1. מגבלות הכוח


שר האוצר אינו הולך עם הראש בקיר. רחוק מכך. כשהוא מוביל מהלכים הוא מוכן לעתים לצאת גם כשחצי תאוותו בידו. "אז יכתבו בעיתונים שאני מוכן להתפשר, אבל מבחינתי זה בסדר אם המטרה העיקרית הושגה", הוא נוהג תמיד להסביר למקורביו. השבוע התברר לכחלון שגם כוחו כשר אוצר מוגבל. האופוזיציה העיקרית מגיעה דווקא משרי הליכוד שאינם אוהבים את האקזיט שעשה מהמפלגה. מירי (קאט דה בולשיט) רגב תקפה אותו בעניין הסחבת בסיוע לקריית שמונה. יובל (תקציב דו־שנתי) שטייניץ תקף בישיבת הממשלה השבוע את היוזמה להקמת רשות פיננסית והתנגד לוותר על סמכויותיו. השר חיים (מומחה פנסיה) כץ אילץ אותו להתחייב להביא לוועדת הכספים כל שינוי מהותי בביטוחי הבריאות ובתקנוני קרנות הפנסיה.

שר האוצר לא ליקק דבש גם אצל יו"ר ועדת הכספים משה גפני, שקיבל את התפקיד בהסכמת כחלון לאחר שהבטיח להיות ילד טוב ולא לתקוע רפורמות. אלא שהוא עיכב את הדיון בשכר הבכירים והביאו לאישור לאחר יותר מחודש של עיכוב. גם בעניין החקלאים והפחתת המכסים הפעיל גפני מנגנון סחטנות, והחליט על הקמת ועדה עצמאית שתקבע בתוך חודשים קריטריונים לטיפול ביוקר המחיה. מלחמת העצמאות שלו אינה מקרית וקשורה כמו תפילין לגוף במלחמה מול הממונה על התקציבים אמיר לוי. לגפני חשבון ארוך עם לוי. זה התחיל במצגת על תקציב המדינה שבה השתמע שהחרדים והערבים עלולים להפוך לנטל על החברה. לוי נתפס כיום כאויב החרדים וכמי שמעכב העברות תקציביות לחרדים, וגפני מתנקם בלוי דרך כחלון.

שר האוצר קיבל השבוע דרישת שלום גם מח"כ איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה). כחלון, שחשש להביא את חוק נתוני האשראי לכבל שעצר את רפורמת העופות, נאלץ להודות שטעה. מסקנה: שר האוצר, עם כל הכבוד לעשרת המנדטים של "כולנו", אינו צריך להתנהג כדון קישוט הנלחם בכל החזיתות. זאת הסיבה לכך שבמערכת היחסים עם הנגידה נרשמה בשבועות האחרונים הרפיה. השניים נפגשו בתחילת השבוע למפגע תיאום כוונות. לפי הערכות, בפגישה נדונה הרפורמה בבנקאות (ועדת שטרום), והדרכים שבהן ניתן לגשר על הפערים. שר האוצר מנסה להגיע להבנות עם פלוג ולהימנע ככל שניתן ממהלכים חד־צדדיים.

באופן לא מפתיע, כחלון זוכה לחיבוק (דוב) דווקא מנתניהו, החושש בכל רגע נתון ליציבות הקואליציה. גם לביבי גונבו הערכות על מהלך הנרקם מאחורי גבו להדחתו באמצעות קואליציית לפיד/ליברמן/סער. מחשש שגם כחלון משולב בעניין, הוא דואג לנטרל אותו דרך מתקפת מחמאות. לאחר שחשפנו בשבוע שעבר את ארוחת הערב האינטימית עם הזוג כחלון, הרעיף השבוע ביבי על שר האוצר שבחים שלא נשמעו מאז האמירה המפורסמת "תהיו כחלונים".

בהתייחסו ליוזמה להקמת הרשות הפיננסית, אמר נתניהו: "כחלון מעביר הרבה רפורמות שאחרים לא הצליחו בהן. ניסיתי להוביל כשר אוצר את המהלך כבר ב־2003 אבל לא הצלחתי". שרי ליכוד כמו שטייניץ נעו על כיסאותיהם באי נחת.

השבוע כינס כחלון פגישת כתבים בכנסת ובה הודה ביושר שהיה רוצה יותר, אבל הוא מכיר במגבלות הכוח. הוא רוצה להטיל מס ירושה, אבל נתניהו לא מסכים. הוא חושב שתקציב דו־שנתי הוא רעיון גרוע אבל התחייב לתמוך בו בהסכמים הקואליציוניים. ולא, הוא לא יסכים לשום קומבינציה שבמסגרתה יקבל גם את תפקיד שר הכלכלה תמורת תמיכתו בתקציב.


