לקראת הקיץ התארגנה מחאה אופנתית ומוצדקת של הורים הזועמים על מחירי הקייטנות המופרזים לחלוטין, עבור - בואו נודה - שירותי בייביסיטר קיציים שנכפים על משפחות. אולם גם הצורך בקייטנה עצמה מוטל בספק. אני, למשל, העברתי את חודשי הקיץ של שנות ה־80 בביתי הדל, תחת השגחתם של נילס הולגרסון/מרקו/האיים האבודים/השכן עם הפיג'מה שהזמין אותי אליו הביתה.

אם התעקשתם לרשום את ילדיכם לאחת מהקייטנות, עליכם למחות בעיקר על מה שהם אמורים לעבור שם. רובן של הקייטנות מושתת על עקרון "מאיגרא רמא". כלל ידוע הוא שקיץ שמתחיל בברושור צבעוני ומפתה המחולק לילדים בבית הספר, יסתיים בבכי. על בסיס המשפט "ייתכנו שינויים של הרגע האחרון" מובטח להם יום כיף בלונה פארק, יומיים תוססים בשפיים, פעילויות ללא הפסקה, פינות יצירה, אוכל של השף ארז קומרובסקי ועוד. אך בשל שקר כלשהו (בעיות אבטחה תמיד תופס) הילדים נאלצים ליהנות ממתנפח אחד בגינה, כשצינור מים מזליף עליהם קילוחים דקים של אושר. האוכל יהיה ממטבחה האותנטי של סבתא נג'יה, שהיא במקרה גם אמו של בעל הקייטנה, ופינת היצירה היא בנייה של קיר גבס בהדרכת הבעלים שחייב לסגור את מרפסת ביתו עד החורף, ועל הדרך הילדים לומדים מקצוע לכל החיים.

הקייטנות האהובות ביותר הן אלה של "משהו שקשור במים" - קייטנה שמטרתה להפגיש את הילד עם מקור מים מזוהם ככל האפשר, בחום של 40 מעלות. לצורך כך, בעל הקייטנה שוכר את הבריכה העירונית, או קילומטר רבוע ברצועת חוף הומה, או שהשכיל לפלוש באופן בלתי חוקי לאגם עם מי תהום, ובלבד שמצבור הילדים יוכל לטבול ללא שירותי הצלה או הצללה. סכנת טביעה נלקחת בחשבון, ולכן בעל הקייטנה יקדים לארגן לעצמו פוליסת ביטוח הכוללת טיסה לכיוון אחד, אם וכאשר.

ז'אנר נוסף ומסקרן הוא קייטנות הקשורות לטבע. בעבר, הילדים הסתפקו במפגש כף ידם עם פרוותה של חיה אומללה, אולם הקייטנות האופנתיות רוצות להתחשב בבעלי החיים, ושמות דגש על לזרום עם החיות, להכיר אותן לעומק ולהתחקות אחר אורחות חייהן המופלאות, ולכן הילדים מתנסים בלינה עם גמלים והתעוררות עם סנאים. השיא הוא מגורים של שבוע לצד עזים, כשהילד לן בדיר ובעלי הקייטנה חולבים את הוריו בצורה אינטנסיבית, וכך שני דורות נחשפים לנקודת מבטה הייחודית של העז על הקוסמוס.

אם ילדיכם מגלים סימני מיאוס בחיים, אז כל קייטנה עם המילה אקסטרים יכולה להתאים להם. ילדים כידוע אינם יודעים פחד, ובאופן מוזר הם מתארים חוויות המקרבות אותם אל הקץ, מסכנות את שלומם וביטחונם, מעיפות אותם לאוויר או מטביעות אותם במים, במילה הלא קשורה - "כיף".

אך מי שמעדיף שילדו ישרוד גם את הקיץ הקרוב, יכול לבחור במשהו שקט וערכי יותר, כמו קייטנת סלפי, המרוץ למיליון או קייטנת סטטיק ובן־אל תבורי. קייטנות שמהן הילד יוצא עם שאר רוח, ידע על העולם, יכולת הבחנה בין טוב לרע וכשיר לחיים האמיתיים. בקטגוריה הזאת צריך לציין שהנוראיות מכל הן מסגרות קיציות מלאות יומרות המשלבות את המילה "תכנים". הרי אף אחד לא מצפה מבעל קייטנה, שמצא לעצמו סידור עבודה זמני לקיץ, שיהפוך להיות יאנוש קורצ'ק, ובתנאים של חום ולחות ירביץ בילדים תורה. יש להיזהר במיוחד מקייטנות ששמות דגש על קיימות, אנתרופוסופיות או המשלבות חומרים טבעיים כמו עץ, כותנה, בוץ ודשן.

לכן, דווקא הפתרון העדיף הוא כנראה קייטנה שאין לה שום יומרה, ואפילו מהשם שלה אפשר להתרשם שהגעתם למקום שאף אחד פה לא השקיע. זו קייטנה שנקראת "כיף פה" או "בומבה של קיץ" או "כיף בקיץ" או "בומבה של כיף" או "קיץ פה", או "בומבה של פה". והחיפוף לא מתבטא רק בקריאייטיב. את שאר עיגולי הפינות, קיצורי הדרכים, התארגנויות של הרגע האחרון וקומבינות עם עובדי העירייה, תרגישו ודאי כבר בסבב הראשון. אך רק על דבר אחד הם לא מוותרים - על הסעיף בחוזה שלא מאפשר לצאת באמצע. כי לא משנה אם נעבור את הקיץ בשלום - העיקר שנעבור אותו ביחד