטיקה האמריקאית. הוא הקומוניקטור הבכיר של דורו. הוא יכול לשכנע אותך לתת לו את הגטקעס שלך באמצע סופת שלג בניו המפשייר ולהודות בפניו שאכן היה לך חם. אך הדברים חייבים להיאמר בלשון עבר.

יש צער רב בקביעה זו למי מאיתנו שאוהבים את קלינטון למרות שפע מגרעותיו ומעידותיו כפוליטיקאי, כגבר וכבעל. גם מי ששכחו לו את “שלום, חבר" אחרי 20 שנה והעדיפו להתנפל עליו כלוביסט של מתווי גז, יתקשו להתכחש לקסם שיודע קלינטון להפיץ סביבו. אבל קלינטון של חורף 2016 אינו הפוליטיקאי הגדול שהיה. מראהו מעורר חשש, חרדה וצער אצל רואיו, אלא אם אתם מהזן המאחל מוות בייסורים עזים ליריבים אידיאולוגיים. ב"בוסטון גלוב" התומך בהילרי קלינטון, כתבו ש"הילרי אינה זקוקה פוליטית לטבעוני שדוף, נרגן ונוח להתלקח" ושזה יהיה רעיון טוב להרחיק אותו מהקמפיין. עבור רבים קלינטון הוא תזכורת בגודל מלא ובצבעים חיים לממסד הוושינגטוני שברני סנדרס מפיק קילומטרז' כה רב מלנגח.

כמי שצופה בקלינטון מאז החלה דמותו אפופת היגון בסוודרים סולידיים בצבעים חמים לבצבץ לגיחות קצרות על המסך, אני יודע שמשהו מאוד לא בסדר. אותו משהו שהבשיל לפני שנתיים לשעריהם של צהובוני הסופרמרקטים שפרסמו צילום מזעזע שלו, כאילו צולם על ידי המז"פ, עם הכותרת “ביל נלחם על חייו". אינני יודע אם הוא נלחם על חייו, ואם כן - הלחימה מתארכת, אבל אני יודע כיצד נראה גבר בבריאות לא טובה. בעיות הלב, הניתוחים והמעבר הדרסטי הנחוש מתרבות זלילת אוכל דרומי מטוגן והמבורגרים לדיאטות חריפות, טבעונות ומשמעת ברזל של רזון שמור על סף האנורקטי, אינם מסבירים את מראהו.

אנשים עושים שקר בנפשם כאשר הם לואטים בקנאה כמה טוב ושמור נראה הנשיא לשעבר בן ה–69 בהשוואה לשנותיו בבית הלבן בהן היה בייבי–פייס תפוח, בעל פיזיונומיה של בובת הבצק מפילסברי. ביל קלינטון שלוד וכחוש. עורו מתוח על פניו כקלף שקוף. השיער הלבן אינו בלורית בצבע המתאים לגילו. הוא נראה כמו האל הולברוק בפאה לבנה בתפקיד מרק טוויין. עיניו אינן נוצצות במשובה. הן כבויות ועייפות. פעם היה נשבר קולו ונסדק אחרי ימים ארוכים של נאומים. מיומו הראשון בשטח בשירות רעייתו, בקעה מקלינטון הצרידות המרוסקת הישנה שלו כאילו כבר היה חודש בדרכים. כך נשמע ברני סנדרס. האיש שטיעוניו היו פעם מסכת מופתית של שתי וערב ארוגים בלוגיקה ידענית נדירה גם כאשר זיבל את המוח, אינו מצליח עתה לשטוח תיאוריות אלמנטריות וטיעונים מנצחים מורכבים יותר מ"היא אישה מוכשרת שיודעת לשנות דברים".  