2. הנה ברוש לבדו

הממשלה תדון בעוד כשבועיים בהצעה היסטורית לעידוד התעשייה. הנה סוף־סוף נושא שיש לגביו קונצנזוס. אלא שההצעה שהתחלתה ביומרה להחזיר עטרה ליושנה הולכת להיות נכה. התעשיינים בראשות שרגא ברוש הציעו שלא להסתפק בהבטחות מעורפלות אלא לקבוע יעדי צמיחה, ייצוא ותעשייה כמותיים. בממשלה סירבו. הוצע כתחליף להקים ועדה של נציגי משרד רה"מ, האוצר והכלכלה, שתגבש בתוך שלושה חודשים את היעדים.

התוכנית הממשלתית תגיע לאחר חודשים לא טובים לתעשייה, וזה מתחיל להישמע כתקליט שחוק. "הנה ברוש לבדו" שר אריאל זילבר, ומבחינת נשיא התאחדות התעשיינים זה המצב בשטח. ברוש כשל בניסיונו לבלום את הפעלת קרן "ברירת המחדל" לפנסיה של עובדים לא מאורגנים. גם סיוע ארטילרי בחסות יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לא עבד. משימה נוספת, הגנה על החקלאים בבלימת הפחתת המכס והגדלת מכסות הייבוא, לא צלחה.

בעניין זה קיבל ברוש כתף קרה מכחלון שמערכת יחסיו איתו חורקת. בעניין מכון התקנים והניסיון לבלום ייבוא לא מבוקר, ההצלחה חלקית. ח"כ רועי פולקמן (כולנו) מקדם על דעת כחלון הצעת חוק להגברת התחרות מול מכון התקנים הישראלי. אמנון כהן (ש"ס לשעבר) שאמור היה להתמנות ליו"ר מכון התקנים בתמיכת התעשיינים ובסיוע השר אריה דרעי, נאלץ לפרוש בעקבות תחקיר השוחד של "עובדה".

מהלך שהוביל השבוע משה גפני, ידידו של ברוש, הסב לו נחת. יו"ר ועדת הכספים הקים ועדה שתמליץ על מדיניות המכסים והגנה על התעשייה כך שתוגבל אחריותו של האוצר. גפני נחשב למליץ יושר גדול של התעשייה אבל גם כוחו מוגבל. ואולי הישועה תגיע מביבי, המכהן בנוסף לשלושת המשרדים שבאחריותו גם כשר הכלכלה? בינתיים ההישג היחיד של התעשיינים בארבעת חודשי כהונתו של נתניהו היה הוספת השם "תעשייה" לשם משרד הכלכלה. מדובר ב"הישג" תמוה, שכן בניירות המשרד הרשמיים עדיין מופיע השם "משרד הכלכלה" ללא זכר לתעשייה.

שרגא ברוש. צילום: פלאש 90


3. אשראי וטוב לי

ועדת הכלכלה אישרה השבוע את חוק נתוני אשראי, המאפשר לנצל את הדנ"א הפיננסי של הלקוחות לשיפור סיכוייהם לקבלת אשראי. כשמדובר על "לקוחות", מתכוונים בדרך כלל ל"עסקים קטנים" שהפכו ללקוחות המחמד במערכת הפוליטית. כדי לבדוק אם הטענות שעסקים קטנים אוכלים אותה בגדול אכן מוצדקות, הזמין יו"ר ועדת הרפורמות ח"כ אלי כהן (כולנו) דוח ממרכז המחקר של הכנסת שממצאיו נחשפים כאן לראשונה. כותב הדוח, איתמר מילרד, סוקר את פעילות הבנקים בשנים 2014־2015 ומציג מאות נתונים המלווים בגרפים. כדי שהטור הנוכחי לא יהפוך לחוברת מידע של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נסתפק בהצגת נתונים נבחרים.

מדברים על מצוקת אשראי בעסקים הקטנים? אז מדברים. דוח המחקר מוכיח שהאשראי שניתן זינק בשנים 2011־2014 ב־29.2% ומהווה 21.4% מהאשראי במערכת הבנקאית (מדובר בנתון דומה למקובל באירופה). הגידול בא על חשבון צמצום האשראי לעשר החברות הגדולות במשק.

ריכוזיות בנקאית? נתוני המחקר מוכיחים שהריכוזיות נמצאת בירידה בזכות מדיניות מכוונת של בנק ישראל לחיזוק הבנקים הבינוניים. ועדיין, נתח השוק של הפועלים ולאומי מהווה 57% מהבנקאות כולה.

