הודעת ההסתדרות שתאגיד השידור הציבורי יתחיל לפעול רק ב־2018 באה כהפתעה, אך למעשה לא הייתה אמורה להפתיע. כדי שהחלטה ממשלתית כלשהי תצא אל הפועל, היא צריכה שר או שרים שיעמדו מאחוריה וידחפו אותה. דוגמאות עכשוויות הן השרות מירי רגב ואיילת שקד, שמקדמות במרץ את האג'נדות שלהן, לעתים חרף התנגדות ציבורית ניכרת.

מאחורי הרעיון לסגור את רשות השידור, שפועלת על פי חוק מזה יותר מ־50 שנה, ולהקים במקומה את תאגיד השידור הציבורי עמדו בשעתם שני שרים: שר האוצר יאיר לפיד ושר התקשורת גלעד ארדן. ואולם כאשר הממשלה התחלפה נעלמו שני הפטרונים של המהלך. לפיד הלך לאופוזיציה וארדן עבר למחוזות אחרים. הציבור בירך בשעתו על רעיון סגירת רשות השידור, שכלל את ביטול אגרת הטלוויזיה, כפי שהיה מברך על ביטול כל מס שהוא, אך תוכנית התאגיד נותרה ללא אבא.

למעשה, איש לא ידע ולא ברור גם כיום מדוע בעצם הוחלט לסגור את רשות השידור. אין ספק שהיו שם בעיות רציניות, כגון פוליטיזציה, עודף כח אדם, הסכמי עבודה מעוותים ועוד. למרות כל אלה, היא סיפקה שידורי רדיו וטלוויזיה איכותיים רבים יום־יום.

צריך גם להבחין בין הרדיו לטלוויזיה. קול ישראל מתפקד היטב במגוון רב של רשתות: רשת ב' היא רשת חדשות מעולה ופופולרית, שקיימת עשרות שנים; רשת ג' משדרת רק שירים ישראליים, ומספקת בכך שירות תרבותי חשוב; רק"ע (רשת קליטת עלייה) הוקמה כשהייתי מנכ"ל רשות השידור, ומוסיפה לשמש כלי תקשורת מרכזי לדוברי הרוסית. כידוע, קיימים גם קול המוסיקה, רשת א' ועוד.

בתחום הטלוויזיה התמונה שונה: ערוץ 1, שהיה רגיל להיות מונופול, איבד את רוב צופיו לטובת ערוצי השידור המסחריים, והפסיק להיות גורם שידור מרכזי. עם זאת הוא שמר על ממלכתיות ואיכות בשידורי החדשות והאקטואליה, ולא נסחף לבידור הזול ולתוכניות הריאליטי שמציעים הערוצים המסחריים.

הקמת התאגיד הייתה תרגיל בשפיכת התינוק עם המים. במקום להפעיל רפורמה מקיפה ברשות, שכבר הייתה בהליכי ביצוע, ולהעמידה על רגליים יציבות, הוחלט לסגרה ולהחליפה בתאגיד שטרם ברור מה יעלה בסוף בגורלו. כעת אין לדעת מה יקרה לרשות ומה יקרה לתאגיד. אם ימונה שר תקשורת במשרה מלאה, במקום ראש הממשלה נתניהו, ייתכן שהשר החדש ייכנס לעובי הקורה וימצא פתרון לתסבוכת הנוכחית.

החלטה נכונה אחת כן כלולה בהסכם נתניהו־ניסנקורן על דחיית הפעלת התאגיד: ההודעה שהתאגיד יפעל מירושלים. אין שום מדינה בעולם שבה השידור הציבורי איננו פועל מהבירה, והחלטת התאגיד לפעול ממודיעין לא הייתה במקומה. כבר לפני יותר מ־20 שנה סוכם בין רשות השידור לרשות לפיתוח ירושלים על העברת המתחם הישן של בית החולים "שערי צדק" לרשות תמורת נכסי הנדל"ן שלה ברוממה (אולפני הטלוויזיה והרדיו) ובמרכז העיר (מתחם קול ישראל בהלני המלכה). ההסכם בוצע בחלקו ובמתחם שערי צדק שוכנת הנהלת רשות השידור. החלק השני בהסכם קבע שייבנה באותו מקום מגדל שידור שישמש את הרדיו והטלוויזיה. החלטה זאת לא בוצעה, אך עדיין ניתנת לביצוע. 

הכותב היה כתב ועורך בכיר בגל"צ ובקול ישראל וכיהן כמנכ"ל רשות השידור ב־1989־1993