זו שאלה לא הוגנת אבל היא מנסרת בחלל: מה עושים עם ביל קלינטון? מכיוון שאין תקדים למצב, גם התשובות וההתמודדות עם המציאות החדשה אינן קלות. אין הסבר משכנע לשאלה מדוע הוא נמצא שם עם הפוטנציאל המוכח שלו לגרימת נזק; אילו נעדר היו שואלים איפה הוא ומדוע מחביאים אותו. אפשר לדבר על רונלד רייגן ומורשתו ולאמץ מניירות שלו, משום שרייגן מת. ביל קלינטון חי. ועדיין, בפעמים המעטות שבהן נראתה המשפחה כולה על במה אחת, כמו בניצחון הרבע אחוז באיווה, להטה קלינטון בקדמת הבמה. צ'לסי ההרה מחאה כפיים בשמחה אמיתית, ואילו קלינטון ניצב כדחליל מאחורי אשתו ובהה במתרחש כמי שאכן מבין כמה מוזר להפוך תיקו לניצחון. הוא נראה אבוד, עיניו התרוצצו, הוא ספק כפיו יותר כמי ששמע על נפילת מטוס ולא מהתלהבות על הג'דה שהיא אשתו. שלא לשם הגזמה, לסתו התחתונה הייתה תלויה בהשתאות. הכל בדבר אותו ערב אומלל לא היה לרוחו. בהנחה שהיה שם במלואו.

***

כאשר סיים ג'ורג' וואלאס מושל אלבמה את שתי הקדנציות שהיו מותרות בחוק, הוא סירב לפרוש וניסה להעביר חוק מיוחד שהיה מרשה לו לכהן קדנציה שלישית. החוק לא עבר, ומכיוון שוואלאס רצה להישאר בתודעה כדי להכשיר את ריצתו לנשיאות, הוא הכריח את אשתו להתמודד למושלות. היא ניצחה, המסכנה, ובעלה משך בחוטיה עד שחלתה בסרטן, פרשה ומתה. זה אינו המקרה של ביל קלינטון.

האם רוצה ביל קלינטון לשוב לבית הלבן כגבר הראשון? אין תשובה שאני מכיר. לא מן הנמנע שהוא חושב שהקמפיין כולו הוא עילה נוספת לבוא איתו חשבון ולפשוט את עורו. מטעם רעייתו כמובן. היא הגנה עליו בחירוף נפש באותה מידה שהגנה על עצמה ועל עתידה. היא הייתה יכולה להתגרש ממנו, ונשות אמריקה היו מריעות לה. מכיוון שקלינטון תמיד חשבה עשרה צעדים קדימה, וגם משום שעמוק בפנים יש סיפור אהבה נדיר שכולו משיכה בין הפכים גמורים - היא נשארה איתו.

כעת, כשהיא המועמדת, היא שבה ונשאלת כיצד מתיישבת הגנתה על התנהגותו כמטריד מיני סדרתי עם תמיכתה בזכויות האישה. שאלה הוגנת. שאלה שטרם הגיעה לפרקה כמו מצעד השלדים שטרם יצא בשקשוק עצמות מהארונות בחדרי ההלבשה שלו ושלה. תומכיה טוענים כי דבקותה בו, על מגרעותיו ותכונותיו החיוביות, היא עדות לאופיה וסלחנותה. אנשים נולדים שבורים. בעיניה מתקזזות מגרעותיו עם מה שעשה למען אמריקה. עם מעשיו הטובים כנשיא.

חלק לא קטן מהמעשים וההסכמים הללו מעיקים כעת על הרקורד שלה ומכריחים אותה למצוא דרך להתכחש להם בלי לדרוך על מורשתו. מבקריה החמורים כתבו שדבקותה בקלינטון מעידה בעיקר על שיכרון כוח המנצח לב שבור. אישה הרוסה מעלבונות פומביים שבעלה פיזר בדרכה. העיתונאי וההיסטוריון גרי ווילס כתב פעם ש"חייה עם ביל קלינטון הם המפתח להבנת אישיותה הרדופה של הילרי. רוב הזמן היה עליה לבלוע ולהבליג ולכסות על מעלליו".

