חוצה צדדים: הוויכוח בנושא החייל שיירה במחבל המנוטרל אינו מאבק בין ימין לשמאל

יש כאן המון סוגיות: הנאמנות של הצבא לחייליו, הנאמנות של הצבא לערכי המוסר ולנרטיב שצה"ל מנסה לשמר למרות המשימות המורכבות, שמירה על ערכי מוסר וחוקי המלחמה, הנאמנות למפקדי הצבא ופוליטיקאים שיוצאים משליטה. מה שאין כאן הוא שיח של שני צדדים. כי כל מה שאנו שומעים הוא את תומכי החייל ומבקרי צה”ל, הרמטכ”ל ושר הביטחון, ולעומתם את הצהרותיו של משה יעלון בכנסת על תוצאות התחקיר הצבאי או דיווחים של כתבים צבאיים. בתוך כל הדיון הציבורי הזה, שעניינו פניה של המדינה ודרכה העתידית, דרכו של צה”ל ומוסריותו, ומחאה עד כדי התרת דם נגד ראשי הצבא, נעדר כמעט לחלוטין קולה של האופוזיציה בישראל. 
 

חוץ מציוץ של חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין מהמחנה הציוני שקוראת לראש הממשלה לפעול להפסיק את ההסתה נגד שר הביטחון, וכמה ראיונות אקראיים של זהבה גלאון ושל ציפי לבני, לא שמענו שום אמירה קולנית. חד־משמעית. נוקבת. שום מעשה. ח”כ ורבין, ההפגנות נגד בוגי מזכירות לך את ימי טרום רצח רבין? מדוע שלא תצאי עם חברייך ופעילי מפלגתך להפגין הפגנת תמיכה מול ביתו של שר הביטחון? האם העובדה שזה יזיק לו פוליטית משנה משהו, אם יש חשש לביטחונו? ממילא הוא ניזוק פוליטית כאן. 
 

האם המחנה הציוני אינו יכול להפגין בעד צה”ל ומפקדו? מדוע לא נערכה כל הפגנת תמיכה ברמטכ”ל וברשויות החקירה של צה"ל מול בית הדין הצבאי, בעת הארכת מעצרו של החייל ביום שלישי? היכן קולו של יו”ר יש עתיד, יאיר לפיד, שהתבטא יותר מפעם אחת בדבר הצורך לירות במחבלים כדי להרוג? הנה, זה קרה. האם אתה חושב שהחייל הבין את דבריך כיאות? אולי כדאי להבהיר את כוונותיך?
 

מדוע לא נשמע קולו של מי שרואה עצמו יו”ר האופוזיציה? כי רק מסרונים לראש עיריית לונדון מביאים קולות? היכן קולו של יצחק הרצוג? שלי יחימוביץ', האם רק שכר הבכירים רלוונטי לנו? 
 

זה בכלל לא עניין של ימין ושמאל, של קואליציה מול אופוזיציה. זהו מאבק על הדרך שבה יש לנהל דיון ציבורי, זהו מאבק על פניו של צבא ההגנה הא־פוליטי שאמור לשמור על חיי כולנו. זהו מאבק על גבולות השיח הציבורי ועל שמירה על ערכי הדמוקרטיה. הבעיה היא שהמאבק על אופי הדיון, כמו הדיון כולו, מתנהל כולו במעמד צד אחד. זוכרים מה אמרה לאה רבין להמון האבל מול ביתה לאחר שנרצח בעלה, ראש הממשלה יצחק רבין? “חבל שלא באתם אז (כשפעילי ימין הפגינו מול ביתם - נ”ק), אבל באתם עכשיו”. כל פוליטיקאי שרואה את הדיון הציבורי הזה ולא מתייצב עכשיו לבלום את האופן שבו הוא מתנהל, שלא יבוא גם אחר כך.