עם כל הכבוד לדיון הציבורי סביב האמירות האומללות שכתב במתכוון או שלא במתכוון הרב קרים, לדעתי יש פה דיון אחר שכולנו איכשהו מפספסים. שימו לב מאין נובעת הביקורת עליו: מתשובות שכבוד הרב נתן בפורום של דתיים לאומיים, בתשובה לשאלות שהוא נשאל לפני 14 שנים. 14 שנים. המשמעות של זה היא שבין שביודעין לבין שלא, כולנו נמצאים בכל רגע נתון תחת זכוכית מגדלת.
אם פעם אנשים יכלו להסתיר באלגנטיות את הדעות החשוכות שלהם, הרי שהיום שיטוט קל בגוגל חושף את הפרצוף האמיתי של כל אחד ואחת מאיתנו; ובאווירה החשדנית והמפולגת שאנחנו בלאו הכי נתונים בה בימים אלה, כל מועמד לתפקיד בכיר בשירות הציבורי הופך פתאום מטרה לגיטימית לחפירות מעמיקות בזהות האינטרנטית שהוא בנה לעצמו, או שאחרים בנו עבורו, מאז פרץ הכלי הזה לחיינו. זאת, כשכמובן שהדברים האמורים נכונים על אחת כמה וכמה מאז שהגיע הפייסבוק לישראל ושינה סופית את חוקי המשחק.
בסוף, המציאות הבלתי אפשרית הזו תיצור עולם פרנואידי, שבו חופש הביטוי הוא רק חזות של מילים יפות - כי אנשים יפחדו להגיד ולכתוב את מה שהם באמת חושבים, מחשש שאיפשהו במורד הדרך זה יפגע בהם. היתרון הוא שזה יסתום את הפה וייתן שהות (הלוואי) לכל מיני מסיתים ומוסתים למיניהם. החיסרון הוא שכל מיני מנהיגים, יזמים ומהפכנים בפוטנציה ינמיכו פרופיל, ואולי ימנעו מהעולם את הדבר הגדול הבא.