בדבריו בקמפיין מעדיף קלינטון לשווק את הדברים כסיפור אהבה גדול בין רד–נק מארקנסו לתלמידה שקדנית ממושקפת משיקגו שנפשו נקשרה בנפשה. מי אנחנו שנחלוק על חיבורים קוסמיים כאלה? יכול להיות שיש שם רגש עמוק שנמצא בסתירה לתמונת עולמנו הצינית והביקורתית. זה אינו סותר את האפשרות שמדובר בעיקר במחסן גדול, עליית גג של זיכרונות משותפים, אכזבות הדדיות, בגידות וכישלונות.

בעיני רבים הקלינטונים יותר גרועים, מסוכנים, שאפתנים ומחושבים מקלייר ופרנק אנדרווד מ"בית הקלפים". האם היה רגע אחרי פרשת לווינסקי, שבו ישבו בשלולית דמעות מרות וקיבלו החלטה מושכלת להישאר יחד, להקים אימפריה כלכלית במסווה של ארגון צדקה, להריץ את הילרי לסנאט ואחר כך לנשיאות? כך יבלו כל חייהם על חשבון משלם המסים, יאגרו הון עתק, יחליטו על גורלה של אומה, ינווטו את הספינה. וזאת אף שקלינטון מכריזה כי אינה רצה לקדנציה השלישית של בעלה. הם לא יותר משותפים עסקיים. עסקיהם כה סבוכים זה בזה שתמיד יהיה מי שישמח להוציא את דיבתם. צודקת טענתם שמיומם הראשון הוקם נגדם מנגנון תמנוני ענק שכל תכליתו לגרש אותם מהזירה הפוליטית. אמרו עליה שהייתה גברת ראשונה שבמקרה הגרוע היא פושעת מועדת שסופה מאסר, ובמקרה הטוב היא אחת הנשים האומללות והמוחמצות בהיסטוריה של הפוליטיקה באמריקה.

***

באירוע בחירות שלו בארקנסו התמסר דונלד טראמפ לסלפי מיומן עם מישהי שאמורה הייתה להיות מוכרת לו. הוא לא זיהה אותה עד שאמרה את שמה: פולה ג'ונס. ניתן היה לראות נורה נדלקת מעל הבלורית המוזהבת. פולה ג'ונס, מי שתבעה את קלינטון על הטרדה מינית חזרה לפעילות וכעת היא תומכת - הפתעה! הפתעה! - בטראמפ. תביעתה נדחתה מחוסר ראיות אבל קלינטון שילם לה פיצויים בסך 850 אלף דולר. מסוג החומרים שיגרזו את שרשראות הטנקים של טראמפ.

יכול להיות שאילו היה נשאר קלינטון בבית ומשחק סבא, לא הייתה לג'ונס עילה לשוב לזירת הפשע. מצד שני, אני סומך על ג'ונס שהייתה מגיעה להבנה כלכלית טובה עם טראמפ, תחמושת ליום סגריר, גם ללא קלינטון בדרכים. גם קתלין וויילי שם, במה שנבנה כסופר–פאק של נשים שהתלוננו נגד קלינטון על ידי פעיל בשם רוג'ר סטון, מחבר הספר “המלחמה נגד נשים" של הקלינטונים. “אינני רוצה את הקלינטונים חזרה בבית הלבן", אומרת וויילי, הטוענת שקלינטון תקף אותה מינית כאשר עבדה בבית הלבן. וויילי מאמינה שבוחרים צעירים זקוקים לתזכורת מי היו הקלינטונים בשיא כוחם. “הנושא אינו ביל אלא תפקידה של הילרי בכיסוי פשעיו המיניים של בעלה". ג'ונס תתנדב גם היא להופיע בפני בוחרים כדי לטעון שביל קלינטון תקף מינית יותר נשים מביל קוסבי האוחז במספר 60.

