ב־1 באוגוסט ייפתח בריו המושב של חברי הוועד האולימפי הבינלאומי. 94־95 חברי הוועד שיגיעו לברזיל כבר יודעים שטעו לפני שבע שנים כאשר בחרו בריו כמארחת. משחקים אולימפיים זה לא עניין למדינת עולם שלישי ועולם שני. רק מעצמות, רובן עם דמוקרטיה למראית עין, שמנוהלות בשלטון רודני וכוחני, יכולות להתמודד עם אתגר עצום שכזה. כבר עכשיו, עשרה ימים לפני פתיחת המשחקים, ברור שדרום אמריקה לא תארח מפעל כזה במאה הקרובה. אומנם לא צריך ללחוץ על כפתור הפאניקה, אבל הוועדה המארגנת קורסת. כך גם מדינת ריו והעיר ריו.

החברה שבנתה את הכפר האולימפי, שאמור לארח 18 אלף ספורטאים (10,900 ספורטאים מתחרים), מאמנים וחברי צוות מקצועי ומנהלנים, פשטה רגל לפני כמה חודשים. בברזיל, כמו בעוד מדינות "שאנטי", לא בדיוק התרגשו. עם הגעת אלף הספורטאים הראשונים התברר שעובדי החברה חיבלו בכוונה תחילה במבנים ובדירות ונוצר כאוס. צנרת האינסטלציה פגומה, כך גם חיווט כבלי החשמל. האוסטרלים היו מופתעים, אז עברו למלון; האמריקאים, שהיה להם מודיעין איכותי יותר, שלחו חברת אחזקה מיומנת כדי להכין את החדרים של המשלחת (כ־700 אנשים) ולהתאימם למגורי אדם; הוועדה המארגנת שיגרה 750 אנשי ניקיון כדי לבצע ניקיון ראשוני; המשלחת ההולנדית שכרה חברת אחזקה, וכמו האוסטרלים שיכנה את הראשונים להגיע בבתי מלון; את הספורטאים עצמם השאירו בסאו פאולו כדי להתאמן. מתקני האימון יפים ומרשימים, אבל ההגעה אליהם מסוכנת, בגלל חומרים מזהמים ושאריות של חומרי בנייה ופיגומים.

הציבור בברזיל אדיש לחלוטין לנעשה בריו. 51% מתושבי המדינה מתנגדים לאירוח האולימפיאדה, אבל לא צפויות הפגנות ענק כי האזרחים במדינת ריו עצמה מחכים להפיק רווחים מהאירוע. ממשלת ברזיל עיבתה את האבטחה בעוד 4,000 חיילים אחרי שהתברר שלוחם טאקוואנדו ניו־זילנדי נחטף בידי אנשים במדים, שלקחו אותו לסיבוב כספומטים בעיר במשך שלושה ימים עד שנגמר לו הכסף.

מאחר שבברזיל עונת החורף כעת, מתפללים כולם לבצורת. גשמים אמורים לסחוף איתם עלים וענפים לאתרי השיט במפרץ גוואנברה, שעלולים לסכן את השייטים. כך גם בראגטה, שתארח את כל תחרויות החתירה. שלא לדבר על היתושים שיגיעו לשלוליות ולביצות מחוץ לטבעת האולימפית. אתרי התחרויות מוכנים ברובם, זולת הגולף ואופני ההרים, אבל דרכי הגישה לצופים עמוסות טינופת ושאריות חומרי בנייה.

אבל הכל שולי ומתגמד לעומת חוסר הוודאות של רכבת המטרו. נכון לאתמול היא לא פעלה. מצפים לטסט נוסף ביום חמישי. הרכבת אמורה להוביל את הספורטאים ואת הצופים בין שני המרכזים. פקקי התנועה בעיר מעיקים, ואם הרכבת לא תעבוד, המשחקים האלו יהיו אסון. בוועדה המארגנת ובוועד האולימפי כולם היסטריים. הרי אי אפשר לדחות את המשחקים, ומגה־אירוע בעלויות של עשרות מיליארדי דולרים עלול לקרוס לגמרי. הפרסומים בתקשורת הברזילאית מפחידים את התיירים האמריקאים והאירופים, ואלה מבטלים הגעה. לפי הדיווח האחרון, המלונות יהיו בתפוסה של 93%, אבל כל הערכה היא בסיס לשינוי.

בספטמבר 2017 תיבחר בלימה, בירת פרו, העיר המארחת של משחקי הקיץ ב־2024. הכאוס הצפוי בריו מפחיד את חמש המועמדות: לוס אנג'לס, המבורג, בודפשט, פריז ורומא. האמריקאים לא יקבלו כי שונאים אותם בוועד (לוקחים 25% מההכנסות של הוועד בגלל נותני החסות), בודפשט קטנה מדי, פריז היא אתר טרור, ורומא היא עיר לאוהבים, אבל האיטלקים בטלנים. אז מה יהיה? טוב נו, זה רק עוד שבע שנים, מי יודע אם יהיה עולם בכלל. ייתכן שבריו, בעוד שבועיים, כבר יפרוץ המבול הראשון.