בעניין רזי ברקאי וההשוואה. לפי מה שלמדתי בתואר בלשון, בשיעור על סמנטיקה ומשמעים, בעניין הזה, רזי טועה. אגב, בשאר העניינים הוא צודק לגמרי, כשצריך לשים נקודה, הוא שם נקודה, כשמרואיין מתפרץ, הוא אומר לו "תעבור להאזנה, אני תכף בא אליך", וכשצריך להשתיק מרואיינת הוא קורא לה חמש פעמים ברציפות, "זהבה! זהבה! זהבה! זהבה! זהבה! תעברי להאזנה, אני תכף בא אלייך". אבל ההשוואה גרועה.



“השוויתי רק בין הרגש של האמהות ולא בין המשפחות, ומי שהבין אחרת הוא רע לב". אי אפשר להשוות רק בין הרגש של האמהות משני הצדדים, בלי שישתמע שאתה משווה בין שני הצדדים, ובין שתי המשפחות ובין מחבל לחייל וכו'. באותה מידה, אי אפשר להגיד לאדם שהוא ממש דומה ליוזף גבלס אבל רק במבנה המצח שלו, בלי שהאדם יוכל להתפלץ מההשוואה למפלצת האנושית הזאת. אף על פי שזה שערך את ההשוואה מתעקש וטוען, "אבל רק המצח שלכם דומה...". בתורת המשמעים, מעצם זה שהעמדת את שניהם אחד מול השני, השומע רשאי להבין שההשוואה היא מלאה, ולא חלקית כמו שהמשווה מנסה להבהיר. כך לפחות למדתי בשיעורי לשון.



יחד עם זאת, החיים הם לא שיעור לשון, ואף אחד לא חושב שרזי ברקאי באמת מאמין שמחבל הוא כמו חייל, ומשפחה של מחבל היא כמו משפחה של חייל, ושהצד שלנו שווה לצד שלהם. ובעניין הזה מי שחושד בו שכך הוא חושב, הוא באמת רע לב. ולכן גם אני רזי.



אז בעניין ה"לא התכוונתי להשוות, אבל בכל זאת השוויתי" של רזי, לפניכם המדור, משפטים שהרבה אנשים אומרים, עד שלא שמנו לב שהם ממש לא נכונים:  



“כל עבודה מכבדת את בעליה" (שמועה). זה אולי היה נכון עד שנוסדו עבודות חדשות ולא אמיתיות שאינן מכבדות לא את בעליהן ולא את לקוחותיהם, כמו קאוצ'ר שמנסה ללמד אנשים אחרים לחיות את החיים שהוא לא הצליח בהם, או החלופה העדכנית, "מאמנת אישית להצלחה". כפרה, אם את לא רקפת רוסק־עמינח אין לך מה ללמד אף אחד. או "פעילה חברתית" שהיא ישות וירטואלית משועממת שיושבת בבית קפה עם לפטופ, או המביכה מכולן - יועצת שינה, שאחרי שאתה נפרד מ־500 שקל היא אומרת לך: “אתה נכנס למיטה, שם את הראש על הכרית, מתכסה, וממתין. בהצלחה עם זה".    



“מי שהולך לישון עם כלבים שלא יתפלא שהוא קם עם פשפשים" (פתגם רוסי). טעות. אם הכלב עבר טיפול, אין חשש לקום עם פשפשים, לעומת זאת, מי שישן עם גחליליות שלא יתפלא שהחולצה הלבנה שלו זוהרת, ומי שהולך לישון כל לילה עם האישה שהוא אוהב, שלא יתפלא שיום אחד הוא יקום ויגלה שהאהבה מתה.  



“אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" (ד"ר סוס). תלוי לאן יוצאים. אם יוצאים לאיקאה למשל, זה לא מקום נפלא, זה מקום שבו באים לקנות גופי תאורה, אבל על ידי מסלול חצים שמעביר אותך על דעתך, אתה יוצא עם קציצות בשר שבדיות שהולכות לשכב אצלך במקפיא במשך שנה, ככופתה שאין לה הופכין.



“תמיד תישאר אתה, כי בזה אתה הכי טוב" (עממי). תלוי מי אתה. אם אתה סיפור הצלחה, אז זה נכון - באמת הכי טוב לך שתישאר אתה. אבל אם אתה איש מעצבן, כישלון סדרתי, מושחת ולא מצחיק, עדיף שתעביר את החיים בלנסות להיות מישהו אחר. אולי דווקא בזה כן תצליח, ותגאל את הסביבה מהטיפוס הבלתי נסבל שאתה.



“לאן שלא תיסע, תיקח שני בגדים ודוכיפת" (שלמה ארצי). אין ספק שעדיף לקחת איתך דוכיפת, כי אם תצטרך אותה, באמת יהיה לך קשה למצוא. אבל אין צורך לקחת שני בגדים, משום שיש חנות בכל פינה, עדיף כבר לקחת כרטיס אשראי.





לפניך בנק של אישים.
נסה להתאים את האישיות לחוסר ההתנצלות:



משה איבגי, אהוד אולמרט,


ח"כ ג'מאל זחאלקה,


רזי ברקאי, קימברלי ג'ונסון



“אני בטוח שלא עשיתי


שום דבר לא לגיטימי"


“מתנצל אבל לא חוזר בי״


“עשיתי טעויות אבל


לדעתי הן לא היו פליליות״


“לא פגעתי בכוונה, אני לוקח פסק זמן״


“אף פעם אל תקלקל


התנצלות עם תירוץ"