טבלה אחת, שצורפה לטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה השבוע, ממחישה כיצד שמים המונופולים והקרטלים ללעג את המאמצים להפחתת יוקר המחיה. אחד הכלים המרכזיים שברשותם הוא מכון התקנים, האמור לחסום את השוק בפני מוצרים ומבנים המסכנים את שלום הציבור. המכון הוא אחת העמדות הקדמיות במלחמתם של המונופולים נגד ציבור הצרכנים. במסווה של הגנה על הציבור פועלים המונופולים למנוע את כניסתם של מוצרים העלולים לחולל תחרות ולהוריד את יוקר המחיה. במדינות מפותחות נקבעים התקנים על ידי ועדות ציבוריות שבראשן עומדים אנשי מקצוע. במדינות המנוהלות על ידי מונופולים, מנוהלות ועדות התקינה על ידי בעלי העניין: התעשיינים והיבואנים משתמשים בתקנים כדי לשמור על רווחיהם ועל המחירים הגבוהים שהם גובים מלקוחותיהם.



וככה עובדת השיטה: סגנית ראש הוועדה הקובעת את תקן התה וצמחי החליטה היא לירון שגב, טכנולוגית המזון של ויסוצקי, השולטת ב־70% משוק התה במדינה; בראש הוועדה השומרת על תקן החלב עומד זאב פייקובסקי, טכנולוג המזון הראשי של מונופול החלב תנובה; בכיריה של שטראוס עלית מתחלקים על פני מספר תחומים שבהם שולטת החברה: נציג החברה דני בנסל הוא סגן יו"ר הוועדה המפקחת על תקני הקפה - שוק שמחציתו מוחזקת על ידי שטראוס, ונציג אחר, אורי מלמד, עומד בראש ועדת הסלטים והטחינה, תחום שבו שולטת החברה בשליש מהשוק; דני רוז'נסקי, הטכנולוג של ענקית הגלידות יוניליוור, עומד כמובן בראש הוועדה הקובעת את תקן הגלידה. ואלה הן רק דוגמאות בודדות.



את מחירי המזון הגבוהים בישראל אנחנו חייבים במידה רבה לעבודתם הנאמנה של המונופולים בראשות ועדות התקינה, שהפכו לחומת מגן בפני התחרות.


אבל המונופולים לא הסתפקו בשליטה בוועדות החוסמות יבוא ותחרות. בשנה האחרונה הם הצליחו להשתלט על מכון התקנים, הבודק את העמידה בתקנים שקובעות הוועדות. כל בעלי העניין במניעת תחרות מיוצגים בדירקטוריון (הוועד הפועל) של המכון. בעבר דאגה המדינה להעמיד בראש הנהלת המכון אישי ציבור, האמורים להתמודד עם התעשיינים, היבואנים והקבלנים הבוחשים בתקינה.



במרץ 2016 נאלץ יו"ר המכון אמנון כהן לפרוש על רקע חשדות לשחיתות בעת כהונתו כחבר כנסת. במקומו מונה לתפקיד אורי דורי, מבכירי הקבלנים בישראל. דורי הוא בעל מניות גדול ויו"ר חברת הבנייה אורתם סהר, שכמו כל חברות הבנייה בישראל כפופה לתקני הבנייה ולבדיקות התקינה של מכון התקנים, שבראשותו עומד דורי. לפני מספר שנים בדק המכון את פרשת המרפסות הנופלות בחדרה. את המרפסות בנתה החברה של דורי. ממלא מקומו הוא יהודה (יודקה) שגב, מנכ"ל התאחדות התעשיינים המשמש גם יו"ר חברת הבנייה והתשתיות שפיר הנדסה. אולי היה זה רק מקרה שאחת הפעולות הראשונות שביצעו שגב ודורי היה מינוי מנהל חדש לאגף הבניין של המכון. את המינוי אמור היה לבצע מנכ"ל המכון, אולם דורי ושגב ויתרו על הסרבול הכרוך במינהל תקין, ולא בפעם האחרונה.



