יהודי ארצות הברית אינם זקוקים להוקרה. הם ראויים להכרה. ספק גדול אם יום ההוקרה ליהודי ארצות הברית שצוין באירוע שהתקיים היום (חמישי) בבניין הכנסת יניב את האישור הישראלי לעוצמתה של הקהילה היהודית ובה בעת את ההבנה האמיתית לחולשתה. שילובו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כנואם בתוכנית הטקס היה מהלך של לעג לרש כלפי הקהילה, והוכחה לחוסר המודעות בישראל לחשיבות האיכותית שלה וחוסר הבנה לבעיותיה ולצורכיה.
חמור מזה, השתתפותו של ראש הממשלה באירוע הנה ראיה מביכה לחוסר הידיעה או לאי רצון לדעת את היקף, עומק וגורמי המשבר ביחסים שבין ישראל לחלקים גדולים בקהילה. בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה שזנח את יהודי ארה"ב, התנכר להם וזלזל בהם יותר מכל ראשי הממשלה שכיהנו בישראל. באף לא אחד מביקוריו הרשמיים בארה"ב נתניהו כלל בלו"ז הביקור שלו מפגש עם עסקנים ופעילים יהודים מחוץ למעטפה של הממסד, על מנת לשמוע מהם מה מציק לקהילה ומה הם מבקשים מישראל.
לא עלה בדעתו של נתניהו ליזום כנס עם רבנים מכל הזרמים ביהדות אמריקה כדי לדון עמם בצרת ההתבוללות, ולא תיאר לעצמו עד כמה מאתגר ומרתק יכול להיות כנס עם מאות סטודנטים וסטודנטיות יהודים. הוא לא חשב לרגע כמה חשוב ונחוץ מבחינת הקהילה וישראל לקיים שיח עם אינטלקטואלים ואנשי אקדמיה יהודים. בביקורים בארה"ב נתניהו הסתפק בנאום בוועידה השנתית של אייפאק ובמפגשים, ברוב המקרים במסעדות יקרות במנהטן, עם קבוצה קטנה של יהודים מידידיו ותומכיו. מה הפלא שראש הממשלה מתעלם מתהליך ההתרחקות מישראל הצובר לאחרונה תאוצה בקרב חלקים גדולים בקהילה.
הוא לא רק מתעלם. ראש הממשלה מעכב, מסרס ומרוקן מתוכן את הסכם הכותל שאמור היה לפתור את נושא הנגישות לכותל של יהודים רפורמים, קונסרבטיבים ושל נשות הכותל. בנאומו באירוע נתניהו לא התייחס כלל לסוגיית הכותל. "אנו מאותגרים כל הזמן בשאלת היחס שלנו ליהודי התפוצות", אמר. נו, באמת. הזלזול המתמשך בהסכם - שאושר רשמית בממשלה - שנתניהו מפגין הוא עלבון, זלזול ויחס של בוז מוצהר לזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים שהם הרוב הגדול, המכריע, המורגש והפעיל בקרב היהודים המזוהים כשייכים ומעורבים.
"יש יותר ידע ביהדות ארה"ב על ישראל מאשר להפך", הצהיר נתניהו. הוא צודק. ואכן הידע הזה גרם לתהליך ההתרחקות מישראל ומזין אותו. איך הגיב דובר מחלקת המדינה לצירופו של אביגדור ליברמן לממשלה? "הצירוף מעלה תהיות על כיוון מדיניות ישראל". הצירוף של ליברמן העלה תהיות כאלה גם בקרב חלקים גדולים ביהדות אמריקה. מהתבטאויות של יהודים בכירים בשיחות שלא ליחוס עולה כי הקואליציה החדשה עוררה הרבה יותר מסתם תהיות. "אנחנו לא מתערבים בענייניה הפנימיים של ישראל ונזהרים שלא להביע דעה בנושאים הנוגעים לביטחון המדינה", אמר בשיחה עמו יהודי בכיר מוערך מאוד בקהילה. "אבל נוכחות של פוליטיקאי עם דעות אנטי דמוקרטיות כמו ליברמן כשר מרכזי בממשלה מעבירה בי צמרמורת".
גם בוז'י הרצוג, שנאם באירוע אתמול, איננו חף לגמרי מאשמת התעלמות מיהודי ארה"ב. הרצוג, בביקוריו בארה"ב, כמו נתניהו, מתהדר בפגישות ושיחות עם בכירים בממשל ומסתפק בהופעה בפורום של חיים סבן, אבל לא טורח כלל להיפגש עם יהודים או להיוועד עם רבנים ואינטלקטואלים. "זה אתגר עצום למנוע את היעלמותו של העם היהודי", אמר הרצוג בהתייחסו לתופעת ההתבוללות. האם חשב הרצוג כי מפגש עם רבנים, מנהלי בתי ספר יהודים ומחנכים יכלו ליצור שותפות במאמץ לבלימת ההתבוללות? נראה אותו עושה זאת בביקור הבא שלו בארה"ב. מי שראוי להוקרה היא משפחת רודרמן שהקימה ומנהלת את הקרן הפועלת לקירוב בין ישראל לקהילה. כמי שהשתתף באחדים מהאירועים שקיימה הקרן בארה"ב אני יכול להעיד על המסירות, הכנות והאהבה שבני הזוג רודרמן מקדישים לשיפור וקירוב היחסים בין ישראל לקהילה.