צירוף מקרים אירוני אירע השבוע: שעות ספורות לאחר שהכנסת אישרה את חוק העמותות המסורס, ועדת החקירות של הסנאט האמריקאי פרסמה את מסקנותיה בחקירת מימון ארגון קול אחד על ידי מחלקת המדינה בחודשים שקדמו לבחירות האחרונות בישראל.

בעוד יו״ר האופוזיציה יצחק הרצוג צרח בהיסטריה על "ניצני הפאשיזם שעולים בחברה הישראלית", הודיעה הוועדה כי ארגון קול אחד באמצעות ארגון V15 הפר את החוק האמריקאי, ובמימון משלם המסים האמריקאי פעל כדי להפיל את בנימין נתניהו.

לפי הדוח במהלך 2013־2014 העבירה מחלקת המדינה לקול אחד מענק בסך 349 אלף דולר, כדי לנהל קמפיין שמטרתו הגברת תמיכת הציבור הישראלי בתהליך השלום עם הרשות הפלסטינית. קול אחד השתמש במענק של מחלקת המדינה לבניית מאגר מידע של בוחרים ישראלים. הוא גם הכשיר עובדים ובנה תשתית רחבה במדיה החברתית ושכר חברת יחסי ציבור.

בדצמבר של אותה שנה, כשהוכרז על קיום הבחירות לכנסת, התמזג הארגון עם V15. ראשי הארגון דיווחו לאיש הקשר שלהם בממשל, הקונסול הכללי של ארה"ב בירושלים דאז, מייקל רטנר, על כוונתם להשתמש במשאבים הללו כדי לערוך קמפיין בחירות שתכליתו להדיח את ראש הממשלה. על פי הדוח, רטנר מחק את ההתכתבות הזו תוך הפרה של החוק האמריקאי.

החשיפה הזו חשובה לציבור הישראלי בעיקר משום שהיא מתארת את מהות היחסים בין ממשל אובמה לשמאל הישראלי. לאורך כל שנות כהונתו של ברק אובמה, אשר חופפות לשנות כהונתו של בנימין נתניהו כראש הממשלה, טען השמאל הישראלי שנתניהו אחראי להתדרדרות היחסים בין שתי המדינות. ממצאי החקירה מוכיחים שלא כך הדבר.

ועדת הסנאט חשפה כי השמאל הישראלי שימש בפועל כשלוחה של מחלקת המדינה בקידום המדיניות של הממשל, בניגוד לעמדת הממשלה הנבחרת ותוך חתירה תחתיה. למעשה השמאל סייע לאובמה ליצור את הקרע ולהעמיק אותו, תוך עריכת מסע פנים־ישראלי, בהכוונה ובמימון של מחלקת המדינה, שמטרתו הייתה להקשות על הממשלה ליישם את מדיניותה כלפי הפלסטינים, ולאחר מכן כדי להפיל את ראש הממשלה.

בשלב הראשון קול אחד יזם וניהל קמפיין "ישראלי" לקידום מדיניות הממשל האמריקאי בישראל וליצירת דה־לגיטימציה ציבורית לנתניהו, תוך הצגת מצג שווא כאילו מדובר בקמפיין עממי בעד ויתורים טריטוריאליים של ישראל ביהודה, בשומרון ובירושלים. התשתית הארגונית שנבנתה בשלב הראשון שימשה את קול אחד בשמו החדש (V15), כאשר ניהל קמפיין בעלות של מיליוני שקלים שתכליתו הבלעדית הייתה הפלת ראש הממשלה.

מי שנהנה מהקמפיינים המתוכננים הללו היה לא אחר מאשר הרצוג והמחנה הפוליטי שלו, שכיום יוצאים בקריאות נגד חוק העמותות המתוקן. אולם החוק אינו משנה באופן מהותי את חופש הפעולה של ארגונים הממומנים ומכוונים על ידי ממשלות זרות. הוא רק מחייב אותן לציין בהתכתבויות שלהם את עובדת היותם ארגונים ממומנים על ידי ממשלות זרות. אז למה הצעקה? הרי אותם ארגונים פוגעים בישראל בכמה כיוונים: בדמוקרטיה, בתפקוד מערכות המדינה ובמעמד הבינלאומי של ישראל.

יצחק הרצוג. הנהנה העיקרי מהקמפיינים במימון מחלקת המדינה. צילום.: אבשלום ששונייצחק הרצוג. הנהנה העיקרי מהקמפיינים במימון מחלקת המדינה. צילום.: אבשלום ששוני

• • •

הטענה המרכזית של קול אחד ו-V15 אז, כמו הטענה המרכזית של השמאל נגד הגבלת הפעילות של ממשלות זרות בקרב ארגונים בלתי רשמיים, היא שמדובר בארגונים ישראליים המהווים ביטוי לרחשי הלב של הציבור הישראלי שקיימת לו הזכות להביע את עמדותיו. אבל לא כך הדבר.

ארגונים כאלה - לרבות בצלם, יש דין, שוברים שתיקה, שלום עכשיו, האגודה לזכויות האזרח ואחרים - לא היו יכולים לפעול לולא המימון הזר. ועל כן הפעילות שלהם איננה פעילות של ישראלים. היא פעילות של ממשלות זרות המבוצעות על ידי קבלנים ישראלים. כלפי חוץ אותם קבלנים מציגים את עצמם באופן מזויף כנציגי הציבור ולא כנציגי מדינות זרות.

