כולם מתעסקים בנתניהו המניפולטור, המסית, החשדן, המזגזג, הנהנתן, השקרן, החושש לכיסאו ולמעמדו, כותבת כתבתנו לענייני עידוד היצירה המקורית, אבל מאבדים את ההיבט, שהאיש הזה, תמיד, במקביל, ממציא את עצמו מחדש. לא רק שהוא זוכר היטב, כפעוט בן מינוס שנתיים, את חיילי הכלניות הבריטים בירושלים, או (כהיסטוריון בן היסטוריון) את המעמד שבו שכנע המופתי הירושלמי את היטלר לשלוח את היהודים למחנות ההשמדה במקום לגרש אותם מגרמניה לפלשתינה והפך אותו בכך לצורר הנאצי ימ"ש.

הוא ממציא את עצמו בלי הרף כזליג, איש הזיקית של וודי אלן, בהתאם לנסיבות ולנסובים: אריסטוקרט עם מיליארדרים, עממיקו עם הוללי מירון, רפובליקני עם דמוקרטים, פתיין (עד גבול ליברמן) עם בוז'י, עיקש (עד גבול ליצמן) מול בנט, מוכיח (אונס הצעירה) את השמאל והתקשורת, נוזף בראשי צבא ומה־זה־זועם על מבקר המדינה שהביא את זוגתו לשערי בית המשפט. אפילו את מגדפו הקבוע ומלא הבוז ליברמן הצליח להמציא מחדש, כפוליטיקאי מתנצל, סבלני ואמפתי, אֶרֶךְ־פתיל – הכל למען התיק. איש זיקית. כך, בדמותו המתפשרת, הואיל נתניהו בטובו להניח לליצמן לפתור לבנט הנ"ל את בעיותיו.

האמת שיכול היה למנות את עצמו, "מיסטר טרור" ו"מר ביטחון", כאחראי לתדרוך ועדכון שרי הקבינט. מה, הרי הוא במקביל שר חוץ מעולה, שר תקשורת קפדן ועוד כמה תיקים (ומטפל בידו השנייה בהרגעת שרה'לה ומנפנף נו־נו־נו למבקר המדינה וליועמ"ש), הוא יתקשה להפחיד כמה שרים צייתנים בקבינט מדליף? כך גם ימשיך לקרוץ להרצוג המובס וללפיד, ראש ממשלת העתיד (בהכנה), שעדיין יש על מה לדבר, בנסיבות מסוימות, כדי שהמפא"יניק והיש־עתידניק יהגגו על אש קטנה על "הפוליטיקה המלוכלכת", אך לא ידברו נגדו. כך גם יאותת לבוגי, סער, כחלון, אשכנזי, אבי גבאי ושאר השואפים להפילו, שהם עוד לא התחילו ללמוד את מה שכבר החליט שלא לשכוח, במלאכת המַסחָרה, המקייוואליזם, ההסתה והסְפינים.

נתניהו החדשיָשן גם ייתן לשר כץ להקים נמל ואי לחופי עזה, להשקיט קצת את העזתים ולקבל קרדיט; לליברמן ללטף בפיוס את ראשי הצבא ואת מזכירי המדינה וההגנה האמריקאים, שמייחלים לסיום עסקת הסיוע לצה"ל; הוא יוכל לקרוץ לפוטין ולארדואן, להניח לאבו מאזן לספור גופות מחבלים, לאיילת שקד לייצר חוקים עוקפי דמוקרטיה, וליועמ"ש למצוא דרך, יעלה כמה שיעלה, לשלוף את גבירתו ואותו, משפטית ומוסרית, מהביצה הזאת שקפצו לתוכה, כדי שימשיכו לשכשך בה, בחמדנותם ובפזרנותם, גם בנסיעותיהם הבאות לחו"ל ובבתיהם בארץ (שר אוצר מסוים המשיל פעם את החברה שלנו לאדם רזה ויצרני, שסוחב על גבו איש שמן וטפיל. זוכרים? אז מי הנמשלים?).
 

נתניהו ב' יהיה שקוּף בהתנהלותו, כפוליטיקאי, כמקרב ההון לשלטון וכאדם פרטי, ויוכל לדווח בגלוי על יועציו ומפעיליו ולדרוש להם מעמד רשמי ושכר ממשלתי, לשלדון, לחפץ, לנתק'ה אשל וליועצתו הפסיכולוגית גב' נתניהו. אז בטח ידרוש גם תמיכה סיעודית, לאחר שהמציא מחדש את עצמו כס"ט, מדנ"א של רבנים וקדושים, וכמזרחי מקופח, שרה"מ אשכנזי מתנשא ונהנתן מתעלם מסבלו ומעוניו, כאילו היה איזה אתיופי, חס ושלום. לא שהוא לא יכול להיות אתיופי, אם צריך. הוא הרי זליג.