1
המרוץ שלפני הפגרה


הכנסת תסיים בשבוע הבא מושב חורף סוער במיוחד ותצא לפגרת הקיץ. עבור שר האוצר משה כחלון תהווה הפגרה הזדמנות לחופשה משפחתית ראשונה מאז שנכנס לתפקידו. והוא באמת זקוק לחופשה.



אלא שכחלון אינו אוהב לטוס, בטח לא לאירופה בימים משוגעים אלה, ועוד יותר הוא שונא חופשות. כקודמו יאיר לפיד ולהבדיל משמעון פרס, הוא משתעמם במהירות ונח כשהוא עובד קשה. ביקורו היחיד בחו"ל היה לפני חצי שנה כשפגש בניו יורק את ראשי נאסד"ק. בחודש הבא מתוכננת עבורו פגישה ברומא עם עמיתו האיטלקי. ועניין קטן נוסף: חופשת הפסח ושולחן ליל הסדר שלו לא היו ערוכים ללא ההסכם שנחתם שלשום עם החקלאים, המבטיח הורדת מכסים והגדלת מכסות תמורת פיצוי הולם.



כחלון מוציא את המיטב מכוחו האלקטורלי. הוא מנצל היטב את הקלפים שחולקו בבחירות ושומר על מאזן האימה מול נתניהו. בענייני ה"רפורמות", כחלון ממשיך להיות בעל הבית בשכונה. נתניהו ניצל את אווירת הפורים כדי להתחפש לאזרח מודאג המשמיע קולות של הסתייגות מחוק שכר הבכירים. אחרי ששר האוצר העמיד אותו במקום, חיש מהר הגיעה בשעות הצהריים השיחה הטלפונית מביבי שהבהיר כי הוא תומך ללא סייג בחוק. איך שגלגל מסתובב לו. החוק הפופוליסטי יאושר במלואו בכנסת ביום שני הקרוב, למרות כל ההסתייגויות.



משימתו הבאה של כחלון היא הרפורמה בבנקאות (ועדת שטרום) שעיקרי המלצותיה יוגשו בתוך שבוע. חלפה כמעט שנה וכחלון עושה סימנים של קוצר רוח. הזמן רץ ויישום המסקנות נדחה ונדחה. נקודות המחלוקת העיקריות מול הנגידה נותרו בעינן: האם לבנקים יותר להמשיך בהנפקת כרטיסי אשראי, מה יהיה עתיד הבעלות בוויזה כאל ומי יפקח על חברות כרטיסי האשראי.



באב"ד. מבחינתו, רכבת שכר הבכירים כבר יצאה לדרכה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90באב"ד. מבחינתו, רכבת שכר הבכירים כבר יצאה לדרכה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90



התעניינתי בבנק ישראל אם יש תזוזה בעמדת הנגידה, והתשובה הייתה שלילית. ייתכן שפגרת הקיץ תנוצל לקידום מואץ של הליכי חקיקת הרפורמה התקועה.



בתחום הנדל"ן נמשכת המלחמה הסיזיפית לבלימת דהירת המחירים. ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות, ממשיך בקידום הצעות החוק. השבוע הושלם "חוק הריטים" (ריט היא קרן השקעה בנדל"ן המעניקה הטבות מס משופרות). ולמרות הכוונות הטובות השבוע הוכח שמסי הנדל"ן החליפו את מסי הדלק כפרה החולבת של המדינה. מחקר של בנק ישראל הוכיח שהמסים העשירו ב־2015 את קופת האוצר ב־18.2 מיליארד שקל.



ויש עניין נוסף, הנוגע למינויים. מינויים או הדחה הם המשבצת החלשה של כחלון, הנזהר שלא להצטייר כבית חרושת לג'ובים (כאילו יש לו חברי מרכז שהוא צריך לרצות). על הפרק עומדים שלושה תפקידים שבהם הוא אמור לטפל: מינוי מחליף לאיזי תפוחי, נשיא הבונדס (הנמצא בתחום אחריותו). כפי שנחשף השבוע ב"מעריב", מיכל עבאדי־בויאנג'ו החשבת הכללית ואשת סודו של כחלון, מטפלת לבקשתו בסוגיה; מינוי נוסף הוא של מנכ"ל מפעל הפיס. יו"ר מפעל ההגרלות עוזי דיין, איש של ביבי, מתעקש להשפיע על זהות המנכ"ל החדש; על הפרק גם תפקיד יו"ר דירקטוריון קצא"א (קו צינור הנפט אילת־אשקלון), שייפול ככל הנראה בחיקו של ארז חלפון, ראש המטה. לצד אלה יצטרך שר האוצר למנות בקרוב מאוד את יו"ר הוועדה לבחינת גיל הפרישה לפנסיה לנשים.



