1. הלהיטות שלנו לעורר סערות בכוס מים - או אם תרצו תה - מפליאה ממש. מכלום עושים פה פרשה. גם אנו, בתקשורת. דוגמה קלאסית היא העימות כביכול בין הרב הראשי יצחק יוסף לבין הרמטכ"ל גדי איזנקוט.

הרמטכ"ל אמר לא מכבר שלא צריך לרוקן מחסנית על כל נערה שמחזיקה מספריים. הרב הראשי אמר במוצאי שבת שאם מחבל מגיח מולך עם סכין מצווה להרוג אותו. הרב לא אמר שצריך להרוג נערה המחזיקה מספריים והרמטכ"ל לא אמר שאין להרוג מי שרץ מולך עם סכין. אבל זה לא מנע מהפוליטיקאים ומהתקשורת להציגם כמתעמתים האומרים דבר והיפוכו, וללקט תגובות ובעיקר התקפות אישיות על הראשון לציון ובכך ללבות את אש ה"פרשה".

נכון שהרב יוסף ירש מאביו את דרך ההתבטאות העממית והמזלזלת, ונכון שהוא רואה בקביעה החז"לית "הבא להורגך השכם להורגו" מצווה בעוד הרמטכ"ל כינה אותה ססמה. אבל בזה תמה המחלוקת ביניהם.

אני רחוק מלהיות חסידו של הרב יוסף, אבל ההתנפלות עליו ושלילת זכותו להתערב בנושא, משום שלא שירת בצה"ל, או להביע דעה פומבית ב"נושאים שנויים במחלוקת שאינם בתחום סמכותו" מפני שהוא רב ראשי - אינה לעניין. מרגע שהוא פוסק הלכה ש"מצווה להרוג" מחבל הבא עם סכין, זה לגמרי בתחום סמכותו. זה אפילו תפקידו.

2. מודעת "דרושים" כזו לא ראיתי מעולם. "דרושים: תומכי ליכוד לאזכרה לזכר בגין", אמרה שלשום הכותרת ב"מעריב". החסרתי פעימה. האיש הגדול הזה, ראש הממשלה מהבולטים שהיו והמנהיג הכריזמטי והנערץ עד אין קץ של הליכוד ומחנה הימין, צריך שילקטו בתחנונים אנשים שיבואו לאזכרה ליד קברו בהר הזיתים במלאת 24 שנים לפטירתו? מתברר שכן.

את הקריאה הזאת, שהופצה בקבוצות הוואטסאפ של פעילי ליכוד, פרסם חבר מרכז הליכוד דודו חיים, שהגדירה כ"קריאה נרגשת". הוא הסביר ל"מעריב" כי מספר המשתתפים באזכרות השנתיות לבגין הולך ופוחת. "המקום בעייתי והשעה בעייתית, האזכרה אינה ממלכתית והדור שידע את בגין כראש בית"ר כבר הלך לעולמו", אמר. "כשראיתי שהשורות הולכות ומתרוקנות, אמרתי שאני מוכרח לעשות מעשה... אם יבואו כמה עשרות זה גם משהו. בשנה שעברה גם זה לא היה".

ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין. צילום: שמואל רחמניראש הממשלה לשעבר מנחם בגין. צילום: שמואל רחמני

כך חולפת תהילת עולם, וכך גם הולכת ומתממשת האמירה שאדם מת סופית כשהולך לעולמו האדם האחרון שהכירו. בליכוד יש כיום חברים רבים שלא ידעו ולא הכירו את מנחם בגין, ואם כן הכירו קצת או שמעו על פועלו ובכלל זה על תפיסותיו הליברליות - אלה אינם לרוחם. ראו מה עוללו ליורשיו האמיתיים, ממשיכי דרכו הרעיונית הימנית־ליברלית, ובראשם בנו בני בגין. איך נדחקו אלה החוצה לטובת מי שלא ידעו ולא רצו לדעת את מנחם.

קשה לקשר כיום בין מנחם בגין לבין מרכז הליכוד ורוב חבריו. עולמות שונים. גם לא בינו לבין המנהיג הנוכחי של הליכוד. אז מדוע שהליכודניקים יבואו בהמוניהם לאזכרה של מישהו זר? ואכן, הגיעו לאזכרה שלשום רק כמה עשרות. "זה גם משהו", כדברי דודו חיים. אך דומה שאם היה מפנה את קריאתו הנרגשת לציבור הרחב, לא רק לאנשי הליכוד, היה מצליח לקבץ יותר אנשים לאזכרה. ד