טוענים שהעסקים הקטנים משלמים ריבית גבוהה מהממוצע? אכן כן. הריבית שנגבית מהעסקים הקטנים עומדת על 6.1% לשנה ונחשבת לגבוהה מבין הריביות של לקוחות הבנקים. נתון זה חוזר על עצמו במה שמכונה "המרווח הפיננסי" (הפער בין מה שמקבלים על הפלוס לבין ריבית האוברדרפט). המרווח בעסקים הקטנים עומד על 4.5%, יותר מבכל סקטור אחר. המרווח במשקי הבית עומד על 3.3% בלבד. מצד שני, הפסדי האשראי בעסקים קטנים (0.55% מסך האשראי) גבוהים בהרבה. הפסדי האשראי במשקי הבית (0.26%) מהווים מחצית מהפסדי העסקים הקטנים. למרות כל זה, לבנקים משתלם עדיין לעבוד עם "העסקים הקטנים". התשואה על הנכסים עומדת על 1.45%, בהשוואה לתשואה של 0.18% בלבד במשקי הבית.

ח"כ אלי כהן. צילום: דוד ועקנין, פלאש 90

אז מדוע התחושה היא ש"עסק קטן" הוא עסק ביש ששומר נפשו ירחק מעסקים איתו? מדוע מוקמות שדולות סיוע למענם וקרנות מימון מגוונות? אתמול דיווח בנק הפועלים על מהלך נוסף למענם ויקיים כנס ארצי ליועצים כלכליים ורואי חשבון לרגל השקת "קרן פועלים לעסקים". "עסקים קטנים מעודדים את הצמיחה החיונית לשמירת רמת אבטלה נמוכה. הם מסייעים בהורדת יוקר המחיה. בישראל פועלים 400 אלף עסקים קטנים. מספיק ש־10% מתוכם יקלטו עובדים חדשים כדי לשפר את הצמיחה", מסביר ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות, את חשיבותם.

מהן התובנות שלך מהדוח החדש?
"הדוח מוכיח שמגזר העסקים הקטנים הוא הרווחי ביותר לבנקים, וזה ניכר בריביות. הוא גם הרווחי ביותר ביחס רמת הסיכון, כי המרווח הפיננסי אצלם הוא הכי גבוה. הבנקים פועלים נכון בכך שהם מגדילים את האשראי לעסקים הקטנים. אבל הגידול באשראי להם אינו מספיק גבוה. האשראי לעסקים קטנים ובינוניים מהווה בישראל 10% מהתוצר בהשוואה ל־19% מהתוצר במדיניות ה־OECD".

מה עושים כדי להמריץ את מתן האשראי?
"יש לנקוט צעדים נוספים שיעודדו את שילוב הגופים המוסדיים והביטוח במתן אשראי לגופים אלה. הם והבנקים מנהלים כספים בהיקף 1.3 טריליון שקל כל אחד. יש מספיק כסף. הרפורמות בבנקים אמורות לטפל בצד הצרכני להוזלת העמלות והריביות. בנוגע לעסקים הקטנים, המטרה היא להגדיל את היקף האשראי כדי לעודד את הצמיחה. התחלנו לעבוד בכיוון דרך התיקון בחוק הבנקאות, המאפשר לגופים חוץ בנקאיים לגייס הון למתן אשראי לעסקים בעלי מחזור הנמוך מ־400 מיליון שקל".

"יזמנו חוק שוטף פלוס 30 לקיצור ימי התשלום עבור עסקים העובדים מול המדינה ולהפסיק את הסחבת בתשלומים. במקביל, אנחנו פועלים להפוך את הבורסה כמקור לגיוס הון ולהפחית את נטל הרגולציה מהחברות הקטנות".

מה תעשה עם הממצאים שהזמנת ממחלקת המחקר?
"בכוונתי ליזום בקרוב דיון מיוחד בוועדת הכלכלה. אבל כבר ב־28 בחודש אני וח"כ איילת נחמיאס־ורבין נערוך בכנסת כנס תמיכה גדול לשילוב פעילות העסקים הקטנים בשוק ההון. בכנס ישתתפו שר האוצר, יושבי ראש רשות ני"ע והבורסה, יושבי ראש ועדת הכספים והכלכלה, איגוד החברות הציבוריות וחברות חיתום. אורח מיוחד יהיה מנכ"ל טבע ארז ויגודמן".

חלק נוסף של הטור: איפה בסאגת שכר הבכירים מתחבא הניאו־ליברל הדגול ביבי נתניהו?

yehudasharoni10@gmail.com