אבל את הסיפור על כחלון, הכולל את קיצור שנת כהונתו, ניתן היה לשמוע לפני שבוע דווקא בתוכנית הבידור של גורי אלפי בערוץ 2. בגלל אופי התוכנית הרשה לעצמו שר האוצר שהתארח בה לזרום ולהרביץ דאחקות. כשנשאל אם הוא מבין את המלכודת שנטמנה כשמונה לשר האוצר ואם אינו חושש ליפול כמו לפיד, השיב ספק ברצינות ספק בהומור לצחוק הקהל: "למה? אני בינתיים רק מחלק".



בהמשך פירט את צעדיו כמו הפחתת המע"מ, הורדת המס על האלכוהול, העלאת שכר חיילי החובה, התוספות לקשישים, לניצולי השואה ולאמהות החד־הוריות. "אנחנו מחלקים. ברוך השם, הכל בסדר". אכן, סיכום ראוי לשנת הכהונה הראשונה.



2
השכר ועונשו


ישיבת הנהלת האוצר ביום שני טיפסה, שלא כרגיל, לטונים צורמים. במקור זו אמורה הייתה להיות עוד ישיבה שגרתית על נושאים שוטפים. בפועל, לקראת סיומה נקלעו המשתתפים לאזור האסון ששמו שכר הבכירים.



אגב, מהישיבה נעדרו, במקרה או שלא, החשבת הכללית (ששהתה בניו יורק) ומנהל רשות החברות הממשלתיות. מנהל רשות המסים משה אשר נטש באמצע. המנכ"ל שי באב"ד שניהל את הישיבה תמך בצורה גורפת בעמדת שר האוצר. באב"ד סבור שפערי השכר והתשלומים בחברות הפיננסיות הפכו למוגזמים, ואין צודקת מההצעה להגבלת שכר הבכירים.



התהיות והשאלות הגיעו מכיוון ראש אגף התקציבים אמיר לוי, שהביא לישיבה גם את סגניתו יעל מבורך. לוי, שאינו אחראי במישרין לנושא השכר, דיבר בחופשיות ותהה איך התקבלו ההחלטות בנושא. הוא פנה לממונה על שוק ההון ושאל אותה אם הדרג המקצועי הסביר לח"כ שלי יחימוביץ' את המשמעויות וההשלכות החמורות, במיוחד של הגבלת תקרת השכר ביחס למקבלי שכר המינימום בארגון (עד פי 35). הוא התעניין לדעת מי ליווה את התהליך ואם באוצר באמת שלמים עם ההחלטה שאושרה בכנסת.



"האם המשמעויות של החוק נותחו עד הסוף, ומדוע לא התייעצו כמקובל עם הדרג המקצועי שאמור היה לתת מענה בכנסת לשאלות המקצועיות בנושא?", שאל לוי בתמיהה. לדברי הביקורת הצטרף בזהירות הכלכלן הראשי באוצר. לוי נזהר במהלך דבריו מהטחת ביקורת ישירה בשר האוצר. המנכ"ל לא אהב את ששמעו אוזניו. מבחינתו, הרכבת יצאה לדרכה ומדובר בשחרור קיטור בלבד. עם זאת, חמורה יותר הייתה בעיניו ההדלפה מהישיבה.



הממונה על שוק ההון והביטוח דורית סלינגר השמיעה דברי ביקורת מתונים. סלינגר לא היססה בעבר לטפל בשכרו של מנכ"ל הפניקס אייל לפידות, ולא חששה להתעמת בנושאי התגמול גם עם שלמה אליהו, בעל הבית במגדל. כאחראית ליישום החוק בענף הביטוח ובתי ההשקעות הצהירה על תמיכתה, אבל הודתה שחלקים ממנו, כמו הצמדת שכר הבכירים לשכר המינימום, מיותרים ויותר מזיקים ממועילים.



הממונה על השכר קובי אמסלם מיעט בדבריו. ללא קשר לישיבה הוא מחזיק באמתחתו הצעה להגבלת שכר במגזר הציבורי (שעליו הוא אחראי), אבל בכיוון ההפוך: הטלת מגבלות שכר דווקא על העובדים בחברות הממשלתיות ולא על המנכ"לים. לפי ההצעה, השכר המרבי של עובד בסקטור הציבורי לא יהיה גבוה בשום מצב משכר המנכ"ל.



