החתימה על מתווה הגז אמורה הייתה לפתוח בפני שותפויות הגז את הדרך להסכמי ייצוא למדינות האזור. איש לא ציפה לחתימה מהירה של החוזים, אבל קשה להתעלם מהעובדה שהאופטימיות ותחושת הדחיפות הגדולה שרווחו בקרב אנשי הגז במהלך הדיונים על המתווה נגוזו. שי כהן, הקונסול הכללי של ישראל באיסטנבול, היה אופטימי מאוד בשיחה שקיים בשבוע שעבר עם כתב סוכנות הידיעות הטורקית "עבדולו". "רק מדינה כמו טורקיה יכולה להציע ערוץ רחב דיו לייצוא הגז הישראלי, עם תשתית ואפשרות לייצוא הלאה למערב. הסכם בין שתי המדינות טבעי ונחוץ", אמר כהן. אולם בעולם האמיתי אין עדיין סוף טוב למו"מ בין ישראל לטורקיה על הפשרת היחסים שהשתבשו מאז פרשת המרמרה. גם מצרים הייתה בעבר האופציה המיידית והזמינה ביותר לגז הישראלי, אבל גם שם שוררת אי ודאות רבה.

חברות הגז הישראליות מבקשות לייצא את הגז למתקנים במצרים שיהפכו את הגז לנוזל (liquefied natural gas - LNG) וייצאו אותו הלאה במכליות, בדומה לייצוא נפט. אבל עודפים גדולים בשוק האנרגיה הורידו את המחירים בשיעור ניכר. כך לדוגמה נמכר היום גז נוזלי בעולם במחיר של 4־4.5 דולר ליחידת חום - כ־20% מתחת למחיר הגז ששותפות "תמר" מוכרת לחברת החשמל ולצרכנים ישראלים אחרים. לבעלי המתקנים במצרים לא כדאי לקנות גז ישראלי ביותר מ־3־3.5 דולר. ואם חברות הגז ימכרו במחיר נמוך מהמחיר שהן מוכרות בשוק הישראלי, הן יחויבו, על פי המתווה שאושר, להוריד בהתאם גם את מחיר הגז לצרכנים הישראלים, ושכרן ייצא בהפסדן.

המתנגדים למתווה הגז עשויים לשמוח על שיבוש תוכניות הייצוא. אולם הצרה אינה רק של החברות: אספקת הגז, שבה תלוי מרבית ייצור החשמל בישראל, מתבססת על תשתית רעועה ובלתי מספקת. פיתוח התשתית התבסס על ההכנסות שיקבלו החברות מהייצוא. המאמצים שעושה לאחרונה משרד האנרגיה מיועדים לפתח את הצריכה המקומית של הגז, שעדיין נמוכה בהרבה מהתחזיות שנמסרו לוועדת צמח שעסקה בעתיד משק הגז והייצוא.

בראיון ל"מעריב־סופהשבוע" אומר מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, כי עדיין מוקדם מדי להספיד את ייצוא הגז. "אנחנו לא בבעיה בייצוא", אומר מרידור, "קיימות הרבה אפשרויות של ייצוא, המשקים של מצרים וירדן זקוקים לגז הישראלי והם מעוניינים בחוזים. אנחנו יכולים לייצא דרך המשק הטורקי, אם ייפתרו הבעיות המדיניות, ולמתקני הגז הנוזלי במצרים. אנחנו נפגשים עם הרבה מדינות אירופיות שמעוניינות בגז הישראלי כדי לגוון את מקורות האספקה שלהן".

לדבריו, "המחירים הנמוכים שעליהם מדברים אינם כה נמוכים בפועל, כי כאשר חותמים על חוזים ארוכי טווח והלקוח מקבל התחייבות אספקה, המחירים גבוהים בהרבה ממחירי ה'ספוט' לטווח קצר שמצטטים בתקשורת".

מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור. צילום: שלומי אמסלם, עבור משרד התשתיות, האנרגיה והמים

עם או בלי קשר לייצוא התקוע, מנסה מרידור להניע את מהפכת הגז בשוק המקומי: שינוי דרמטי שהוכרז עליו בסמוך לגילוי המרבצים הגדולים בתחילת העשור, אך דבר לא קרה מאז. "טיבם של דברים שאתה בונה מאפס, שיש בהם עיכובים ובעיות ילדות. אנחנו לא מתרגשים מהדבר הזה ומסתכלים בעיקר על המטרה", אומר מנכ"ל משרד האנרגיה.

כמעט כל הגז המופק מ"תמר" משמש היום את חברת החשמל ותחנות הכוח הפרטיות. הגז מגיע גם למפעלי תעשייה גדולים, כמו בתי הזיקוק, אבל מאות מפעלים קטנים עדיין אינם מחוברים: בתחילה היו אלה בעיות בירוקרטיות שמנעו את הנחת הקווים ועיכבו את אישורי התוכניות. לאחרונה ירדו מחירי הדלק באופן שגרם למפעלים לחשוב פעמיים לפני שהם מבצעים השקעה גדולה הנדרשת להסבת המכונות לגז. במאמץ לדרבן את המפעלים, הגדילה המדינה את סבסוד ההסבה לגז במאות אחוזים (עד פי שלושה). מרידור אומר שאין לו עדיין נתונים על הצלחת התוכנית: "אני יודע שיש כבר מספר מפעלים שחתמו על הסבה. נעקוב מקרוב כדי לוודא שהתוכנית משפיעה".

קשיים משמעותיים יותר התגלו בתוכנית להעביר חלק גדול מציי הרכב, ובעיקר משאיות ואוטובוסים, לשימוש בגז. השינוי דורש מחברות הדלק להשקיע עשרות מיליוני שקלים בהקמת תחנות לתדלוק בגז. משרד האנרגיה לוחץ על האוצר לתמרץ את המהלך בסבסוד של עשרות מיליוני שקלים. "אם הממשלה רוצה בשינוי, היא חייבת להוביל אותו", אומר המנכ"ל מרידור, ולא זוכה למחיאות כפיים ממשרד האוצר.

כדי להקים את התחנות החדשות, חברות הדלק רוצות לדעת שבעלי משאיות ואוטובוסים הסבו את מנועיהם או רכשו כלי רכב המונעים בגז. רשות המסים והאוצר הכינו תוכנית תמרוץ גם לבעלי המשאיות, עם הנחות מס על השקעה ברכב מונע בגז. משרד האנרגיה לוחץ על האוצר להרחיב את הטבת המס לבעלי המשאיות, והמחלוקת מעכבת בינתיים את אישור התוכנית.

גם אם יאושרו הטבות המס המפליגות, לא יעברו הנהגים לגז אם לא יהיו די תחנות תדלוק. כדי לנסות לפתור את הבעיה מתכוון משרד האנרגיה ליזום תוכנית שתבטיח "רשת ביטחון" לחברות הדלק, ותבטיח להן פיצוי אם יתברר שהקמת התחנות לא הייתה כדאית.

המהלך הבא של משרד האנרגיה יהיה ניסיון להביא את הגז הטבעי לבתים, בעיקר כתחליף לגז הבישול (גפ"ם) וסולר לבישול ולחימום. "אנחנו בעיצומה של בחינה של התוכנית בשיתוף עם האוצר", אומר מרידור. משרד האנרגיה מתכוון לבצע בקרוב ניסוי באספקת גז טבעי ביתי, שיהיה ככל הנראה בירושלים, שם יוכלו התושבים לנצל את הגז למערכת ההסקה המרכזית.

במקביל לניסיון להגביר את השימוש בגז הטבעי, מנהל משרד האנרגיה תוכנית שאפתנית להגברת השימוש באנרגיות מתחדשות, בעיקר מהשמש, כתחליף למקורות הדלק הפוסילי. מרידור אינו חושב שהגברת השימוש באנרגיה מתחדשת תפגע בתוכניותיו להגדלת השימוש בגז: "המשק יגדיל את השימוש בחשמל, ונקטין את השימוש בפחם. כתוצאה מזה אני מעריך שהאנרגיות המתחדשות לא יקטינו את השימוש בגז. התוצאה תהיה שהאזרח ישלם פחות על החשמל וינשום אוויר נקי יותר".

hadarzh@yahoo.com