טראמפ מתנהל בחוכמה יחסית בינתיים. מדוע לו לבזבז סחורה טובה לפני הזמן. אם אכן יתברר בקיץ שהוא הולך ראש בראש נגד קלינטון, יהיה טעם לירות את המחסניות שהוא אוסף. עד עתה הסתפק בקטנות. הוא כינה את קלינטון סקסיסט ו“אחד המתעללים הגדולים בנשים בכל הזמנים". טראמפ מרגיש חסין ונהנה לעמוד לצד אשתו השלישית, הנראית קטטונית, יפה ורזה. הוא טרם חיבק אותה בפומבי. גם החיבוק ביל–הילרי באיווה היה צונן משהו ולא כלל שפתיים. בנושא הזה כתב פרנק ברוני ב"ניו יורק טיימס": “מה אנחנו יודעים על אהבה? זוכרים את טיפר ואל גור? בוועידה הדמוקרטית בשנת 2000 הם חילקו נשיקה צרפתית רעבה, תאוותנית ושמחה. כבר חמש שנים שהם לא יחד. מישהו זוכר את אליזבת וג'ון אדוארדס?".

מדוע עכשיו? למה לתת לו לרוץ בר בשטח כשהוא לא במיטבו? האם הרצון לא להעליב אותו גובר על שיקול הדעת הענייני? לא אצל גברת קלינטון. היא לא אכלה קש וגבבה 30 שנה כדי להניח לבעלה להרוס לה את ההזדמנות האחרונה. אולי היא מאמינה שסוד הקסם המוכח שלו מנצח את מעידותיו. ב–2008 הוא קלקל לה יותר מאשר הועיל. הוא ירה את הטורפדו בדופן הקמפיין כאשר העליב את ברק אובמה. בחיוך מתנשא הזכיר שג'סי ג'קסון ניצח בפריימריז בניו המפשייר ולא הגיע לשומקום. זו הייתה סטיית תקן דרמטית בקמפיין חמוץ ממילא ואת מה שקלקל היה צריך לתקן במאמץ רב. עד כמה מוכן הקמפיין לסמוך עליו ולתת לו יד חופשית, ניתן יהיה ללמוד על פי המקומות שאליהם יישלח בגפו. מן הסתם מדינות שבהן היה פופולרי כנשיא ואצל אנשי צווארון כחול.

כיצד יעזור הנשיא ה–42 לאשתו להיבחר לנשיאה ה–45?

דעת רבים גורסת שלא יעזור. יעשה כמיטבו יכולתו, ייצמד לתסריט, ידבר בה גדולות ונצורות עד שמישהו ישליך לו כדור מסובב ויוציא אותו מריכוזו הרופף. הוא מדבר באריכות על הביוגרפיה של אשתו. מתאר כיצד תקפה בעיות מספסל הלימודים כסטודנטית למשפטים והרשימה אותו כאשר נאבקה בשיפוט מוטה. כיצד כעורכת דין הגישה סיוע משפטי לעניים וכגברת ראשונה של ארקנסו הקימה תוכנית לימודים לגיל הרך. כגברת הראשונה של אמריקה עזרה להעביר את ביטוח הבריאות לילדים אף על פי שהמתווה לביטוח בריאות אוניברסלי נכשל. “בכל מקום שבו הייתה היא גרמה למשהו טוב לקרות. היא יודעת כיצד להגן על אמריקה בלי לוותר על ערכיה".

לא היה צריך יותר מהפסדה הצורב של רעייתו בניו המפשייר כדי לקלף מקלינטון את שכבות ההגינות והנימוס הדקות שלו. ניצב מול מצלמות טלוויזיה רעבתניות ומוכנות להנציח כל מילה שלו. מתבונן בסובבים אותו מעל למשקפי קריאה מנוסרים. משתמש באפקטיביות השגורה בידיו המעוצבות לתפארת ובאצבעות המרשימות ורבות ההבעה הגורמות לאנשים כמוני לשבת על ידי כדי שלא יראו אותן חלילה. אמר קלינטון ש"כאשר אתה מתכנן מהפכות, אינך יכול להיות זהיר מדי בנוגע לעובדות". אין מצב שמישהו מהבכירים בקמפיין קלינטון שגרס שטוב יהיה לשלוח את הנשיא לטיול מסביב לעולם, לא נזקק להחייאה. בפני כמה מאות תומכים שנאספו בבית ספר, כינה קלינטון את סנדרס “צבוע, אטום הרמטית ולא הגון". מילים קשות שסנדרס לא היה מורגל בהן מאז נסיקתו המטאורית. ודאי לא מפי הנשיא לשעבר.