ההתחזות הזו פוגעת גם בתומכי ישראל ברחבי העולם, משום שהדיון על אודות ישראל מוטה במדינותיהם לרעה. כיצד זה קורה? כדי למכור את המדיניות האנטי־ישראלית שלהן לציבור, הממשלות הזרות מצטטות דוחות שכתבו הארגונים הישראליים, אותם דוחות שהממשלות עצמן הזמינו ומימנו. בנוסף, הפעילים הישראלים מוזמנים לכנסים באותן מדינות זרות, מוצגים שם כפעילי שטח ישראלים שורשיים, ומשדלים את הציבור לתמוך במדיניות האנטי־ישראלית של הממשלות שמממנות אותם.

יתרה מכך, עמותות לא מעטות מונחות לפגוע ביכולת התפקוד של רשויות המדינה באמצעות פגיעה במערכת המשפט. הנושא הזה לא בא לידי ביטוי בסיפור של ארגון V15, אבל חשוב לציין אותו.

קחו לדוגמה את ״מועצת הפליטים הנורווגית״, ארגון שבין התורמים שלו נמצא את ממשלת נורווגיה. על פי דוח של ארגון NGO Monitor, בין השנים 2011־2013 הזרים הארגון 20 מיליון דולר לארגונים ישראליים ופלסטיניים, כדי שאלה יגישו תיקים לבתי משפט נגד מדיניות הממשלה. באותה תקופה הוגשו לא פחות מ־677 תביעות לבתי המשפט הישראליים באמצעות יש דין, הוועד הציבורי נגד הריסת בתים וארגונים אחרים.

תכלית העתירות היא ״לנסות בכל דרך אפשרית להפריע למערכת השיפוט בישראל״, כך מצוטט בדוח עורך דין, השייך לתוכנית של ״מועצת הפליטים הנורווגית״. ״הארגונים מגישים כמה שיותר תיקים, ומערערים על כמה שיותר החלטות כדי להגדיל את העומס על בתי המשפט ועל בית המשפט העליון (כדי להביא אותם) למצב שתהיה חסימה״.

כדי להתמודד עם הפעולות האנטי־ ישראליות הללו הגיע חוק העמותות ובסך הכל תבע מהן לציין כי הפעילות שלהן מממומנת על ידי ממשלות זרות. האמת היא שהשמאל צודק, והחוק אינו פועל לחיזוק הדמוקרטיה בישראל. כדי לעשות זאת על הכנסת לטפל ישירות בבעיות האמיתיות, ואין די בחובת הדיווח.

תיקון הנזק שגורמות העמותות הזרות ייעשה רק אחרי שהכנסת תעביר שלושה חוקים נוספים: חוק המחייב את הארגונים לחשוף את ההתכתבויות שלהם עם נציגי הממשלות הזרות; חוק המחייב עמותות לדווח על הרכוש של ממשלות זרות שבו הן משתמשות במסגרת פעילותן בארץ; וחוק המחייב לצרף כצד במשפט כל ממשלה זרה המממנת תיקים משפטיים המוגשים על ידי עמותות ישראליות.

ראשית, אנחנו צריכים לדעת מה עולה מההתכתבויות בין אותם ארגונים לבין הבוסים שלהם בחו״ל. למשל, מה מבקש שגריר נורווגיה מארגון בצלם ומי הנחה את שוברים שתיקה לאסוף מודיעין מחיילים על מערכות הלחימה של צה״ל, כפי שחשפו פעילי עמותת עד כאן. כדי לגלות את המידע החשוב הזה ולתקן את הנזק לשיח הדמוקרטי בארץ, על הכנסת לחוקק חוק המתבסס על מודל החוק האמריקאי ולחייב את הארגונים לחשוף את כל ההתכתבויות שלהם עם נציגי הממשלות הזרות.

החוק השני יאפשר לנו לדעת אילו מהמשאבים, שבהם הארגונים עושים שימוש הם למעשה הרכוש של הממשלה הזרה שמממנת אותם. מאגר הנתונים על הבוחרים הישראלים של ארגון קול אחד, למשל, היה רכוש של מחלקת המדינה האמריקאית, שבשליחותה פעל הארגון.

אם ממשלות זרות רוצות לפעול מחוץ למגרש הדיפלומטי שלהן, שייצאו בבקשה מהצללים. באופן זה אם בצלם, למשל, תגיש עתירה לבג״ץ במימון ממשלת נורווגיה, אזי שהממשלה הנורווגית תהיה אף היא עותרת במשפט. בנוסף, יש לשקול גם לחייב את הממשלות הזרות בהוצאות המשפט.

כל עוד הרצוג וחבריו עושים יד אחת עם ממשלות זרות כדי לבודד את ישראל וליצור לה דה־לגיטימציה, עלינו לצפות שהמתקפות הללו יימשכו. הרי בשביל זה יש חברים. השמאל רוצה לעלות לשלטון, והמערב רוצה לשלול את זכות קיומה של ישראל. השבוע הסנאט אמר את דברו, הגיע הזמן שגם ישראל תכיר במציאות ותפעל לתקן את הנזק.