רוסק־עמינח. טרחה להבהיר שאין בכוונתה לעזוב בקרוב את לאומי. צילום: רון קדמירוסק־עמינח. טרחה להבהיר שאין בכוונתה לעזוב בקרוב את לאומי. צילום: רון קדמי



השבוע נחשפו פרטים אבסורדיים על השכר ולפיהם עובד מחקר במערכת הביטחון מרוויח יותר ממנכ"ל המשרד, ספרנית בבנק ישראל מרוויחה יותר מהנגידה, מלגזן ונתב מביאים הביתה יותר ממנהל הנמל ומנתח בכיר משתכר יותר ממנהל בית החולים.



ההצעה הוצגה בעבר ללפיד ועוד קודם לכן לשטייניץ. אלא ששינויים כאלה מחייבים שינוי של ההסכמים הקיבוציים וכאן זקוקים להסתדרות. שטייניץ שלח בזמנו את אמסלם לעופר עיני ולפיד שלח אותו לאבי ניסנקורן. לאחר שהבין שאין סיכוי שבעולם שדווקא כחלון יסכים, ירד אמסלם מהסיפור.


בבנקים כבר הפנימו שהסיפור גמור והרימו ידיים. המגבלות יפגעו בעיקר בדרג המנכ"לים. ואולם מי שעשויים דווקא ליהנות יהיו חברי הנהלה שיעשו את התרגיל הבא: שכר הבסיס שלהם ישודרג (לצורך שיפור ההפרשות הסוציאליות והפנסיה) על חשבון הבונוסים.



שינוי נוסחת התגמול יגדיל את הוצאות הבנקים, מה שאמור להטריד את המפקחת על הבנקים. זו מטיפה להתייעלות אך במקביל תומכת ביוזמת שר האוצר. שיקולי עלות־תועלת לא מעניינים בשלב זה אף אחד.



אגב, למי שמתעניין בעתידה של מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח מומלץ להירגע. היא טרחה להבהיר לכל המתעניינים שאין בכוונתה לעזוב בקרוב את הבנק. "אני נמצאת כאן לתקופה ארוכה מאוד, כך שתתכוננו לכך", הסבירה למשל ליו"ר הוועד מירי רובינו.



ולקינוח סיפור נחמד: מנכ"ל טבע ארז ויגודמן, מאלופי השכר ב־2015, סגר את השנה עם 22 מיליון שקל - פי עשרה מהמגבלה החדשה. ב־2016, לאחר כניסת המגבלות לתוקף, ישודרג שכרו ב־2־3 מיליון שקל. ויגודמן הוזמן להשתתף ביום שני הקרוב בכנס לעידוד הבורסה ושוק ההון שייערך בכנסת. לאחר שכבר נתן הסכמה עקרונית, הוא התחרט והבהיר שבגלל אילוצים מוקדמים לא יוכל להגיע. באמת חבל. ייתכן שבאותו הכנס היה פוגש את כחלון (שכן ישתתף) כדי לקבל כמה תובנות בנושא שכר הבכירים.



3
שי לבנקאות הפלסטינית


לפני מספר שבועות נחשפה ב"מעריב־ סופהשבוע" פרשה עסיסית שהעמידה בסימן שאלה את המשך קשרי הבנקאות הישראלית עם הרשות הפלסטינית. הנהלת בנק הפועלים הבהירה לכל הגורמים הרלוונטיים שללא שיפוי גורף על מחדלים או רשלנות, ייאלץ הבנק - עם כל הצער - להפסיק את קשרי הקורספונדנט ושיתופי הפעולה הפיננסיים עם בנקים פלסטיניים.



בנק הפועלים. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90בנק הפועלים. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90



הנהלת הבנק הונחתה לפעול בעניין על ידי הדירקטוריון מחשש מוצדק שבעקבות התנערות האוצר ובנק ישראל מהבנקים בפרשת העלמות המס בארה"ב, הפועלים עלול להפוך לקורבן הבא. בעקבות כך הנחה שר האוצר את מנכ"ל משרדו לפתור את המשבר. כחלון מבין את חשיבות הקשר הכלכלי עם הרשות, ולא משנאת המן (בלשון פורים האקטואלית) אלא מאהבת מרדכי. הקשרים תורמים לשקט ולרגיעה הביטחונית.



