היו שנים שבהן סרטון החייל היורה בחברון היה מעורר אי נוחות רבה לא רק בקרב אנשי השמאל, גם בימין. בכל זאת, גדלנו על סיפורי טוהר הנשק ועל הצבא המוסרי בעולם. אבל אביב 2016 פער תהום בין המזועזעים למצדדים. "לפחות יש שיח", אומר יריב אופנהיימר, מזכ"ל תנועת שלום עכשיו. "יכול להיות שבעוד כמה שנים זו עלולה להיות הנורמה וקלטת כזו לא תפתח מהדורה ולא תוציא אותנו מכלינו, וסף הריגוש והזעזוע ילך ויפחת. גם עכשיו חלק גדול מהציבור מתנגד למה שהיה, אבל מרגיש שאין לו קול ושהוא לא יכול לשנות".

אולי הם מפחדים לאחר שראו את התגובות לדברי הרמטכ"ל ושר הביטחון.
"תקופת אוסלו והפיגועים הייתה דומה, כשמי שחשב אחרת הפך לאויב העם. אבל אז המחנה שנאבק בתופעה היה גדול, נחוש ואמיץ. כיום הוא קטן ורואים את זה בסקרים. אני נורא רוצה להגיד שהרוב השפוי חושב שמה שהחייל עשה הוא לא בסדר, אבל לצערי אין לי דבר שיוכיח את זה".

אפשר היה להרגיש באווירה המתלהטת השבוע בהיכל התרבות ברמלה, עירו של החייל היורה. ראש העיר, יואל לביא, ארגן כנס הזדהות עם החייל היורה. על האירוע הוא שמע כשהיה בביקור בגאורגיה, ומבית המלון התקשר ללשכה וביקש שיפנו את היכל התרבות לאירוע ספונטני.

"עושים חטא ממשי וקוברים חייל ואת בני משפחתו לפני שהסתיים התחקיר", אמר. "אני קורא ששר הביטחון הצהיר שהחייל סרח. מאיפה הוא יודע מה הולך בחדרי חקירות? יש להתבייש בהתנהגות הזאת ובהתנערות מהאחריות. שר הביטחון והרמטכ"ל שמים את החייל במקומות האלה ומעבירים אליו את שיקול הדעת".

אבל החייל אחראי לירי.
"הצבא שם מראש את החיילים בסיטואציה מורכבת. בכל צומת עומדים שניים־שלושה חיילים ולא יכולים לזהות אם למי שמתקרב אליהם יש סכין. כששר הביטחון היה רמטכ"ל הוא סיפר שהסתובב במטכ"ל עם נעליים גבוהות בגלל הנחשים והעקרבים. אני שירתי בצבא וכולם היו חברים שלי, לא יכול להיות שתהיה התבטאות כזו".

האולם ברמלה לא היה עמוס, אבל הטורים היו גבוהים. "זה לא החייל הראשון שהפקירו. איפה המ"פ? איפה המג"ד?", שאל אהרון ליס שהגיע לאירוע עם חולצה ועליה הכיתוב "חברון מאז ולתמיד". "היו חייבים לנקות את השטח. אני לא מבין למה צריך להגיש עזרה למחבלים?".

כי יש חוק.
"יש הרבה חוקים, המדינה שומרת על כל החוקים?".

אבל לירות במי ששוכב על הרצפה?
"אולי היה לו אקדח בגרביים, אולי חומר נפץ בשלט רחוק? אני לא מאמין להם".

יריב אופנהיימר. צילום: אריאל בשור

לא אזוק - לא מנוטרל

הדברים הללו ודומים להם שנשמעו במהלך השבוע גורמים למוסי רז, מזכ"ל מפלגת מרצ וממקימי יחידת מגלן, לחשוש. "אני לא זוכר שאי פעם בהיסטוריה ראינו תמונה של חייל צה"ל עושה מעשה כל כך חמור", הוא מציין. "אם יש ציבור גדול שמוכן להגן עליו, זה רק אומר שהציבור הזה יהיה מוכן להגן על המעשה הכי חמור והכי נפשע שיעשה חייל וזה מה שמפחיד. מצד אחד, יש את האהדה הטבעית של 80% מהציבור שחייל הוא הבן שלנו, ומצד שני זה המעשה הכי חמור שבן אדם יכול לעשות. אנחנו נמצאים כאן בקונפליקט, ולכן רבים בוחרים להכחיש ולהשתיק".

