השבוע נזכרתי מחדש בחוק שכר הבכירים (שאושר בכנסת ברוב של 56 קולות מול אפס מתנגדים) בעקבות הודעה לבורסה של אחת מחברות ההייטק, מלאנוקס שמה. בעלי המניות התבקשו להתכנס ולאשר למנהלם אייל ולדמן תוספת לשכרו, שיסתכם לאחר מכן בכ־20 מיליון שקל לשנה. זו אינה טעות: ולדמן הולך לקבל כמעט פי עשרה יותר ממגבלת השכר הקבועה בחוק.

ולדמן מיודענו כבר הספיק להבין את פגיעתה הרעה של הרגולציה הישראלית. הוא הסיק מסקנות ולפני שנתיים מחק את חברתו מהרישום למסחר בבורסה בתל אביב. בניו יורק אף אחד לא יעז להתערב בתנאי העסקתו. אז בואו נראה אם מישהו מחברי הכנסת כמו שלי יחימוביץ', שיזמה את החוק ההזוי, ינסה להגביל את שכרו של ולדמן. הרי יום לאחר מכן הנהלת מלאנוקס תתעופף מישראל ותעבור לחו"ל.

המגבלות החמורות הכלולות בחוק החדש, שייכנס לתוקף בימים הקרובים, בעייתיות מאוד. עובדה ששום מדינה בעולם לא העזה להתערב בצורה כל כך בוטה בניהול החברות בדרך הפוגעת בחופש העיסוק ומצמצמת את סמכויותיהם של בעלי השליטה. מנכ"ל מלאנוקס אינו לבד. גם מנכ"ל טבע, ארז ויגודמן, ביקש בימים אלה לזמן אספה לשדרוג שכרו. לא שעד כה היה מה לרחם על ויגודמן, שסיים את 2015 בשכר של 22 מיליון שקל. אם מעוניינים להנהיג בישראל כלכלה סוציאל־קומוניסטית, אז בבקשה: מדוע לעצור רק בבנקים ובחברות הביטוח ולא להמשיך לשאר השוק? אבל האם ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) יעז לתקוף את מנכ"ל טבע בעילה של קבלת “שכר חזירי"?

הרי ח"כ טרכטנברג סבור שיש להחיל את מגבלות השכר על כל החברות הציבוריות. טבע, כמו המוסדות הפיננסיים האחרים, מתכתבת עם הציבור שכן המדובר במונופול תרופות. למרות זאת, סביר ששום פוליטיקאי לא יעז לגעת בקונצרן התרופות, שכן יום לאחר מכן ויגודמן והמטה הניהולי יתעופפו לחו"ל.

גם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג הודתה שהחוק המפלה כיום לרעה את המוסדות הפיננסיים לעומת שאר החברות הציבוריות הוא בעייתי. הנגידה הסתפקה בדברי ביקורת ולא פעלה מעבר לכך. לבעלי המוסדות הפיננסיים יש עילה מצוינת לעתירה לבג"ץ.

בואו לא נתבלבל. חוק שכר הבכירים הוא רעה חולה גם לגבי החברות הפיננסיות. אם שרי אריסון, יצחק תשובה או צדיק בינו מעוניינים לשלם למנהל יותר מ־2.5 מיליון שקל לשנה, אין ספק שהם יודעים מדוע. גם אם נניח שבעל הבית השתגע והחליט לשלם 5 מיליון שקל לשנה, לבעלי מניות המיעוט (מקרב הציבור) יש הזכות לבלום אותו באספה הכללית. זאת הסיבה שבמשרד המשפטים בשיתוף רשות ניירות ערך יזמו את תיקון 20 לחוק החברות.

אם למרות הכל השכר מאושר, הסיבה היא שגם בעלי המניות מבינים ששכר מוגדל ימריץ את המנהל לשפר את הביצועים למען כל בעלי המניות, כפי שנעשה לדוגמה בבנק הפועלים שבניהול ציון קינן. אבל רק במדינת הפופוליזם עם המוטו של קנאה ושנאת מצליחנים יוזמים חוק הזוי בתירוץ של צמצום אי השוויון.