אנשים מוזרים, הבלגים. למשל, עניין השפות. הכל צריך להיות מתורגם מצרפתית לפלמית ולהפך. אולי זה חלק מהבעייתיות של הטיפול בטרור. במסיבות העיתונאים של התובע הכללי ועמיתיו כל הדוברים נשאו דבריהם בצרפתית, תרגמו בעצמם בקפידה לפלמית וכך הלאה. עד שהמסר עבר כבר היה אפשר לבצע שורה של פיגועים טריים.
 
ממלכת בלגיה עמדה כבר כמה פעמים על סף פיצוץ לשני מרכיביה התרבותיים־לשוניים. האם פיגועי הטרור בבריסל - שפגעו ללא הבחנה בין פלמים לוואלונים כמו גם בבני 40 לאומים אחרים - יתרמו לליכוד הלאומי, שעליו דיברו אתמול מנהיגי המדינה ובראשם המלך פיליפ וגם אורח הכבוד, ראש ממשלת האחות הגדולה צרפת מנואל ולס?
 
אנשים מוזרים, הבלגים. למשל, החשיבות שהם מייחסים להגדרות הרשמיות. גם כשעשרות הרוגים ומאות פצועים מונחים לפניהם - הפקידות הבכירה ואמצעי התקשורת דנו בכובד ראש בשאלה אם דרגת הכוננות הרשמית תועלה מ־3 ל־4 או שמא תחזור מ־4 ל־3. בכל רגע ורגע, בכל הצהרה רשמית או מתן מידע לציבור, עלתה השאלה במלוא כובד הראש, כאילו עצם הנפנוף במספר המאיים ירתיע את המחבלים וירגיע את האזרחים. מבחוץ לא נראה, למרבה הצער, שזה עובד כך.
 

אנשים מוזרים, הבלגים. כשהמלך פיליפ ורעייתו השתתפו בדקת הדומייה לקורבנות בפרלמנט האירופי ואחר כך יצאו לביקורים בבתי החולים ובמקומות הפיגוע אמצעי התקשורת שידרו בהתרגשות את מסע הזוג המלכותי, כאילו הוא־הוא האירוע החשוב של היום, ודנו בכל חריגה אפשרית מהפרוטוקול המקובל.
 
"אנחנו הבלגים אנשים כאלה, אתה יכול לומר מוזרים", הסכים איתי פיליפ, מפגין בגיל העמידה שהגיע לכיכר הבורסה, שבה אלתרו כמה מאות נאספים אתר זיכרון ומחאה בנוסח כיכר הרפובליק בפריז. "אנחנו לא כל כך רבים כאן כמו בפריז כי אנחנו אנשים מופנמים, שומרי חוק ולא אוהבים להפגין. אבל אנחנו לא פוחדים. באתי לומר שלא יפחידו אותנו. נמשיך להיות מכניסי אורחים וחברה רב־תרבותית".
 
בדבריו אלה הוא ענה לתהייתי על נוכחותם המוגברת של זרים בכלל ומוסלמים בפרט בהתכנסות. היו שם, בלי ספק, יותר זרים מבלגים. כל אחד רצה להניף את הכרזה "אני בריסל" ואת דגל בלגיה, ובין הדגלים הזרים הונף גם הדגל הפלסטיני. מרוקאי השוהה כאן חמש שנים וחבריו הסבירו לי כמה חשוב להם לגנות את השימוש הנפשע באסלאם וכמה בלגיה מיטיבה איתם.
 
מהכיכר רציתי לנסוע למקום שבו נערכה באותה שעה פשיטה של המשטרה ברובע סקרבק. רשמית, על המקום ועל הפעולה הוטל איפול, לאחר שהמשטרה התלוננה כי הדלפות ופרסומים על פעולות קודמות פגעו קשות ביעילותן. אבל נהג המונית שלי, גם הוא מרוקאי, התקשר למקור מוסמך, שמסר לו בערבית שוטפת את מקום הפשיטה ואת יתר הפרטים.
 
ה"רב־תרבותיות" החדשה של בלגיה בלטה הפעם יותר מתמיד. אולי היא התשובה המתאימה לבעיה החמורה שהוטחה בפניה, אבל אי אפשר להכחיש שהיא, ככל הנראה, גם חלק מהבעיה.