אבל על במת היכל התרבות לא שותקים. בזה אחר זה עלו נואמים, בהם עידן בני, נכה צה"ל שלדבריו שילם מחיר יקר לטובת המדינה. "אני חרד לבן שלי אחרי מה שעושים לילד שלנו", צעק בקול רם. "יש גבול לכמה המדינה יכולה לשתוק. הבן שלי היה יכול לשרת ליד הבית, אבל אמרתי לו 'אביב, אם אתה עושה צבא, תעשה הכי טוב שאתה יכול'. יש לי ילד שאמור להתגייס ואני מתלבט אם לשלוח אותו, כי נתניהו רוצה לרצות את אובמה ואת כל העולם. הגיע הזמן לשנות. שתקנו, ספגנו אבל ברגע שאתה מכניס לכלא ילד שבא לשרת את המדינה, חצית קו אדום".

בית המשפט יכריע אם לשלוח אותו לכלא.
"על מה לשפוט? המחבל לא בא לתת לו סוכרייה. מחבל מנוטרל זה מחבל בלי בגדים, כשבדקו את כולו והוא עם אזיקים. כל עוד הוא לא אזוק הוא לא מנוטרל".

השיחה עם עידן עוררה תשומת לב, והובילה להתקהלות. "בשביל מה נתנו לו נשק, שיעשה ממנו יתד באוהל?", שואל מאיר כהן, פעיל מרכז הליכוד בעיר. "מה עושים עם מחבל? הורגים. הרי המחבלים לא התחשבו בי עד היום, אז למה שאתחשב בהם? ראית את הסקרים: 89% מבקשים לשחרר את החייל. רוב המתנגדים הם בני דודים וערב רב שבא ממצרים".

אלו בדיוק הקולות שאופנהיימר ציפה לשמוע. "מה שכואב לי שזה מחדד שוב את התחושה של השמאל האליטיסטי", הוא נאנח. "אני לא חושב שיש לנו איזו בעלות על המוסר או עליונות מסוימת. אם תשב אחד על אחד עם אותם אנשים ותראה להם את הסרטון, בסוף הם יבינו. אבל התדמית של השמאל והצורה שבה הוא נתפס מייצרת אטימות והתנגחות. אני לא משוכנע שכל מי שהגיע להפגנות חושב שהחייל פעל מאה אחוז, יכול להיות שהוא מנסה להתריס מול ההתנשאות שבאה לפעמים מאיתנו".

לא מייאש אותך דו־שיח החירשים הזה?
"יותר מעציב, אבל גם גורם לי לחשוב כמה חשוב להשמיע את קולי אפילו אם אחטוף מיליארד טוקבקים נוראיים, והיו הרבה השבוע, כולל מאנשים שהם כביכול קרובים אלינו. חשוב להשמיע עמדה, כי אם לא תשמיע, תהיה דממה. זה לא דיון אם לצאת מהשטחים, אלא דיון בסיסי על האופן שבו אדם צריך להתנהג ומה גבולות הכוח".

אתה כועס?
"לא על האנשים שתומכים בחייל, אלא על מנהיגי הציבור שמנצלים את האירוע בשביל לייצר פטריוטיזם חדש ומעוות. אדם שקורא לחייל גיבור לא רק פוגע בטוהר הנשק ובערכים של צה"ל, הוא גם פוגע בגיבורי ישראל האמיתיים. בעיני, בן אדם שאחרי פיגוע מגונן על מחבל, הוא גיבור ישראל".

