ב-29.6 התקיים דיון מהיר בוועדת הפנים של הכנסת בנושא "שיא בהיקף האלימות במגזר הערבי". בדיון עצמו נכחו כמעט כל חברי הכנסת הערבים, מספר מועט של חברי כנסת יהודים, ראשי רשויות מקומיות ערביות וראשי רשויות ערביות, נציגי מרכז השלטון המקומי ונציגי משטרת ישראל. מכותרת הדיון ומזהות המשתתפים בו, ניתן היה לחשוב בטעות כי מדובר בבעיה מקומית הנוגעת לאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל ותו לא. אולם האמת היא שנושא זה נוגע כבר היום ועלול להשפיע אף יותר בעתיד על שלומם וביטחונם של כלל האזרחים במדינת ישראל.

מן הנתונים, המאושרים גם על ידי משטרת ישראל, עולה כי ערביי ישראל מחזיקים בכמות עצומה של למעלה ממאה אלף כלי נשק ללא רישיון, הנמצאים ברובם המוחלט בידי גופים עברייניים במגזר, אשר עושים בהם כיום שימוש אלים בעיקר כלפי אזרחי ישראל המתגוררים ביישובים הערביים בארץ.

עוד עולה כי משנת 2000 ועד היום נרצחו ביישובים הערביים למעלה מ-1,200 אזרחים בידי כנופיות, בידי מבקשי פרוטקשן או בידי שכנים אלימים. יש להוסיף לנתונים קשים אלו את העובדה המצערת והשערורייתית, שרובם המוחלט של מקרי הרצח הללו מעולם לא פוענחו, וממילא גם לא מוצה הדין עם מבצעיהם.

חברי הכנסת הערבים העלו השגות על טיב עבודתה של משטרת ישראל ועל המוטיבציה הלא גבוהה שלה, לטענתם, לפתור את בעיית הנשק הלא חוקי ואת מקרי הרצח הרבים שלא פוענחו. אך לטענת המשטרה, המאשרת כאמור את הנתונים הקשים הללו, קיים קושי מעשי לפענח את מקרי הרצח, וזאת בשל העובדה שהם אינם זוכים לשיתוף פעולה מלא מצד הרשויות ומצד האזרחים המקומיים.

בכל הנוגע לאי איסוף הנשק הלא חוקי הרב הקיים בידי גורמים עבריינים, מביעים גורמים במשטרה חשש שלא לציטוט, שפעולה נמרצת מצד המשטרה לאיסוף כלי נשק אלו עלולה להתלקח לכדי עימות מזוין, שבמהלכו עלולים להיפצע או להיהרג שוטרים ואזרחים כאחד, דבר העלול להוביל לידי הסלמה לאומנית ודתית בקרב ערביי ישראל נגד ממשלת ישראל, משטרת ישראל וכלל אזרחי המדינה.

במפגשים שהיו לי לאחרונה עם מנהיגי ציבור מובילים בקרב ערביי ישראל, ביקשו האחרונים להפנות את תשומת לבם של כלל אזרחי ישראל לאפשרות הריאלית, שהשימוש בנשק חם לא ימשיך להיות מופנה רק כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל. בפרט, בעת מתיחות לאומנית, כפי שזכור לנו מאירועי שנת 2000, ייעשה להערכתם שימוש רב בנשק חם כלפי משטרת ישראל וכלפי אוכלוסייה אזרחית נרחבת בכבישים וביישובים מעורבים ויהודיים, בעיקר בוואדי ערה, בנגב ובגליל.

"פעולה אלימה - אחת הדרכים הקלות ביותר"

לדברי אנשי דת מוסלמים שעמם שוחחתי, כאשר צעיר מוסלמי העוסק בפעילות פלילית רוצה לחזור בתשובה ולכפר על מעשיו הרעים, אחת הדרכים "הקלות ביותר" העומדות לרשותו היא לבצע פעולה אלימה כלפי יהודים בכלל וכלפי גורמי ביטחון ישראליים בפרט. במציאות הנוכחית, שבה הנשק הלא חוקי נמצא ברחוב הערבי-ישראלי בשפע רב ובזמינות שערורייתית (מחירו של רובה מסוג M16 בשוק השחור כיום הוא בערך 50 אלף ש"ח, מחיר אקדח הוא כ-20 אלף ש"ח), הדרך לבצע זאת קלה מאוד.

על רקע המצוקה הגדולה שתיארתי, שבה נתונים כיום יישובים ערביים רבים במדינת ישראל, ולנוכח תרחיש הבלהות העלול להתממש בעתיד בישראל, עלינו לשנס מותניים ולאחד כוחות נגד אותם גופים עברייניים המחזיקים היום במאגר נשק עצום ובלתי חוקי.

אנו נמצאים בשעת רצון מצד כל הגופים הנוגעים בדבר. הן משטרת ישראל והן ראשי רשויות מקומיות ערביות וועד ראשי הרשויות הערביות מוכנים לעבוד כתף אל כתף למיגור הפשע האלים והמזוין ביישובים הערביים ובאיסוף הנשק הלא חוקי.

כדי להוציא תכניות אלו לפועל, צריך לרתום את ראש הממשלה ואת השר לביטחון פנים להוביל החלטת ממשלה בנושא זה. ובמקביל עלינו לוודא שצעד זה יגובה בפרהסיה ולא רק בשיחות פנימיות, על ידי גורמי ההנהגה הערביים בישראל. כמו כן עלינו לנסות ולהבטיח שבאותם מקרים שבהם תגלוש פעילות המשטרה וראשי הרשויות הערביות לכדי עימות אלים עם אותם גורמים עברייניים, יגלו חברי הכנסת מהמפלגות השונות אחריות לאומית ולא ינצלו זאת להשגת הון פוליטי ולהשמצות חסרות שחר.

בעיית האלימות הקשה והשימוש התכוף בנשק חם שממנה סובלים היישובים הערביים בישראל אינה חדשה במגזר הערבי בישראל, והיא מוכרת היטב גם לממשלת ישראל ולמשטרת ישראל. אולם אסור שהחשש מתגובות מקומיות ובינלאומיות אם וכאשר ייגבה מחיר דמים בעת איסוף הנשק, יהפוך לפחד משתק ולמניעת פעולה בהקדם האפשרי. כי כבר כיום בכל הנוגע למקרי הרצח במגזר הערבי, ובעתיד אם חלילה תתפשט האלימות המזוינת ותפגע בכלל אזרחי המדינה, לא נוכל לומר ידינו לא שפכו את הדם הזה.

הכותב הוא יועץ בכיר למכון הרברט קלמן, הפועל ליישוב סכסוכים בינלאומיים