את מסיבת העיתונאים שקיים היום (שני) ראש הממשלה בנימין נתניהו ברומא, הוא הקדיש להסברת והבהרת הסכם הפיוס עם טורקיה. אך הוא לא הקדיש אף מילה לפגישה שקיים לפני כן עם מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי. זה לא היה מקרה. ההסכם עם טורקיה הוא מהלך מדיני חשוב, פורץ דרך ונושא השלכות חיוביות למדינה, בהחלט אירוע שראוי ושווה להסביר ולהבהיר. אבל לראש הממשלה לא היה הרבה, ואפילו לא מעט, לומר במהלך דבריו על המפגש עם קרי. מלכתחילה, הפגישה הזאת היתה מיותרת ולא היתה צפויה להניב הישג איכותי מבחינתם של השניים. 
       
הרי אין קמצוץ של אמון והערכה אמיתית בין שני האישים האלה. הקריסה המהדהדת של מאמצי התיווך שלו בין ישראל לרשות הפלסטינית השאירה אצל קרי הרגשת עלבון קשה. הוא הסכים להיפגש עם נתניהו משום שהוא אדם נימוסי, מכבד יריבים ואוהד ישראל, אבל לפי מקורות בכירים בוושינגטון ובאו"ם, מזכיר החוץ האמריקאי איבד זה כבר תקווה לתזוזה כלשהי בקידום פתרון מדיני והסכסוך הישראלי-פלסטיני צנח לתחתית סדר העדיפויות שלו.


נתניהו בביקורו ברומא. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

לפי הערכות, בחמישה החודשים שנותרו לקרי בתפקידו, אין לו שום כוונה או תוכנית ליוזמת מהלך רציני במטרה לחדש את התהליך. אם נכון הדיווח כי מטרת השיחה שיזם נתניהו היתה לבקש מקרי לרכך את נוסח דוח הקוורטט, נראה שראש הממשלה זקוק לעדכון בנוגע למשמעויות של ההצהרות של גוף זה. הדוח החדש נוסח, הודפס ומוכן לפרסום מזה כשלושה חודשים, אבל פרסומו התעכב והושעה עד כה בעקבות יוזמת צרפת לחידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים. לפי הדלפות שפורסמו, הוא אכן כולל ביקורת קשה ובוטה נגד ישראל, במיוחד נגד מדיניות ההתנחלויות. 
אבל לדוחות הללו אין שום משמעות אופרטיביות ומחייבת והם אינם חורגים מהתחום ההצהרתי. אם כך, מדוע ראש הממשלה, שאיננו נרתע בדרך כלל ממהלכי התרסה מול הבית הלבן, כל כך נבהל וחרד מהדוח הצפוי של גוף בינלאומי חסר שניים? קשה להבין. ובנוסף לכך, גם אם קרי היה מוכן לנסות ולרכך את הדוח, ספק  גדול אם היה מצליח. לרוסיה, שהיא אחת מארבע צלעות הקוורטט, יחסים מעורערים עם ארצות הברית, וקרוב לוודאי שהיתה דוחה את פניית קרי. הצלע האחרת, האיחוד האירופי, אינה נמצאת בדיוק במצב רוח של התפייסות עם ארצות הברית. וזה מותיר אותנו עם האו"ם, הצלע הרביעית, שלא מעז לעשות משהו שאיננו מקובל על רוסיה ואירופה.
         
אז מה כן נותר? צילום משותף של ראש הממשלה נתניהו ושר החוץ האמריקאי קרי, על רקע דמדומי הממשל הנוכחי בוושינגטון. גם לצילום כזה ערך מפוקפק אך מיוחד בעיניי אלה המודעים לאופי היחסים, יותר נכון להיעדרם, בין ראש הממשלה לצמרת הממשל בוושינגטון.