לראות את ח"כ סמוטריץ', עיניו זורחות, מתווה בחיוך אך באמונה שלמה, "מכאן ועד דמשק", לאמור אלה יהיו גבולותיה האמיתיים (לידיעת דאע"ש?) של ממלכת ישראל רב־רבא־רברבא, זה לראות חזון עוועים נולד שוב, טוען פרשננו לענייני ראש קטן ועיניים גדולות.



סמוטריץ' כבר אינו היחיד שמעז לבטא חד וברור את ההזיות המסוכנות שבראשו הקט, ויעלה לנו כמה שיעלה, מבין נבחרי הימין השולט, הממוצב ימינה לימין; זה שבו משיחיות היא נורמה וסהרוריות מילה נרדפת לשקיפות. והכל בחסות ראש הממשלה, שאינו אומר מילה נגד או בעד או כל מילה שהוא עלול להתחרט עליה מחר. וזה בכלל לא בראש שלו, השטויות האלה, בדיוק כשהוא חוזר למוסקבה לדווח לפוטין (ולעשות "נא!" לאובמה), ובדיוק כשהיועץ המשפטי שרומם ומינה מתחיל לבגוד בו ולרדוף אותו, בארץ ובחו"ל, בבית ובלשכה ודרך חברים עשירים שתמכו וסרחו. אוטוטו יעברו הוא וגבירתו את אולמרט, בכובד החשדות וההאשמות.
 
מתברר שהוא מקבל גם את כל מה שהוא לא רוצה. וכך מצליח הסמוטריץ', שהוא חלק מהקואליציה, להפיץ חופשי־חופשי את חזונו, שלהגשמתו גם כהנא היה נחפז לצאת מקברו.
 

אז זהו, שעקרונות לימין אולי יש – למשל, להגיד "לא" לכל מה שמריח שמאל, מרכז וימין מתון ושמעז לקרב בסנטימטר את יעד המשא ומתן עם שכנינו־אויבינו ולהרחיק במילימטר את האיום הקריטי מבפנים על עתידנו כאומה מאוחדת. ויש גם "קווי יסוד" לממשלת הימין, אף שאיש לא יודע מה הם, אבל דרך מוצקת וברורה, המיוסדת על עקרונות נכונים ואידיאולוגיה שורשית, אין. כמאמר אסי דיין המנוח ב"שמיכה חשמלית ושמה משה": "אין תוכנית". 
 
אז שיתכבד הימין המתקדם, זה שמסוגל להתבטא לא רק בצעקות, בקללות, בהאשמות ובהסתה, ויסביר לציבור: מהו היעד הלאומי שלנו, מעבר לדריכה במקום ומשיכת זמן? האם הוא שמירה על יציבות הממשלה עד לבחירות הבאות? או החלת החוק הישראלי על השטחים הכבושים והגשמה זוחלת של מדינה יהודית אחת, אפרטהיידית, רבנית והלכתית, לכל אוכלוסייה, אזרחים סוג א' וב'? ואולי דווקא פתרונות גזעניים להתגברות על בעיות הדמוגרפיה, בעזרת כיפוף הדמוקרטיה?

ואיך הם מתכוונים לממש את עקרון "שתי מדינות לשני עמים", שאינו בקווי היסוד של הממשלה, אך שני הרעים החדשים־ישנים ביבי וליבי חזרו עליו בדואט, שכוון להרצוג, לעולם וקודם כל לבנט (שיפסיק לדרוש יתרונות על שהוא משתין מהאוהל פנימה ולא יוצא להשתין מבחוץ אל תוך האוהל)? ואיך מפתים שוב את ההרצוג לזחול לממשלה, שבה ייאלץ להתנהג לפי קווי היסוד שלה, כדברי שר התיירות? ואיך מתחילים את המשא ומתן עם המדינות הערביות המתונות לפי התוכנית הסעודית, כשבעלי בריתנו החדשים (?) למאבק באיראן ובחיזבאללה דורשים שקודם נפתור במשא ומתן עם הפלסטינים את בעיותינו איתם? ואיך שומרים על עוגת ירושלים שלמה ומאוחדת ללא 20 כפרים ערביים ומאות אלפי חצי־אזרחים שחיים בה בעוני ובשנאה וקשים לה כספחת? ואיך נעשה הסכם מחודש עם טורקיה של ארדואן, כשצבאה טובח נשים וילדים כורדים, אזרחי מדינה זו?
 
ימין, ליכוד: תפסיקו לשבוע לתקוף את השמאל והמרכז ואת החוק ואת מפקדי צה"ל ותנסו לתת תשובות רציונליות לשאלות. אל תגידו, רגע. מה בוער? הרגע, העכשיו שלנו, כבר עולה בלהבות.