אין לי מושג אם התקיימה פגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש האופוזיציה יצחק הרצוג אם לאו. קרובים ומומחים ממני להתרחשויות הפוליטיות, גם החשאיות, אינם יודעים לתת תשובה חד-משמעית על שאלה זו. נתניהו שותק, להרצוג אין מאמינים כשהוא מכחיש, לאחר שנתפס בעבר באי-אמירת אמת בנושא זה.

אחד יודע לספר שאנשי נתניהו אכן יצרו קשר עם לשכת הרצוג כדי לתאם פגישה, אך אינו יודע אם זו אכן יצאה לפועל. אחר מעלה השערה שאולי, רק אולי, התקיימה סוף-סוף הפגישה החודשית המקובלת - שלא נערכה כבר כמה חודשים - בין ראש הממשלה לראש האופוזיציה. ויש ספקולציות נוספות. אבל האמת היא שאם הייתה פגישה, אין זה משנה לשם מה כונסה. גם אם נפגשו השניים כדי להתבכיין יחד על ההישגים הדלים של ישראל באולימפיאדה (להוציא בג'ודו), או על חום יולי-אוגוסט ומגפת הסלמונלה, הייתה השיחה גולשת מיד לאפשרות הצטרפות המחנה הציוני לקואליציה, אף כי היום אין סיכוי רציני שזה יקרה.

הרצוג "מת" להיות שר החוץ והתיק קורץ לו מחיקו של נתניהו, אבל גם הוא מבין שאסור למפלגתו להצטרף עכשיו לממשלה. שיקום המחנה הציוני מהמפולת הקשה שמנבאים לו הסקרים - שהרצוג אינו יכול להימלט מאחריות לה - מחייב את המפלגה להילחם מהאופוזיציה וגם להעמיד בראשה מנהיג חדש, כריזמטי וסוחף יותר מהרצוג, ולאו דווקא מהמתמודדים הפוטנציאליים שבתוכה.




רקטות שגם כיפת ברזל לא יכולה להן

בינתיים מה שקורה הוא ששאלת הצטרפות המחנה הציוני לקואליציה נהפכה לאמצעי לחימה זמין ושמיש בידי כל מי שרוצה לזעזע את המחנה הזה מבית ולפגוע בו. משגרים לחלל טיל מונחה מסוג "הצטרפות אפשרית לקואליציה" - אם היא ריאלית ואם לאו - ומשלחים עוד כמה רקטות מסוג "פגישה שהייתה" או "שיחות שהתקיימו" - גם אם אלה לא היו ולא נבראו והללו מחוללים נזק. עדיין לא הומצאה שום כיפת ברזל שתוכל להם.

נתניהו מבין שיש בידו נשק אפקטיבי שאסור לו לשמוט אותו. רק לצורך זה אינו משחרר מידיו את תיק החוץ, הממשיך לקרוץ להרצוג, ועוד כמה תיקים, כאומר למחנה הציוני: הכל מוכן, מחכה לכם, רק בואו. גם הוא יודע שהסיכוי שיבואו במצב הנוכחי קלוש ביותר, אף אם הרצוג עדיין מזיל ריר בסתר (לא, איני רומז בכך בשום אופן שהוא כלב), אבל גם המהומה וההתנצחות שהטיל הזה מחולל במחנה הציוני נותנות לו דיווידנדים.

יש רק בעיה אחת: מה שנתניהו והליכוד באמת זקוקים לו עכשיו הוא טיל חודר שריון נגד "יש עתיד" ויאיר לפיד. על פי כל הסקרים, הם המאיימים לתפוס את הבכורה מידי הליכוד בבחירות הבאות, לא המחנה הציוני.

ובאותו עניין: צריך להודות שיצחק הרצוג עלה באחרונה מדרגה במדד המנהיגות. במאבקו ובהצלחתו לדחות בשנה את הבחירות במפלגה, הפגין מנהיגות ונמרצות ואף הופעותיו היו תקיפות ומתריסות יותר כלפי יריבים. כבר לא בדיוק חנון וילד טוב ירושלים. דומה שאפילו קולו נעשה עבה יותר וממילא סמכותי יותר. ובכל זאת, כשנתניהו מימינו ולפיד משמאלו (לאו דווקא הפוליטי) ויש עוד כמה כוכבים על הספסל, זה עדיין נראה לא מספיק.