משהו מרענן טמון בעקרונות החדשים שהעמיד שר הביטחון ליברמן לגבי היחס לפלסטינים ביהודה ושומרון, מה שכונה שיטת הגזרים והמקלות. העיקרון נכון - לעודד את הטובים ולפגוע באויבים. זה בניגוד למצב ששורר מאז שנות ה-90 ומאז הסכמי אוסלו, שבו אנחנו מטפחים דווקא את האויב הכי מסוכן שלנו, אש"ף, תוך יצירת מציאות מדומה, כאילו מדובר בפרטנר ששומר על ביטחוננו.

זו הפעם הראשונה שממשלת ימין מראה ניצני כוונה לטלטל את העקרונות הכושלים שרקחה ממשלת השמאל של רבין ופרס. עד היום נתניהו ולווייניו לא העזו להסיק את המסקנות מהשקפת העולם שהם עצמם הטיפו לה כל השנים, ולא קראו תיגר על קיום הרשות הפלסטינית. עכשיו מציב שר הביטחון הטרי סימן שאלה על בלעדיות הרשות, בכל הנוגע לקשר עם האוכלוסייה הפלסטינית ביו"ש. אבל לא די בכך - הגיע הזמן שמי שהתנגדו להסכמים המופקרים, מי שהזהירו וצדקו לאורך כל הדרך, יאזרו אומץ ויישמו את המסקנות. זה הזמן להוציא תעודת פטירה לאשליית הפרטנר. זה הזמן לתייג את הרשות ואש"ף כאויב שיש למגרו. מיטוט הרשות חייב להיקבע כמטרה אסטרטגית עליונה, ולצדה יש לעבד את פרטי האלטרנטיבה.

גורמים רבי-עוצמה אינם שותפים להשקפה

אלא שגורמים רבי-עוצמה, בין היתר בצמרת מערכת הביטחון, בהחלט אינם שותפים להשקפה הזו. הפקודה שהנחית שמעון פרס על צה"ל הסורר ב-1993 - "להחליף את הדיסקט", הצליחה מעל המשוער. המשקפיים ההזויים של חובבי אש"ף הפכו לחלק מהתוכנה והחומרה בעבור בעלי דרגות בכירות רבים מדי. ביום ראשון אמורה התוכנית החדשה של ליברמן לעלות לדיון בקבינט, ודווקא לקראת הדיון יש מי שמנסה לסובב את עקרונות התוכנית לכיוון ההפוך - במקום להחליש את הרשות - לערער את האחיזה שלנו. שורה של הצעות מסוכנות, שמובלות בידי מתאם הפעולות בשטחים האלוף פולי מרדכי יניבו - אם יתקבלו - תוצאות קשות מאוד.

אלוף יואב (פולי) מרדכי. צילום: דובר צה"לאלוף יואב (פולי) מרדכי. צילום: דובר צה"ל

כך, למשל, הכוונה להקים בית חולים בבית סחור, במקום חשוב מבחינה ביטחונית והתיישבותית. כך התכנית לבנות מסדרון יבשתי בין רמאללה ליריחו ולמעברי הירדן, מסדרון המהווה הכנה מעשית להקמת מדינה פלסטינית ולעקירת האחיזה היהודית. כך לגבי הכשרת אלפי עבירות בנייה חמורות של ערבים בשטחי סי. אכן, חשוב לעודד אוכלוסיה שלא שותפה לדרך ההסתה והטרור, אבל אסור לעשות זאת באמצעות פגיעה באחיזה הישראלית בשטח.

בכלל, עידוד הגורמים הלא עוינים חייב להיות חלק מתוכנית כוללת. תוכנית המערערת במכוון את הרשות ואת מוסדותיה, ובד-בבד מחזקת מנהיגות ערבית חלופית ואת ההתיישבות היהודית ביו"ש. לכן רצוי להעניק עוד רשיונות עבודה בתוך הקו הירוק, לשפר את המעברים, לגלות גמישות כלפי האוכלוסייה השלווה.

חשוב גם להקים בתי חולים ומגרשי כדורגל, אבל לא על חשבון האחיזה הישראלית. מי שלא יקפיד על העקרונות האלו יוביל לתוצאה ההפוכה ממה שכנראה מתכוון ליברמן - הוא יערער את ההתיישבות והביטחון ויקדם מדינה פלסטינית עוינת.

בכלל, כל מדיניות חדשה חייבת לכלול את הפסקת האפליה נגד המתיישבים ביו"ש, במיוחד בתחום התכנון, בבניה ובבעלות על מקרקעין. רק מי שממשיך לחשוב בראש של אוסלו יכול לקדם תוכניות מתאר וערים פלסטיניות, ובאותה נשימה להמשיך להקפיא את היישובים היהודיים. לכן ליברמן והממשלה כולה צריכים להיזהר, שלא יתמרנו אותם להגשים, למעשה, את תוכניות פרס וביילין.