לא חייל מצטיין ולא בטיח

יואל לביא הוא אחד המנהיגים שאליהם מכוון אופנהיימר. "אנחנו אוהבים את חיילי צה"ל שעושים את העבודה למעננו", אמר לביא בנאומו בהיכל התרבות. "מי ששולח ומביא לבית הדין חייל מצטיין אזוק באזיקים, אולי פועל לפי הנהלים, אבל אין בו לב ואהבה לחייל. אין פה בעיה של טוהר הנשק, זו יכולה להיות תקלה מבצעית. לא לוקחים חיילים מצטיינים ושמים מאחורי סורג ובריח. זה מסר שגוי. כבר שמעתי קולות שקוראים לא לשלוח ילדים לצבא. אוי לנו רמטכ"ל ואוי לנו שר הביטחון, לאיפה הבאתם את העם המסור הזה?".

אז לדעתך מדובר בתקלה מבצעית?
"בשדה הקרב קורות תקלות, אין מה לעשות".

אופנהיימר, שעד היום עושה מילואים בשטחים, רחוק מלראות באירוע תקלה. "החייל סיים את חייו של אדם אחר מבלי שיש לו סמכות", קובע אופנהיימר. "אם לא נאשים אותו, מה המסר? היום פלסטיני ומחר מפגין מחו"ל שסתם עצבן? יש לי הרבה ביקורת על צה"ל, וכאן הצבא התגלה כמבוגר האחראי".

כמו בכל אירוע מהתקופה האחרונה, גם בזה הופנתה אצבע מאשימה כלפי התקשורת. "חשוב לזכור שהתקשורת מציגה לעתים תמונה שאינה משקפת בצורה מהימנה את המציאות ושרוצה להשפיע על דעת הקהל ולפעמים קובעת סדר יום ציבורי, על ידי העלאת נושאים שיש לה אינטרס לקידומם", אמרה שולה ארבל מנהלת תיכון ברמלה.

"מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות זו תקשורת שהפכה לבית משפט שחורץ דין וכך לא אמורה להתנהל מדינת חוק מתוקנת", הוסיפה המנהלת. "כל ההאשמות והחשדות יתבררו אך ורק בבית משפט. תופעה של סיכול ממוקד על ידי התקשורת הינה מסוכנת לדמוקרטיה ולמדינת ישראל, שכן דבר זה עלול להביא לכך שכל אדם שחושב להקריב את חייו כדי לשרת את המדינה, יחשוב פעמיים שמא ביום בהיר אחד תהרוס התקשורת את חייו מבלי שיזכה למשפט צדק".

דברים דומים אמר גם נציג התלמידים, עדן מרוואלי. "מתפתחת בנו התחושה שנצטרך להסתובב עם עורך דין צמוד במהלך שירותנו הצבאי, כי אין לדעת אם פעולה שנבצע תגרום למערכת להתנער מאיתנו, ולמדינה ולתקשורת לעשות לנו משפט שדה לפני בירור מעמיק ומקצועי".

הטענה שנעשה לחייל משפט שדה מקוממת את מוסי רז. "החייל עצמו עשה משפט לאותו אדם, שלא הורשע והיה חף מפשע בדיוק כמו החייל, וגם גזר עליו עונש מוות", הוא אומר. "אני מנסה לחשוב אם יש מפקד בצה"ל שמוכן שמחר בבוקר חייל כזה ישרת תחת פיקודו. אני לא הייתי מוכן. זה חייל שיורה בניגוד לפקודות מפקדיו. אז לא טוהר הנשק, לא חייל מצטיין ולא בטיח".

בשבועות כאלה אי אפשר לארגן לחיצת יד מפויסת בין השמאל לימין, כמו שני קווים מקבילים שלעולם, אבל לעולם לא ייפגשו. "לאחרונה כשניסיתי באירועים חריגים לייצר שיח ציבורי נזרקתי מכל המדרגות, ולצערי היה צריך אירוע כל כך בעייתי בשביל לשים זרקור על תופעה הרבה יותר רחבה", מסכם אופנהיימר. "אני רוצה להאמין שהמסר יחלחל גם לחיילים. אם אדם מנוטרל, אין להם שום סמכות לעשות בו שפטים. אם הם לא השתכנעו שזה אסור, שיפחדו וייזכרו בחייל עם האזיקים".

tguvot@maariv.co.il