שי באב"ד החרוץ נכנס למשימה בלתי אפשרית לרצות את כל הצדדים המחזיקים באינטרסים סותרים: האמריקאים (בעד המשך הקשרים), מערכת הביטחון (תומכת בהמשך), האוצר (גם הוא בעד) ובנק הפועלים ובנק ישראל (נגד המשך הקשר ללא ביטחונות הולמים). מאז חשיפת הפרשה הוא עשה מאחורי הקלעים מאמצים ניכרים לגיבוש נוסחת פשרה. אחד הצעדים הנחשפים לראשונה הוא ביקור שערך לפני ימים אחדים ברמאללה, שבמהלכו נפגש עם נציגי הרשות. בנוסף, הוא נפגש עם נציג האו"ם בישראל ועם נציג האיחוד האירופי. השניים התבקשו לפנות לבנקאים הפלסטינים בדרישה לקיום הוראות איסור הלבנת הון, כמקובל בבנקאות העולמית.



בימים הקרובים ייפגש באב"ד עם שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו, כדי לנסח מכתב תמיכה בינלאומי משותף שיבהיר כי קשרים עם הפלסטינים אינם נחשבים לתמיכה בטרור. טיוטת המכתב שוגרה לגורמים הבינלאומיים הרלוונטיים. באוצר מקווים שבכך תצומצם החשיפה לתביעה אפשרית מהרשויות האמריקאיות בעילה שהבנקים הישראליים מימנו, אומנם בעקיפין, פעילות טרור.



במקביל ובתיאום עם החשבת הכללית סוכם על מתן מכתבי שיפוי לבנקים (רלוונטי בשלב זה לבנק הפועלים ולבנק דיסקונט) כנגד תביעות אפשריות נגדם. הפרטים ייסגרו סופית בתוך שבועיים־שלושה, והמתווה יובא לאישור ראש הממשלה. באוצר בטוחים שהפתרונות ירגיעו את הבנקאים הישראלים ויבטיחו שאיכות שנתם לא תיפגע.



4
האלרגיה של נחמיאס־ורבין


הכנסת אמורה הייתה לקיים השבוע לראשונה את יום האלרגיה. תופעת האלרגיה בקרב בני נוער הולכת ומתרחבת ויוצרת אתגרים לא פשוטים במערכת החינוך. רצה הגורל וביום הדיון פקדה האלרגיה את ח"כ איילת נחמיאס־ורבין (המחנה הציוני).


"אין נתונים מדויקים על היקפי התופעה, אבל במשרד הבריאות מספרים שכנראה סטריליות היתר במזון ובאוויר הופכת אותנו לרגישים ולאלרגיים יותר", היא אומרת.



אבל הח"כית אלרגית גם לשימוש היתר בכינוי "טייקון". "בדיון על חוק "קרנות הריט" אמרתי לחברי מהמפלגה: 'ריט הוא סך הכל כלי פיננסי גרידא. תפסיקו כל הזמן להשתמש במילה "טייקונים" ולטעון שהקרן משרתת רק אותם'. לצערי, חלק מחברי חושדים עדיין אוטומטית באינטרסים הזרים של כל איש עסקים". ביום שני הבא ייערך בכנסת אירוע לקידום הבורסה ושוק ההון ביוזמתה וביוזמת ח"כ אלי כהן מכולנו.



נחימאס־ורבין. "עוד  רגע נתחיל לייבא  מחו"ל גם אזרחים"נחימאס־ורבין. "עוד רגע נתחיל לייבא מחו"ל גם אזרחים"



מצד אחד, אתם מנסים לעודד את הבורסה, ומצד שני יוזמים כל הזמן הצעות אנטי־עסקיות. איך הדברים מתיישבים?
נחמיאס־ורבין: "אין עדיין שדולת בורסה, אבל אנחנו מרגישים שהגענו לשעת ה־ש'. אנחנו מודאגים ממצב הבורסה שהיא של כולנו. אוהבים להסביר את חולשת הבורסה בעודף הרגולציה, אבל אני לא מסכימה עם זה. עובדה שחברות אמריקאיות המגייסות באיגרות חוב מגיעות לכאן. נעשים מהלכים לעידוד רישום כפול למסחר. אבל צריך לעודד את הבורסה גם בדרכים אחרות. ב־1994 ניתנו הטבות מס לרישום למסחר של חברות תעשייתיות. האתגר הגדול הוא להביא את החדשנות לבורסה".



אבל יזמתם את החוק להגבלת שכר הבכירים. מה זה אם לא רגולציה?
"צריך להבחין בין ההגבלות במגזר הפיננסי, שם מנהלים כסף של אחרים, לחברות הריאליות. מישהו היה צריך לעצור את ההשתוללות בבנקים ובביטוח. גם בחברות הריאליות אני מכירה מעט מאוד מנכ"לים שמצדיקים שכר כמו זה של ניר גלעד או מה שביקש גיל שרון. אני מודה שעם כניסתי לכנסת לא חשבתי שאאלץ להתעסק עם כאלה דברים.