באמצע מאי הודיע מנכ"ל המכון, אלי שטיין, כי אינו יכול להמשיך בתפקידו עקב מחלה, שאותה ביקש להגדיר כ"תאונת עבודה". אף על פי שחדל להופיע במכון ומיצה את ימי החופשה והמחלה המגיעים לו, המשיך שטיין לקבל משכורת מלאה, רכב ותנאים נלווים. לאחרונה הגיע שטיין להסכם כי "יפרוש מתפקידו" באוגוסט ויזכה בשלושה "חודשי הסתגלות". מהנהלת המכון נמסר כי "משכורתו של שטיין ותנאי פרישתו נובעים מהסכם העסקתו ומהזכויות שצבר וזאת באישור הממונה על השכר. מר שטיין לא קיבל דבר לפנים משורת הדין אלא את זכויותיו".



בינתיים פעלו דורי ושגב למינוי מנכ"ל חדש. נוכח ביקורת מבקר המדינה על נוהלי המינויים במכון, הבטיחו השניים לקיים הליך תקין לבחירת המנהל החדש. אולם התהליך נראה כבלתי תקין, אפילו במונחים של מכון התקנים.  הדירקטוריון מינה ועדה לאיתור המנכ"ל הבא, בראשות היו"ר אורי דורי. הוועדה פרסמה מכרז שהניב כ־200 מועמדים. דורי היה אמור להביא לבחירת הוועדה עשרה מועמדים, אולם החליט לחסוך לוועדה חלק ניכר מעבודתה ולהביא לבחירתה רק חמישה. בשבוע הבא אמורה הוועדה לבחור באחד משלושת המועמדים הסופיים, שלאיש מהם אין ניסיון בניהול ארגון דומה. מהמכון נמסר בתגובה שדורי "פעל במסגרת תפקידו כיו"ר המכון".



ואם יש למישהו טענות על ניגודי האינטרסים בניהול המוסד החשוב, הוא תמיד יכול לפנות ליו"ר החדש של ועדת הביקורת, איש העסקים אמיר שני. שני הוא חבר דירקטוריון המכון מטעם היבואנים. הוא בעלים ומנכ"ל משותף בחברת עמילות המכס עמית, שלקוחותיה נזקקים לשירותיהם של אנשי המכון באישור מוצרי יבוא החייבים בתקן. בדיון הבזק על מינויו לא דווח לדירקטוריון על ניגוד האינטרסים של שני, והוא ממילא לא נדרש לדווח עליו.



גורמים בענף טוענים שלמעמדו החדש של שני עשויה להיות השפעה דרמטית על יכולתם של לקוחותיו לעבור במהירות ובקלות את בדיקות הנמל. שני אמר בתגובה שהוא רק מעביר את מסמכי הבדיקה עבור לקוחותיו, והחברה שבניהולו אינה מקבלת שירותים מהמכון. מהמכון נמסר בתגובה: "בחירתו של שני נעשתה לפי כל הכללים ובהתאם לתקנון המכון. לגבי ניגודי עניינים ספציפיים, אם יעלו, כמובן שמר שני יפסול עצמו מלטפל בהם".




# # #




חוק ההסדרים החדש כולל הצעה שאמורה לשים קץ לשליטת בעלי האינטרסים במכון התקנים: בראש ועדות התקינה יעמדו נציגי אקדמיה, ולא נציגי חברות שאין להם כל עניין בטובת הציבור. ראש המכון והמנכ"ל ימונו על ידי ועדה ציבורית, והוא יחזור לשליטת הציבור ולשירותו. מעמדו המונופוליסטי של המכון בתחום בדיקות התקן יוחלש באמצעות פתיחת הענף לתחרות ואימוץ תקנים בינלאומיים, שאינם מושפעים מהאינטרסים של התעשיינים והיבואנים השולטים בשוק המקומי.



אך טבעי היה שבעלי האינטרסים שהצליחו רק לאחרונה להשתלט כליל על ניהול המכון, יתגייסו נגד האיום להוציא מידיהם את השלל. נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, נשיא איגוד לשכות המסחר (היבואנים) אוריאל לין והיו"ר דורי פנו ביום שני השבוע לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה למנוע את "הלאמת המכון". היענות לקריאת המצוקה של השלושה תהיה מהלומה כבדה על המאמצים להורדת יוקר המחיה בישראל.