לאן נעלמה איראן? מישהו במחוזותינו שמע לאחרונה על איראן ועל תוכנית הגרעין שלה? הנושא נעלם מסדר היום הציבורי. במשך שנה של מו”מ בין המעצמות לבין איראן איים נתניהו על עם ישראל, כי ההסכם יקדם את טהרן לפצצה גרעינית, איום קיומי אסטרטגי; ולמען הצלת המדינה מפני “שואה גרעינית” נסע נתניהו לקונגרס האמריקאי והתעמת עם נשיא ארצות הברית על מגרשו הפוליטי. היחסים הגיעו לשפל חסר תקדים, כאשר ראש ממשלתנו מזדהה עם המפלגה הרפובליקנית של דונלד טראמפ ושלדון אדלסון בשנת בחירות.
בשלב זה האו”ם מדווח שהאיראנים עומדים בכל סעיפי ההסכם והערכות המומחים בעולם הן כי אובמה הצליח להרחיק את האיראנים מהפצצה ולייצר תמריצים כדי למנוע את פיתוחה. כאשר נזכרים שנתניהו העלה על הדעת שישראל תתקוף את איראן ותסתכן במלחמה אזורית, עולות תהיות קשות לגבי כשירותו להיות ראש ממשלה.
ואיפה הניצחון על החמאס? ליברמן הבטיח שאם לא יוחזרו גופות שני חיילינו הוא יגרום לחיסולו של ראש ממשלת החמאס איסמעיל הניה וימגר את החמאס. נתניהו ממשיך להתפאר מהישגי מלחמת צוק איתן. בו בזמן החמאס הולך ומתחזק; הוא חזר לשגר רקטות שלו ולחפור מנהרות לתוך המדינה.
במקום זאת הממשלה מקלה את הסגר, מאפשרת לקטאר להעביר לפקידי ממשלת החמאס (ואנשי הביטחון שלה) את משכורותיהם, ופוגעת באופן סיסטמטי בפת”ח הפרגמטי תחת הנהגת אבו מאזן על ידי הרחבת ההתנחלויות, לאחרונה על ידי תכנון מאות יחידות דיור באזור מזרח ירושלים, ועל ידי המשך סיפוח הדרגתי של אזורי C. ישראל, בגלל תאוות הממשלה להעמיק את הכיבוש, למעשה מחזקת את החמאס.
איפה תהליך השלום האזורי? לפני מספר שבועות שמענו הצהרות בומבסטיות של נשיא מצרים סיסי ונתניהו על אפשרות של תהליך שלום אזורי שיביא לפתרון שתי מדינות. היו הצהרות, ליברמן תמך, שר החוץ המצרי צפה ביורו עם ביבי ברחוב בלפור. רק תהליך שלום אזורי אין ולא יהיה. כי אצל נתניהו מלל לחוד ועשייה לחוד.
איפה הדמוקרטיה? נעלמה, נרמסה תחת מסע גזענות בניצוחו של ראש הממשלה נגד המיעוטים; תחת גלגלי החקיקה הלאומנית נגד מיעוטים, עמותות שמאל, וחקיקה חרדית נגד שוויון זכויות וחובות. הכיבוש מדבק. ראשית נגזלו זכויות האדם והאזרח של הפלסטינים; כיום אלה נגזלים ממי שנתפס כבני ברית של הערבים. אנקרה זה כאן. מגילת העצמאות הפכה למס שפתיים זול בספרי האזרחות של נפתלי בנט.
זוהי ממשלת מלל ותעמולה שמטרתה להפחיד באיומי סרק ולהבטיח הבטחות חסרות משמעות. אנו חיים במסע בחירות מתמיד. לנתניהו רק מטרה אחת - להיבחר כשליט יחיד בפעם החמישית, ולהפוך לדייר של קבע ברחוב בלפור.
בכך מאבדת הממשלה סיכוי לחידוש התהליך המדיני ולחיזוק היחסים עם ארצות הברית ואירופה. ייתכן שאם דונלד טראמפ ייבחר לנשיא ארצות הברית תהיה לנתניהו שפה משותפת עם המנהיג האמריקאי; גם הוא חי ממסיבת עיתונאים אחת לאחרת.