"כדירקטורית לשעבר הרגשתי שתיקון 20 שאמור היה לטפל בבעיה לא הוכיח את עצמו. אני מחשבת מסלול מחדש ומנסה להבין מה לעשות כדי לשפר את המצב. אני מציעה שתיקון 20 לא יחול על חברה עם שליש חברי דירקטוריון חיצוניים ורוב בלתי תלוי. אני מחפשת איך לייצר דירקטוריונים יותר עצמאיים, ושם טמון הפתרון לבעיה".



לא הבנתי עדיין אם גם את תומכת בהרחבת החוק לכלל החברות הציבוריות.
"אני אומרת שוב: בניגוד למגזר הפיננסי, בחברות הציבוריות האחרות המצב יותר מורכב. שם צריך לעשות הבחנה בין חברות הנמצאות בשליטה כמעט מלאה של בעל הבית, לבין חברות הנשלטות בפועל בידי הציבור, שעליהן צריך להחיל את המגבלות".



כחברת שדולת התעשייה בכנסת ובמטה כחול־לבן, מה הפתרון שלך למשבר בתעשייה?
"קודם כל אני מטפלת בבעיית המחסור בכוח האדם של 8,000 עובדי תעשייה. בהייטק טענו שחסרים 10,000 מהנדסים, אבל המספר נראה לי דמיוני. צריך לקחת עובדים שנפלטו מהענף בגלל הגיל, לעשות להם הסבה ולקלוט אותם מחדש בשוק העבודה. אני מתנגדת בחריפות לפתרון המחסור בייבוא אוטומטי של עובדים מחו"ל. עוד רגע נתחיל לייבוא מחו"ל גם אזרחים. המחסור בתעשייה הוא רשלנות שנמשכת עשרות שנים".



את מאמינה שיש עדיין אנשים שמוכנים ללכלך את הידיים ברצפת הייצור?
"תתפלא לשמוע שיש אנשים שלא רוצים להיות אנשי הייטק, בנקאים או מורים, אלא רוצים לעבוד בתעשייה. אני נגד הסללה, אבל התעשייה היום היא לא רק עבודה עם הידיים אלא משהו משוכלל המשלב הרבה אוטומציה. במקביל חייבים להגביר את החינוך הטכנולוגי".



מפלגת המחנה הציוני נתפסת כאנטי־ עסקית למרות אנשים כמוך, שדווקא הגיעו מהמגזר. איך את חיה עם הדיסוננס?
"אכן, זה קצת מוזר לשמוע את הביקורת כלפי מפלגה שחברים בה אראל מרגלית, מנואל טרכטנברג, בוז'י הרצוג ואני, שהגיעו מהעסקים. המפלגה מגלמת את הצורך בשילוב עסקים וחברה. אנחנו אנשי עסקים בעלי השקפה סוציאל־דמוקרטית מובהקת. אנחנו מגלמים איזון והסתכלות חברתית אמיתית. בחברות הציבוריות האיזון נעלם לחלוטין. מעולם לא יכולתי לסבול חברה עם שכר מנכ"ל מנופח ועובדים שהולכים הביתה לפני שמנכ"ל מוריד בשכרו.


"אנחנו נמצאים בשיאה של תנועת המטוטלת ושוחחתי על כך עם שמואל האוזר יו"ר רשות ני"ע. המחאה החברתית גרמה לציבור לקחת את גורלו בידיו. למשל, התעמקתי מאוד במתווה הגז לפני שהחלטתי להתנגד. אמרתי לשטייניץ: מדוע לא פעלתם להקמת צינור שני ממאגר 'תמר'? המתווה כולל גם בעיה מובהקת במחיר".



אז הכל בסדר. אין מקרים שיצאת לחלוטין מהאיזון?
"היו מקרים שבהם באמת הלכתי נגד רוח הסיעה. למשל הסיעה תמכה בחוק נתוני אשראי. הבהרתי שאני בעד אבל לא בכל תנאי. באחד הדיונים ביקשתי להתעלם מהטיעון שהחוק יסייע למתקשים בקבלת האשראי. החוק הזה לא יעזור להם. ובאמת פתרנו את הבעיה בדרך אחרת של הקמת קרן סיוע. המפלגה מחוברת לאבני היסוד של הציונות, ואנחנו מחוברים ליצרני הערך. ועדיין יכולת הדיבור שלנו עם אנשי כחלון טובה מאוד, ואני מוצאת שפה משותפת עם חברי כנסת כמו אלי כהן שהגיעו מהמגזר העסקי".



yehudasharoni10@gmail.com