גל הטרור: כל אירוע טומן בחובו פוטנציאל להסלמה ולהתדרדרות

במהלך סוף השבוע הזה הייתה ישראל הכי קרובה להתדרדרות שיכולה היה להביא למלחמה מספר ארבע בעזה בשבע השנים וחצי האחרונות. המצב מזכיר את האירועים המסלימים שהביאו את מבצע "צוק איתן" לפני שנתיים, שאיש מהצדדים לא רצה בו, לא ישראל ולא חמאס. גל האירועים החל ביום חמישי ברצח הנערה בת ה-13.5, הלל יפה אריאל מקריית ארבע, נמשך בפיגוע טרור בשוק בנתניה, עבר ביום שישי לשליפת סכין על לוחמי משמר הגבול בידי מחבלת שחוסלה במערת המכפלה והסתיים ברצח מיכאל מרק בדרום חברון ופציעתה הקשה של אשתו ופציעות קלות של שני ילדיהם.

בסך הכול ארבעה פיגועי טרור תוך כ-30 שעות שהסתיימו בשני הרוגים. בעקבות זאת נקטה ישראל בצעד שנמנעה ממנו בעשרת החודשים מאז החל גל הטרור הנוכחי. היא הטילה כתר נרחב על הר חברון, הגדול ביותר מאז מבצע "שובו אחים" לפני שנתיים. אז נועד הכתר למצוא את רוצחי שלושת תלמידי הישיבה והביא למעצרם של מאות אנשי חמאס ומבוא למלחמה. גם הפעם מטרת הכתר היא למצוא את הרוצח שטרם נתפס של מיכאל מרק, להשיג מודיעין אך יש בו פוטנציאל נפיץ לתגובת הפלסטיניים ולהמשך מעגל הקסמים של פעולה-תגובה.

ריטואל קבוע: ישראל הגיבה על ירי הרקטה בתקיפה

אמש בליל שבת נורתה רקטה מעזה שפגעה במרכז קהילתי בשדרות. זו הייתה כנראה התגובה לכתר על חברון. אף ארגון לא נטל אחריות לשיגור הרקטה אך סביר שהיא הייתה מעשה של ארגון טרור קטן וסורר שלא סר למרות חמאס. לממשלת ישראל אין זה חשוב מי ירה את הרקטה, לדידה חמאס הוא הריבון בעזה ולכן גם אחראי לשקט ברצועה ולקיום הפסקת האש שהושגה בסיום "צוק איתן". בריטואל הקבוע הגיבה ישראל על ירי הרקטה בתקיפה של כלי טיס נגד מטרות של חמאס. לפי הודעת דובר צה"ל הותקפו ארבעה יעדים ואילו כלי תקשורת פלסטיניים מדברים על שש מטרות כולל בית מלאכה למחרטות, שייצרו רכיבים לרקטות.

הערב (שבת) יתכנס הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון במצב ושר החינוך נפתלי בנט כבר הודיע כי בכוונתו להעלות שורה של הצעות, שמדיפות ריח של עוד מאותו הדבר. יהיה מעניין לשמוע את תגובתו של שר הביטחון החדש אביגדור ליברמן שבעבר ניצל כל הזדמנות לאגוף קודמו משה בוגי יעלון מימין ולניגוח ראש הממשלה בנימין נתניהו. בכך התחרה ליברמן מול בנט במשחק של מי יעלה הצעות מתלהמות יותר. כעת הצעותיו של בנט מיועדות לערער את סמכותו של ליברמן. למעשה, מלאי או בנק התגובות של ישראל מוכר וידוע - הריסת בתים, סגר, כתר, שלילת רישיונות עבודה מבני משפחה של מי שמעורבים בפיגועי טרור ותגבור כוחות צה"ל בגדה. ואכן, בסוף השבוע נשלחו עוד שני גדודים לפעילות של ביטחון שוטף (בט"ש). למעשה כשישים אחוזים מהכוח הסדיר של צה"ל עוסק בתיחזוק הסדר והביטחון בגדה.

עד כמה שידוע, מערכת הביטחון ממשיכה לדגול בגישה שיש לעשות מאמץ גדול כדי לבדל בין המפגעים לבין שאר האוכלוסייה ולא להכביד על חיי השגרה שלה באמצעות ענישה קולקטיבית, כפי שהיה בדיכוי האינתיפאדה השנייה לפני עשור וחצי. אם ליברמן, שמאז שנכנס לתפקידו נראה שהוא מאמץ את עמדת צה"ל, לא ישנה גישה זו, סביר להניח שהכתר יוסר תוך זמן קצר.

למעשה אירועי היומיים האחרונים לא חורגים ממאפייני גל האלימות הנוכחי. מדובר בטרור של בודדים, רובם צעירים, שאין להם שיוך ארגוני, כשאזור חברון שידוע כריכוז גדול של תומכי חמאס ובית גדול של כמה ארגונים סלפיים-ג'יהאדיסטים קטנים מועד לפורענות. או כמו בפיגוע בנתניה - מעשה ידיהם של שוהים בלתי חוקיים בישראל.

גם בקבינט ובמיוחד בצה"ל ובשב"כ יודעים שאין פתרונות קסם. כל עוד המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית לא מתחדש ואין תקווה לשינוי ולאופק מדיני, ממשלת נתניהו אינה מעוניינת בכך והרשות הפלסטינית של אבו מאזן נמנעת ממהלכים דומים - ימשך הטרור בגלים עולים ויורדים ובתדירות משתנה.

דובר מגן דוד אדום מפרסם מעת לעת נתונים על מספר הנפגעים באירועי הטרור. מאז החל הגל לפני עשרה חודשים נהרגו 41 ישראל וזרים ויותר ממאתיים פלסטינים (בתאונות דרכים ב-2015 נהרגו 357 בני אדם) האם זהו מספר קורבנות "נסבל", ששני הצדדים מצליחים לפי שעה להסתגל לו ולהמשיך בשגרת יומם? נראה שאכן שני הצדדים מוכנים לשלם את המחיר הזה כדי להמשיך בסטטוס קוו. הבעיה היא כפי שראינו גם בסוף השבוע שכל אירוע טומן בחובו פוטנציאל להסלמה ולהתדרדרות שיכולים לצאת מכלל שליטה ולהתפתח לעימות רחב יותר. הרבה יותר רחב, עדי כדי מלחמה.