קלינטון היה בשוונג. זה בדיוק מה שקורה לו אחרי שהוא מודה לעצמו שאם החל לקבור את עצמו מוטב לו לבלות ולסיים, חוץ מהעובדה שאלה סיכוייה של אשתו למועמדות שהוא קובר. הוא כבר שיחק במשרד הסגלגל. את תקלת המחשב משנה שעברה שהניחה למטה סנדרס להציץ ברשימת תומכיה של קלינטון, דימה קלינטון לגניבת מכונית ממגרש חניה כשהמפתחות תקועים במתנע. קלינטון עף; היה לו משהו דחוף לומר על התופעה המכונה Bernie Bro, שהוקעה על ידי סנדרס, שבה מזנבים טרולים מקצועיים בנשים התומכות בקלינטון ומאשימים אותן שהן מצביעות “עם הווגינה" שלהן ומכנים אותן “כלבות".

מעט מדי ידוע על הדינמיקה בין בני הזוג מאחורי דלתיים סגורות. בעבר היו מקרים מתועדים של ריבים קולניים, קללות חריפות, השלכת חפצים שבירים ותקופות קיפאון באורך של עידן הקרח. אל הקמפיין הזה הגיעו השניים בנינוחות יחסית של מי שנהנים מנכד ראשון וממתינים לשני ואולי לא נשאר להם על מה לריב.

כמי שתכננה את הרגע הזה חצי מחייה, אין לקלינטון הלוקסוס להרשות לעצמה למעוד בגלל הפנינים הצורבות הנופלות משפתי בעלה. גם בלי לדעת כמה דחוף לו לשוב לבית הלבן ומה יעשה בו אם התסריט ההזוי הזה יתממש, לא יכול קלינטון להרשות לעצמו לא לתמוך בהילרי, גם אם לעתים נדמה כי תמיכתו היא חבלה מכוונת יותר מאשר תועלת. הוא חיה פוליטית ולא סוניה פרס ממין זכר שהניחה לבעלה להגיע בגפו למשכן הנשיא. אם הדרך אכן מובילה לבית הלבן, ההיסטוריה מעידה שאינו בנוי לוותר על עמידה שוב שמונה שנים ליד עריסת ההיסטוריה; להיות האיש שבקיר, הקיביצער, הקוסם מארץ עוץ המנגן באורגן קטן מאחורי וילון גדול.

אף שנראה שחדוות החיים נטשה אותו והוא נגרר ממדינה למדינה בניסיון לפרוע את הקרדיט שלו כנשיא, הוא כנראה מאמין שהרוויח את תפקיד הקיביצער–אין–צ'יף בכבוד. הנתון החסר במשוואה הזאת הוא מה מצבו האמיתי, ברמה הבריאותית כוונתי. כל הדיבורים המתלהמים בדבר יכולותיו המאגיות, כישוריו החברתיים והקסם שהוא מהלך על סביבותיו, לקוחים מעידן אחר ולא מעודכן. מהמעט שניתן היה לראות מביל קלינטון עד עתה, אי אפשר שלא להיזכר בשיר הנושא של בי. בי. קינג: The Thrill Is Gone.

עד כמה המצב מעורפל וסבוך ניתן היה להבין מאמירתו התמוהה בשבוע שעבר. קלינטון אמר שהיה מעדיף לא להיות נשוי להילרי. כוונתו הייתה כנראה שרק מי שאינו בעלה רשאי לשורר בשבחה ולומר עליה דברים נפלאים, בניגוד למי שיש לו איתה היסטוריה של 45 שנים. זה ההסבר ההגיוני. מאידך, לך דע למה באמת התכוון קלינטון או איזו אמת גורפת הייתה מקופלת באמירתו התמוהה. כשחזרו יחדיו לביתם לסופשבוע, אין מצב שגברת קלינטון לא שאלה את בעלה בהתרסה: באמת, ביל? זה מה שהיית מעדיף?