תקופת החגים אינה משמחת עבור מי שאין לו אמצעים כלכליים לציין אותה. אולי היא משמחת אנשים שיש להם, אבל לאלה שאין להם – זו תקופה קשה. לפעמים היא אפילו גורמת לדיכאון. יש לי חברה שילדיה יודעים שאין לה היכולת לארח אותם, אז הם באים הרבה פחות. הם לא רוצים להיות לנטל עליה. זה כל כך עצוב שאדם לא יכול לארח את ילדיו בחגים.



גם אם זה עוזר במידה מסוימת, לא נעים לקבל חבילת מזון. כמובן שהייתי מעדיפה לא לקבל חבילה, ושתהיה לי משכורת מספיק גבוהה כדי שאוכל להתפרנס בכוחות עצמי. קבלת חבילת מזון מלווה בתחושה של חוסר כבוד ומבוכה. לאחר קבלת החבילה אני שמה אותה בשקית כדי שלא יראו את הארגז שעליו כתוב שמו של התורם. לא נעים שאנשים רואים.



כולם מחכים ליום הזה שבו לא יצטרכו את חבילות המזון. היום שבו יוכלו בכוחות עצמם לקנות את מה שהם צריכים ומה שהם אוהבים. הייתי רוצה הכנסה טובה יותר. אני עובדת, אבל מרוויחה גרושים. כשאדם מקבל 2,000 שקל בחודש – מעבירים לו למעשה את המסר שאפשר לחיות ככה. אבל איך אפשר? סכום כזה נגמר בתוך כמה ימים. העובדה שאני בלחץ כל הזמן, ולא יודעת מה אעשה בשבוע הבא, מזיקה גם לבריאות, לא רק לכיס. הפתרון בעיני הוא שהמשכורות ותנאי התעסוקה יהיו נורמליים. שהשכר יספיק לגידול ילדים, ואני לא אצטרך לבוא ולקחת חבילות מזון. אני מרגישה כמו מסכנה, לבוא לבקש תרומות.



והחבילה לא באמת מאפשרת משהו אחר. חבילות מזון נועדו לסתום את הפה שלנו. כל העניים מחכים לחבילות האלו, אבל הן לא מחזיקות אפילו יומיים. גם כשאני עובדת, אין לי כסף. יש לי ילדים, לפעמים אני צריכה להישאר איתם בבית, ואז מפטרים אותי בלי כלום. אני לא מצליחה להרוויח משכורת נורמלית עם תנאים שמאפשרים לי לתכנן מראש. אני אף פעם לא יודעת כמה כסף יהיה לי בחודש הבא. בגלל זה אני צריכה חבילות מזון.



הילדים שלי שואלים לפעמים למה אני צריכה לבקש תרומות, אבל אין לי תשובה לזה. הם יודעים שיש ילדים שיש להם: רואים ילדים אוכלים סנדוויצ׳ים או שוקולד או הולכים הביתה לארוחת צהריים. איני יודעת להסביר לילדי למה אין ארוחת צהריים בבית. אין הסבר הגיוני. פשוט אין לי. בא לי לבכות כשאני עומדת מול הילדים ואין לי מה לתת להם לאכול. זה כואב שהילדים שלי לא כמו כולם. זה פשוט כואב.



לתחושות האלו שותפות עוד נשים רבות. אני חלק מקבוצת נמ"ש (נשים מובילות שינוי), שהוקמה על ידי עמותת “באר שובע”, מתוך כלל הנשים אשר מקבלות חבילות מזון בעמותה. הקבוצה נפגשת אחת לשבוע, והיא כוללת סדנאות העצמה ומיזמים שונים, כמו מיזם עסקי להכנסה עצמית של הקבוצה ופעילות התנדבותית כמו אירועים לחגים במסעדה הקהילתית של העמותה (בית התמחוי). כמו כן, הקבוצה פועלת לשינוי חברתי.



לקראת מבצע איסוף המזון של פסח, רצינו שתכירו את הקולות שלנו, האנשים שנעזרים בתרומתכם. רצינו שתדעו שאנחנו זקוקים לא רק לחבילות מזון, אלא לפרנסה מכובדת ומאפשרת.



אחד הקשיים שלנו, נשות הקבוצה, הוא שאנו עובדות דרך חברות קבלניות, ולכן אין לנו ביטחון תעסוקתי. לכן החלטנו לשתף פעולה עם הקואליציה הארצית להעסקה ישירה, שפועלת נגד התופעה של הפרטה ומאמינה שהעסקה ישירה ולא קבלנית היא הפתרון הנכון להתמודד עם העוולות הנגרמות לעובדי קבלן בישראל. בשבוע שעבר אף הפגנו ביחד למען עתיד טוב יותר. שיהיה לכולנו חג חירות שמח.