בין שלל גופי התקשורת הנמצאים בתקופה האחרונה במוקד של סערות פוליטיות ונאבקים על חירותם נמצא ערוץ הכנסת. הדיון בו כעת קשור לסעיף בחוק המתגבש, שקובע למי תהיה הזכות לגשת למכרז להפעלתו ב-2018. אל מול סבך האינטרסים הפוליטיים והכלכליים שמנקז אליו סעיף זה, חשוב להסיר את הדיסאינפורמציה המלווה את הדיון בו ולחדד את מהות האינטרס הציבורי. כחברה בוועדה הציבורית שמינה יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לבחינת ההסדרה של הערוץ, הבעתי לא אחת הסתייגויות והתנגדויות להמלצותיה בעלות האופי המצנזר. אלא שלוועדה היו גם המלצות מוצלחות, למשל ההמלצה לשלב את ערוץ הכנסת במסגרת שידוריו של תאגיד השידור הישראלי, כמו שנעשה בבריטניה. בזאת ביקשה הוועדה, בצדק, לשמור על מקצועיותו של הערוץ ולמנוע השפעתם של אינטרסים מסחריים. אולם משום מה הייתה המלצה זאת בין הראשונות שיו"ר הכנסת דחה על הסף.



בראיון לרשת ב' הודה בשבוע שעבר יו"ר ועדת הכנסת, יואב קיש, כי מופעלים עליו לחצים לשנות את הסעיף בחוק הנוגע לזכות להשתתף במכרז. קיש התחייב שלא לגעת בסעיף זה, ולהותיר על כנו את הסעיף של החוק הישן שנחקק בשנת 2003. בכך ביקש להשיב לטענות הנשמעות כעת, ולפיהן ראש הממשלה פועל על מנת "לתפור" את המכרז למידותיהם של ערוצי תקשורת המיטיבים איתו, וביניהם ערוץ 20.



בסעיף 8 לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת שנחקק לפני 13 שנה, נכתב כי במכרז יהיה רשאי להשתתף "תאגיד הרשאי על פי דין להפיק ולשדר תוכניות חדשות בטלוויזיה בישראל". ניסוח זה למעשה מאפשר גם לערוצים שאין להם חברת חדשות בערוצי הברודקאסט, או שאין להם רישיון להיות ערוצי חדשות בערוצי הכבלים והלוויין, אבל שיש להם תוכניות אקטואליה או תוכניות שהן מעין חדשות להשתתף במכרז.




"ערוץ שמטרתו לשרת את הכנסת וחבריה"



כיום, עם ביזור הגופים העוסקים באקטואליה, סעיף זה מקבל משמעות אחרת. קשה להתווכח עם הצורך בקיומה של תחרות ובפתיחת המכרז לכמה שיותר גופים. תומכי הפלורליזם באשר הם אינם יכולים להצדיק את צמצום הזכות של גופי תקשורת חדשים שצמחו בשנים האחרונות לגשת למכרז. בחירת הגוף המשדר צריכה להיות קשורה אך ורק בהיבטים מקצועיים ואתיים, שעלולים לפגוע באיכות השידורים ובשקיפות המידע שהוא מסוגל לספק.



בנקודה זאת חשוב לשים לב למסמך שהעביר ערוץ 20 לחברי הוועדה הציבורית, ובו פרש את חזונו לגבי הערוץ במקרה שיזכה במכרז. המסמך לטעמי מבקש לקעקע את אופיו העיתונאי של הערוץ, ולמה שעלול להפוך אותו לערוץ שישרת דווקא את חברי הכנסת במקום את האינטרס הציבורי. על פי המסמך יש כוונה לכאורה לשנות את הגדרות ומטרות ערוץ הכנסת כך ש"ייתן כבוד ובמה לחברי הכנסת ועובדיה".



עוד נכתב כי "אין מקום בערוץ לביקורת מתלהמת או מזלזלת בחברי הכנסת ויש להפסיק גישה שלפיה פרשנים ומגישים ואף תוכניות שלמות כדוגמת 'הצעת צחוק' או 'זוג או פרט' פועלים נמרצות להשמצת ח"כים, וכי יש לקבוע הגבלות על הופעה של גורמים שפוגעים בכבודה של הכנסת". זאת ועוד: בסעיף 2.2 למסמך נכתב: "הערוץ לא יהיה ערוץ אקטואליה 'רגיל' אלא ערוץ שמטרתו לשרת את הכנסת וחבריה".



אם לא די בכך, סבורים קברניטי ערוץ 20 כי על ערוץ הכנסת לפעול בשיתוף פעולה מלא עם מנכ"ל הכנסת וחטיבת התקשורת שלה. נזכיר, מנכ"ל הכנסת זהו מינוי פוליטי, וחטיבת התקשורת אינה חטיבה עיתונאית, אלא גוף העוסק ביחסי הציבור של הכנסת.



בהקשר זה יש לציין ביושר שערוץ הכנסת, שמופעל עד כה על ידי ערוץ 2, זכה לאמון ציבורי רחב. כעת, כשהחוק להסדרת ערוץ הכנסת עבר בקריאה ראשונה וחברי ועדת הכנסת עמלים על מנת להגיע להסכמות, חשוב שייקחו בחשבון היבטים מהותיים אלו בבואם לנסח את תנאי המכרז. בצד שמירה על פלורליזם ותחרותיות, עליהם להנחות את ועדת המכרזים להעניק חשיבות למקצועיותם ולאתוס העיתונאי של הגופים הניגשים למכרז.