אלו לא ההתנחלויות שמדאיגות את הקוורטט. מה שהקפיץ לאחרונה לראש סדר העדיפויות של הקהילה הבינלאומית את נושא השלום במזרח התיכון זה תסכול ממצב מתמשך מאפס מעשה מדיני ומהיעדר כל סימן לכיוון חידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. מינויו המסתמן בעת כתיבת שורות אלה של ליברמן לשר הביטחון הפך את התחזיות הפסימיות למסקנות מדכאות שאין כל סיכוי לשינוי.

הדיווחים כי דוח הקוורטט שיתפרסם ב־25 במאי יכלול החרפה בגינוי של בניית ההתנחלויות מתעלמים מהעובדה הפשוטה שמדיניותה הרשמית של ארצות הברית, מאז ממשל הנשיא רונלד רייגן, היא שההתנחלויות הן לא חוקיות. זו גם המדיניות של האיחוד האירופי. ההתנגדות להתנחלויות מעוגנת זה שנים בגישת המעצמות והאו"ם, כולל הקוורטט, לסכסוך הישראלי־פלסטיני.

הקוורטט הוא מסגרת שהוקמה ב־2002 ושמיוצגים בה ארצות הברית, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם. להחלטות הקוורטט אין משמעות אופרטיבית ומחייבת. גם מבחינה הצהרתית, לדוח הקוורטט משמעות שולית. היחסים המעורערים בין ארצות הברית, האיחוד האירופי ורוסיה מחלישים מלכתחילה כל השפעה להחלטות הגוף. אבל זאת תהיה טעות להתעלם מההחלטה משום שהיא ביטוי מופגן להתעצמות העוינות מול ישראל.

אין זאת הפעם הראשונה שהאמריקאים מנצלים את הקוורטט כדי להבהיר את מורת רוחם מהקיפאון בתהליך המדיני. לפני למעלה משנה יזמה שגרירת ארצות הברית באו"ם סמנתה פאוור כינוס מיוחד של הקוורטט בבריסל לדיון על הקיפאון בתהליך. המהלך שלה עורר הפתעה רבה, אבל האמריקאים נסוגו אז ממיצוי המהלך כי המתינו לתוצאות הבחירות בישראל. גם עכשיו אין לצפות לשינוי מהותי בעמדה האמריקאית הישנה שרואה את העיסוק בסכסוך הישראלי־פלסטיני כתחום אמריקאי בלעדי. האמריקאים אינם אוהבים את מעורבות האו"ם ומועצת הביטחון בתיווך בין ישראל לפלסטינים. ארצות הברית תסתפק בנוסח חריף של החלטה מטעם הקוורטט, אבל תימנע ממהלך משמעותי יותר.

יש לשים לב שארצות הברית גם לא שותפה ליוזמה הצרפתית לכינוס ועידה בינלאומית כדי לקדם פתרון מדיני לסכסוך. ארצות הברית תשגר נציג לוועידה כי לא נעים למעצמה להיעדר מאירוע בינלאומי, אבל תימנע ממעורבות פעילה בדיוניה. הערכה בקרב שגרירים בניו יורק היא שהבית הלבן ומחלקת המדינה יפעלו לדחיית יוזמות ומהלכים במועצת הביטחון בתחום הסכסוך עד אחרי הבחירות לנשיאות בארצות הברית.

ישראל נתפסת בוושינגטון, בבירות המערב ובאו"ם כמי שנושאת באשמה לחידלון הדיפלומטי שמשתק כל סיכוי לקידום פתרון הסכסוך. הפלסטינים לא יוצאים לגמרי חפים מאחריות לקיפאון, אבל משיחות עם דיפלומטים בניו יורק עולה כי הסימפתיה לפלסטינים עלתה להיקף שלא זכור כבר שנים רבות.

עוד סיבה לכך שהסכסוך התבצר באחרונה בראש סולם העדיפויות הבינלאומי: המעצמות, האיחוד האירופי והאו"ם מתוסכלים מכך שלא הצליחו למנוע את המלחמה בסוריה, נכשלו בלמנוע מרוסיה לספח את חצי האי קרים ולא הצליחו למנוע מצפון קוריאה פיתוח נשק גרעיני. הקהילה הבינלאומית מפצה את עצמה בהשקעת מאמצים בסוגיה הפלסטינית.